כאל: רווח של כ-60 מ' והכנסות של 450 מ'; חלק מההפרשות חזרו כהכנסה
כאל חברת האשראי כאל מבית דיסקונט 0.92% מדווחת על מעבר רווח של 60 מיליון שקל המיוחס לבעלי המניות של החברה, על הכנסות של 447 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 7 מיליון שקל בתקופה המקבילה וירידה בהכנסות מרמה של 472 מיליון שקל שנה קודם לכן.
סך המאזן עמד על 19.4 מיליארד שקל לעומת 18.4 לפני שנה, גידול של 5.6%. התשואה להון הסתכמה ב-12.9% לעומת תשואה שלילית בשיעור של 1.5% ברבעון המקביל אשתקד. יחס הלימות ההון עמד על 15.0%.
ההכנסות מעסקאות בכרטיסי אשראי (סליקה ועוד) ירדו מרמה של 330 מיליון שקל ברבעון מקביל ל-317 מיליון שקל כעת. מספר הכרטיסים של כאל עמד בסוף הרבעון על כ-3.74 מיליון כרטיסים מול כ-3.58 מיליון בתקופה המקבילה, גידול של 4.5%. מחזור העסקאות בכרטיסי כאל הסתכם ב-28.7 מיליארד שקל, לעומת 27.1 מיליארד שקל ברבעון הפותח של 2020, גידול בשיעור של 6.1%.
ההכנסות מריבית (הלוואות) נטו עמדו על 129 מיליון שקל לעומת 134 מיליון שקל ברבעון מקביל, והכנסות מימון שאינן מריבית הסתכמו במיליון שקל בהשוואה ל-8 מיליון לפני שנה. תיק האשראי הצרכני בניכוי רכב קטן ב-10.8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עיקר הקיטון נובע מתיק של הלוואות, שנמכרו על ידי צדדים שלישים, והועמדו ממקורות החברה, מסבירים בכאל. עוד אומרים בחברה כי הצמיחה בתיק האשראי נפגעה כפועל יוצא מצמצום היקפי הפעילות הכלכלית במשק, על רקע המשבר, שגרם לצמצום בביקוש לאשראי צרכני.
- כאל מדווחת על 10% צמיחה ברווח הנקי ובהכנסות
- להזמין מלון עם כאל ואיסתא - פלטפורמה חדשה תתחרה על התייר הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובעוד שברבעון הראשון של 2020 עם פרוץ מגיפת הקורונה גם בישראל, בכאל הפרישו 105 מיליון שקל להפסדי אשראי, כעת ובדומה לבנקים וגופים פיננסים נוספים, בחברה מכירים מחדש בחלק מההפרשות ההן כהכנסה - 4 מיליון שקל במקרה של כאל ברבעון הראשון של 2021. סך ההפרשות להפסדי אשראי בסוף הרבעון עמד על 382 מיליון שקל, בהשוואה ל-390 מיליון שקל בסוף 2020 ול-362 מיליון שקל ברבעון המקביל.
עוד חושפת החברה כי הפרשי שער הביאו לגידול של 4 מיליון שקל ביתרת המזומנים ברבעון, שהסתכמה ב-56 מיליון שקל. כאל יצרה מזומנים נטו מפעילות שוטפת בסך 36 מיליון שקל, מול 308 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
בתוך כך, הודיעה החברה על שני מינויים חדשים: אסף שניר מונה לראש חטיבת לקוחות. בתפקידו האחרון כיהן כסמנכ"ל סחר ומכירות בסודה סטרים הבינלאומית; ליטל וקסלר מונתה לראש חטיבת משאבי אנוש. בתפקידה האחרון כיהנה כסמנכ"ל משאבי אנוש בחברת סולל בונה, ולפני כן כסמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצת תקשוב.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
