לקראת ההנפקה: אקרשטיין מדווחת על ירידה קלה בהכנסות וגידול ברווח
לקראת חזרתה לבורסה של קבוצת אקרשטיין הפועלת בתחום התשתיות והנדל"ן, כפי שדיווחנו בפברואר ולאחר שהגישה טיוטת תשקיף, אקשטיין מפרסמת את דוחותיה הכספיים ומדווחת על ירידה של 2% בהכנסות ברבעון הראשון של השנה, שעמדו על כ-154.7 מיליון שקל, לעומת כ-157.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ה-EBITDA מהפעילות המסורתית (ללא הנדל"ן) עלה ב-32% והסתכם בכ-20.1 מיליון שקל לעומת כ-15.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי מהפעילות המסורתית (ללא הנדל"ן) הסתכם בכ-8.2 מיליון שקל לעומת כ-3.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ה-NOI מפעילות הנדל"ן צמח ברבעון בכ-12% והסתכם בכ-5.3 מיליון שקל לעומת כ-4.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI מנכסים זהים גדל בכ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי זינק ברבעון לכ-14.3 מיליון שקל לעומת כ-2.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מהשיפור בפעילות בארה"ב, הצמיחה בפעילות התעשייה ורישום ברבעון של הכנסות מימון לעומת הוצאות מימון ברבעון המקביל אשתקד.
- אקרשטיין צמחה ברבעון השני למרות "עם כלביא"
- מנכ"ל אקרשטיין על הפסקת האש: "אנחנו לקראת גל השקעות בבניה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאקרשטיין 13 מפעלים המאוגדים בארבעה אתרי ייצור בירוחם, אשדוד, באזור התעשייה צחר בצפון ובניצני שלום וכן 3 אתרי יצור בארצות הברית, בקליפורניה ובאריזונה. מפעלי הקבוצה מספקים מוצרי בטון בכל תחומי התשתיות, הבנייה ועיצוב הנוף וכוללים, בין היתר, אלמנטים לבנייה מתועשת, מוצרי ניקוז, ביוב, צינורות דחיקה, מנהרות שירות, מובלים, מנהרות תקשורת, מעברים להולכי רגל, מעקות בטיחות ועוד.
פעילות החברה מחולקת לשלושה מגזרים עיקריים:
תעשייה – במסגרת תחום פעילות זה הקבוצה עוסקת בפיתוח, ייצור ואספקה של מגוון מוצרי בטון ופתרונות בתחומי פיתוח הסביבה ועיצוב הנוף, מוצרי תשתית ומוצרי בנייה לקהל רחב של לקוחות בסקטור הציבורי והפרטי בישראל.
תחת פעילות זו מייצרת ומשווקת הקבוצה, בין היתר, אבנים משתלבות בצבעים שונים וברמות גימור שונות, אריחים לריצוף וחיפוי, אבני גן ושפה, מדרגות, רעפי בטון לסוגיהם ועוד.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
הנדסה – מגוון של מוצרי בטון ופתרונות שונים לתחום התשתיות, הפיתוח, הבניה והבניה המתועשת לקהל רחב של לקוחות בסקטור הציבורי והפרטי. במסגרת זו, הקבוצה מייצרת פתרונות הנדסיים יעודים על פי צורך ודרישת הלקוח, לרבות מבנים מרחביים שלמים המיוצרים במפעלי הקבוצה וכן מוצרים הנדסיים טרומיים שונים.
נדל"ן – הקבוצה מחזיקה בשטחי משרדים ומסחר שעיקרם באזור התעשייה הרצליה פיתוח ומשתרעים על כ-18.3 אלף מ"ר (חלק החברה) מהם כ-1,600 מ"ר משמשים את מטה הקבוצה. כמו כן, הקבוצה הנה בעלת זכות הבעלות או החכירה של שטחי תעשיה המשתרעים על כ-410 דונם עליהם ממוקמים אתרי הייצור של הקבוצה. 372 דונם כלולים במאזני החברה במסגרת רכוש קבוע וכ-38 דונם מושכרים לצדדים שלישיים וכלולים במסגרת הנדל"ן להשקעה. השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה עומד נכון לסוף 2020 על כ-361 מיליון ש"ח. החברה מקדמת בימים אלה זכויות בניה נוספת אשר כוללות למעלה מ-55 אלף מ"ר שטחי משרדים ו-145 יחידות דיור על הנכסים הקיימים באזור התעשייה בהרצליה פיתוח.
פעילות הנדל"ן המניב במשרדים ומסחר ממוקדת בשני נכסים עיקריים:
"בית הצומת" - בניין משרדים הממוקם באזור התעשייה הרצליה פיתוח עם שטח להשכרה של כ-5,800 מ"ר מהם החברה משתמשת בכ-30% משטחי הבניין לטובת מטה החברה, כאשר היתרה מושכרת לצדדים שלישיים. החברה פועלת לקידום תב"ע שעיקרה הוספת כ-32 אלף מ"ר שטחי משרדים, 500 מ"ר מסחר ו-75 יח"ד בשטח של 50 מ"ר ליחידה. בכוונת החברה להרוס את הבניין הקיים ולהקים בניין חדש בן כ-30 קומות.
"מתחם מגדלי אקרשטיין" – הפרויקט ממוקם בהרצליה פיתוח וכולל 4 בניינים, שטחי מסחר וחניונים בהם החברה מחזיקה ב-42% משני מגדלים (A+B) הכוללים יחד כ-29 אלף מ"ר שטחי משרדים וכן 6,420 מ"ר נוספים של מסחר, 932 חניות וכן שטחי אחסנה. החברה ושותפתה מקדמים תב"ע חדשה שתאפשר תוספת של שני מבנים חדשים אשר יכללו כ-52 אלף מ"ר לתעסוקה (בעיקר משרדים) וכ-150 יחידות דיור בשטח של כ-50 מ"ר ליחידה. החברה מחזיקה ב-47% מזכויות הבניה העתידיות הנוספות.
תמצית נתונים פיננסים לשנת 2020:
ההכנסות בשנת 2020 הסתכמו בכ-662.8 מיליון שקל לעומת כ-679.6 מיליון שקל בשנת 2019. עיקר הקיטון נובע מירידה בהכנסות הקבוצה בפעילות בארה"ב על רקע משבר הקורונה. עליית ערך הנדל"ן להשקעה הסתכמה בשנת 2020 ב-23.3 מיליון שקל לעומת 31.6 מיליון אשתקד.
הרווח התפעולי מהפעילות המסורתית בישראל (ללא הנדל"ן) צמח בשנת 2020 ב-15% לעומת אשתקד והסתכם ב-43.2 מיליון לעומת 37.7 מיליון אשתקד. ה-EBITDA מהפעילות המסורתית בישראל (ללא הנדל"ן) - 81.1 מיליון ש"ח (כ-14.2% מההכנסות של המגזרים האמורים), לעומת 75.5 מיליון שקל (כ-13% מההכנסות של המגזרים האמורים) בשנת 2019.
- 1.זבידה 25/05/2021 08:25הגב לתגובה זולחברה שלושה מפעלים בארץ בם כמה אשכולות יצור, ועד עובדיל חזק ברשות זעפרני שלא יתן לבעלי המניות מנוח

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?