שנת המגפה שעברה עלינו חידדה תובנות רבות בישראל ובעולם. אחת התובנות שמיישמים ברחבי העולם היא שהדרך ליציאה מהמשבר עוברת בשידרוג התשתיות. גם בנק ישראל הצביע על הצורך בשידרוג בתשתיות בישראל על מנת לצמוח.

כשמדברים על תשתיות, נדמה שמדברים על התשתיות הפיזיות המוכרות: ביוב, חשמל, מים וכבישים. כל מי שיצא מהבית ברכב פרטי בשבועיים האחרונים ועמד בפקקים האינסופיים שהתארכו אף עוד יותר אחרי הקורונה, יסכים כי תשתיות התחבורה, ובפרט תשתיות התחבורה הציבורית המפגרות בישראל, עולות לאזרחים ולמשק בכללותו זמן וכסף רב.

אולם, בשקט בשקט מתחת לרדאר, ישראל פותחת פער מדאיג מהעולם בתשתיות האינטרנט שלה. הפער הולך ומעמיק נוכח חוסר היציבות השלטונית המתמשך, והיעדר שר וממשלה שמקדמים במהירות וביעילות את תשתיות האינטרנט. אלו יהיו ה"פקקים" של העשורים הבאים, והשפעתם על כלכלת ישראל תהיה דרמטית.

מה בעצם מאפשרות תשתיות אינטרנט מתקדמות?

תשתיות האינטרנט המתקדמות מתאפשרות בשל פריסת רשתות הדור החמישי – 5G, שיובילו למהפכת תקשורת, יהפכו את הסלולר לספק האינטרנט הביתי ויאפשרו חיבור אלחוטי במהירות של 20 ג'יגה-ביט לשנייה, שיוכל להחליף את כל שיטות החיבור הקימות כיום. כלומר, לא עוד כבלים בקירות וראוטרים שלא עובדים, לא עוד "לנתק מהחשמל, לחבר ולהדליק מחדש", אלא חיבור אלחוטי שיקיף את כל המכשירים הקיימים בבית, יוכל לספק שידורי טלוויזיה, גיימינג, למידה חכמה ומתקדמת מרחוק בזכות יכולת העלאה מהירה של קבצים כבדים כמו גרפים חיים ויהפוך למעשה לרשת מקיפה וחכמה. ברמת המדינה רשת כזו תומכת בערים חכמות, מערכות תחבורה מתקדמות, רכב אוטונומי ועוד. ככל שתשתיות התקשורת יאפשרו העברות נתונים בקצב מהיר יותר, יתפתחו אפליקציות, מכשרים תומכים ושימושים מתקדמים נוספים – שיצעידו אותנו קדימה.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אם בתקופת הקורונה הבנו את חשיבות האינטרנט ללמידה מרחוק, לעבודה מהבית וגם כתחליף לפעילות חברתית, למעשה בסוף הדרך ניתן יהיה לבצע בלחיצת כפתור עיבודי תוכן, טבלאות, מסדי נתונים מורכבים ועוד. כלומר, התעבורה שתהפוך להיות במוקד תשומת הלב היא תעבורת נתונים מהירה וחלקה, ללא פקקים וללא "כבישים משובשים".

המצב בעולם

פריסת רשת G5 היא מורכבת יותר כיוון שלא מדובר בשדרוג קוסמטי לרשת קיימת אלא בשינוי נרחב של התשתית מהיסוד. בעולם דוהרים לאמץ את השינוי ועדכון תשתיות התקשורת הפכו אף זירת התגוששות פוליטית בין סין לארה"ב, בטענות על ריגול טכנולוגי וניסיונות השתלטות על חברות טכנולוגיה שונות ומאבק בכך. לצד פריסת התשתיות, חברות הטכנולוגיה העולמיות נערכות להציע שירותים חדשניים המותאמים ליכולות של הרשת וחברות הסלולר נערכות לשידרוג ציוד הקצה.

המצב בישראל ומשמעויותיו

במשך שנים ארוכות לא הייתה השקעה בתשתיות תקשורת בישראל. רפורמת הסלולר של שר האוצר משה כחלון היטיבה מצד אחד עם הצרכן בצורה ניכרת, אך מצד שני הורידה את תמריץ חברות הסלולר להשקיע בתשתיות התקשורת. שרי התקשורת השונים לא שמו את הנושא גבוה בסדר העדיפויות שלהם והניסיון לצמצם את הפער, באמצעות פריסה של סיבים אופטיים בפריפריה, נעשה על ידי שר התקשורת האחרון, יועז הנדל, אשר כהונתו הייתה קצרה ביותר בשל חוסר היציבות הפוליטי. גם ניסיון זה נתקל בעיכובים רבים בשל אינטרסים פוליטיים. אגב, יצוין שהמעבר לרשת ה-G5 ייתר במידה ניכרת את השימוש ברשת הסיבים האופטיים.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

על פי אתר משרד התקשורת, המשרד "מקדם את פרישת והפעלת טכנולוגיית הדור החמישי בישראל, אשר מאפשרת אספקת שירותי סלולר רחבי פס, ותוביל להתפתחותם של יישומים חדשים במגזרים שונים בתעשייה. הטכנולוגיות המתקדמות יצמצמו את הפער התשתיתי בין ישראל לעולם, יגדילו את פריון העבודה ויעודדו את הצמיחה". היעד הרשמי הוא פריסה תוך חמש שנים, אך עם זאת, הפריסה מתקדמת בעצלתיים. משמעות העיכוב בהקמת תשתיות התקשורת תהיה פגיעה בפריון הישראלי. בעוד שבעולם יוכלו לעבור לשלל טכנולוגיות מתקדמות בכל התחומים: בריאות, חינוך, עבודה ועוד, ישראל תישאר מאחור. בישראל אולי יהיו מיזמי הייטק שיפתחו טכנולוגיות אלו, אך אלו יאומצו במדינות אחרות ולא בישראל, בשל העדר תשתיות.

לטעמנו, נכון להיום, תחום התקשורת בישראל אינו רלוונטי להשקעה כיום שכן הוא עדיין מתאושש מרפורמת הסלולר של כחלון. למרות מחירן האטרקטיבי של מניות סלקום -6.23% ופרטנר -0.58% , שירדו מתחילת השנה ב-13% ו-20% בהתאמה, איננו ממליצים על רכישתן. כל עוד מחיר חבילת סלולר נמוך מ-50 שקל ואין תמריצים כספיים של המדינה לפיתוח התשתיות, החברות יהיו עסוקות בהתמודדות עם החוב הענק שרובץ על כתפיהן ולא בהשגת ערך לבעלי המניות.

בשורה התחתונה, אין ספק שקידום תשתיות התקשורת צריך להיות מטרה לאומית ראשונה של שר התקשורת הנכנס, אך עם זאת נוכח השיתוק הפוליטי בישראל והאינטרסים הרבים שאופפים את משרד התקשורת הישראלי, בשלב זה נשמח אם הפער מול העולם לא ימשיך ויגדל, ולא נזכה לעוד עשור של פקקים, והפעם פקקי מידע. בשנים האחרונות ניתן לראות כי מניות חברות התקשורת השונות נמצאות בעיקר במגמת ירידה לאחר הרפורמה שביצע השר כחלון (מלבד מניית בזק ששמרה בשנים הראשונות לאחר הרפורמה על יציבות במחיר וגם היא בשלב מאוחר יותר צנחה, וכעת מתברר בבית המשפט מדוע).

אם תקום בישראל ממשלה יציבה, דבר שכעת נמצא בסימן שאלה גדול, וימונה שר תקשורת אשר יהיה מחויב לקידום תשתיות התקשורת בישראל שיכלול מודל תגמול פיננסי הוגן ונכון עם חברות התקשורת על קידום תשתיות אלו, הרי שמדובר במהפכה שתהפוך את מניות חברות התקשורת למניות מעניינות ואטרקטיביות מאוד. במצב כזה ישנה היתכנות אף לתשואה של עשרות אחוזים. אך כל עוד המצב הפוליטי בישראל בשיתוק, אנו בפיוניר מתבוננים במניות אלו מהצד וממתינים להזדמנות שתבוא. להערכתנו, כאשר המצב יבשיל והתחום יתחיל להתעורר, דווקא מניית בזק -3.67% תהיה הראשונה שתשוב ותרכז עניין בקרב המשקיעים, שכן יש לה את בסיס התשתיות הגדול ביותר ויכולות הביצוע הטובות ביותר – בוודאי בהשוואה לסלקום ופרטנר.

מניית סלקום ל-5 שנים:

מניית פרטנר ל-5 שנים: