אלעד תעבור שוב פעם ידיים? דוניץ קיבלה הצעה לרכישתה
חברת דוניץ 1.64% מדווחת על כך שקיבלה הצעה מקרן JTLV2 המחזיקה בכ-67% מאלעד מגורים, לרכישתה של הקרן (שכל עסקיה הינם ההשקעה באלעד מגורים) בתמורה למניות של חברת דוניץ. חברת דוניץ כתבה בדיווח כי המחיר הסופי שתשלם במניותיה לא נכתב בהצעה שקיבלה והוא יתברר במהלך משא ומתן בין הצדדים, ככל והוא יבשיל לכדי עסקה.
חברת אלעד מגורים הוקמה על ידי משפחת דנקנר וכאשר נכנסה המשפחה לקשיים ב-2004 היא מכרה אותה ליצחק תשובה, שלאחר שנכנס גם הוא לקשיים מכר את השליטה בה (75%) לאחרונה לקרן JTLV2 לפי שווי חברה של 275 מיליון שקל. כעת – נראה שגם הקרן מנסה למכור. בדצמבר 2020 גייסה אלעד מגורים 100 מיליון שקל באג"ח עם מח"מ של 2.9 שנים ובריבית של 3.47% - ריבית יחסית גבוה לחברות הבניה למגורים.
חברת דוניץ עוסקת בהקמת פרויקטי נדל"ן למגורים – בדוחות הרבעון הראשון לשנת 2021 החברה הציגה רווח נקי גבוה באופן חריג של 79.3 מיליון שקל, זאת בהשוואה לרווח של 5 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. הסיבה לרווח הגבוהה היא מכירת קרקע באשדוד שהייתה של החברה לחברת פרקשובסקי בעסקה כוללת של 238 מיליון שקל, ממנה החברה רשמה רווח של 140.7 מיליון שקל לפני מס.
בניטרול הרווח החד פעמי ולפי שיעור מס מייצג של 23% יוצא שהחברה רשמה ברבעון רווח נקי של 3.5 מיליון שקל; אך חברות בנייה של נדל"ן נכון לשפוט לפי הפרויקטים העתידיים ולפי הטווח הארוך ולא לפי ההכנסות בכל רבעון. הסיבה לכך היא שלבנות פרויקט יכול לקחת כמה שנים, ורק לקראת סופו החברה מתחילה להציג מכירות – עד אז, היא מחד לא מציגה הפסד בגין הבנייה (כי ההוצאות נרשמות כנכס במאזן) אך גם מאידך לא רושמת הכנסות. רק בסיום הפרויקט החברה מתחילה לרשום הכנסות בגינו ולכן נכון להסתכל על כל חברה לפי צבר וצפי הפרויקטים שלה.
המכירה והרווח שנבע בגינה, אף על פי שהם חד פעמיים – בכל זאת תרמו לחברה בכך שחיזקו את המאזן שלה ואת ההון החוזר שלה, שעומד על פי הדוח הכספי של הרבעון הראשון על כ-178.2 מיליון שקל, גידול בהשוואה להון חוזר של 17 מיליון שקל ברבעון הקודם אשתקד. סביר להניח, שבזכות המאזן האיתן של דוניץ הקצאת מניות של דוניץ בתמורה לשליטה באלעד מגורים יכולה להיות עסקה משתלמת שכן היא טומנת בחובה סינרגיה לפעילות. הסיבה לכך היא שלאלעד מגורים יש נכון לסוף הרבעון הראשון של 2021 הון חוזר שלילי של 2.3 מיליון שקל. מדובר על הון חוזר שחברת אלעד יכולה "לחיות איתו" שכן היא חברה רווחית אזי גירעון בהון החוזר לא מסכן אותה – אך הוא מקשה עליה לצמוח, בטח ובטח כאשר הריבית היחסית גבוה על האג"ח שלה מסמנת שהיא הגיעה "לקיבולת" כמעט מקסימלית מבחינת יכולת גיוס החוב שלה בריביות משתלמות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.84% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!
מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות,
דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר
מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.
אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט
42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.
בזמן שהמשקיעים
הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד
30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.
לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות
שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך.
- יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שהובטח ומה שבאמת קרה
כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה
שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל:
“אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
