כל מה שצריך לדעת על מלחמות השבבים וההקשר הישראלי
קשה לחשוב על תחום אחר, בעל חשיבות כה גבוהה לחיינו היומיומיים, מתחום השבבים. הם נמצאים בכל רכיב אלקטרוני, ממכשירי סלולאר חכמים, עובר במחשבים ניידים, וכלה ברכבים. חשיבותם מכרעת וחלקם בחיינו רק הלך וגדל עם התפרצות הקורונה, עם המעבר לעבודה מהבית לצד טכנולוגיות חדשות רק הגבירו את הביקוש הגבוה גם כך.
כיום ארה"ב היא יצרנית השבבים הגדולה בעולם ומהווה כ-47% מהשוק, אחריה בפער ניכר נמצאות דרום קוריאה, יפן והאיחוד האירופאי. סין כמעט ולא מייצרת, אך היא היבואנית הגדולה בעולם, בשיעור של כ-40% מהייצור העולמי. הצריכה הסינית לשבבים הולכת וגדלה, בהיותה אחת ממעצמות הטכנולוגיה.
אז איך דווקא עכשיו נגרם המחסור? הקורונה גרמה לגידול חד בצריכת המוצרים האלקטרונים. מעבר לכך, סין מוגבלת בייבוא שבבים מסוימים בשל הסנקציות, שהטילה ממשלת ארה"ב. הסנקציות הובילו לשינוי מהותי בהתנהלות החברות המקומיות. הן החלו לאגור שבבים בהיקף גדול, מה שרק הגביר את המחסור, במיוחד בשבבים המתוחכמים יותר, שנועדו למכשירי סלולאר חכמים ורכבים אוטונומיים.
לפי גורמים בתעשייה, המחסור צפוי להמשך לפחות עד 2022. מספר חברות גדולות הביעו חשש לפגיעה בקצב פריסת הדור החמישי של האינטרנט וכן בהשקת מכשירי סלולאר ואילו חברות בתעשיית הרכב כבר נפגעו משמעותית.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע לסין אין פתרון?
סין ידועה כאחת מהמובילות העולמיות בייצור ובטכנולוגיה בפרט, אך היא מעולם לא הצליחה להקים תעשיית ייצור שבבים ענפה. כיום היא נשענת על יצרנית מקומית גדולה אחת, אך זו נמצאת ברשימה השחורה של ארה"ב וממילא יכולתה הטכנולוגית נחותה למתחרותיה. ההתפתחות הטכנולוגית של סין בשנים האחרונות הייתה מדהימה, אבל בתחום השבבים היא נותרה תלוייה ביבוא ממדינות אחרות. אחת הסיבות לכך, היא שזהו אחד מהענפים המסובכים והמפוקחים בעולם. נדרשת עמידה בשורה של תקנות גלובאליות ובלעדיהן, לא ניתן לשלב את השבבים במוצרים.
תעשיית השבבים היא ענקית, אבל בשוק השבבים המתוחכמים, קיים דואופול של שתי יצרניות ענקיות, האחת היא TSMC מטיוואן והשניה סמסונג מדרום קוריאה. מלבדם, קיימים כמה יצרנים קטנים יותר ואינטל האמריקאית, שמייצרת בעיקר לעצמה, אך גם היא תלויה ב-TSMC הטיוואנית. לטיוואן סכסוך ארוך שנים מול סין. ככל שגוברים המתחים הפוליטיים בין סין לארה"ב, טיוואן נמצאת בסכנה גוברת להתקפה מצד סין והשתלטות על מפעליה.
הפתרון של הנשיא ביידן
הנשיא ביידן הכריז על תכנית השקעה ענקית של 2.25 טריליון דולר בתשתיות ויצירת מקומות עבודה. כ-50 מיליארד דולר מתוכם יועדו לתעשיית השבבים. מטרתו היא להגדיל את השליטה בארה"ב בתעשייה כה משמעותית, כדי לא להיות תלוי במדינות זרות. במקביל, הוא מעוניין גם למנוע ממדינות כמו סין, להשיג שליטה בתחומים טכנולוגים אסטרטגיים. הבעיה היא, שבניית מפעלים לוקחת שנים ועד אז, המחסור עלול להחמיר ולהוביל לעוד עלייה במחירי השבבים. בינתיים, הנשיא ביידן נפגש עם החברות הגדולות בתעשייה, מה שמצביע על כוונותיו הרציניות, אך לא על יכולתו לפתור במהרה את הבעיה.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
ואיך אפשר בלי ההקשר הישראלי, בארץ שני מפעלים לייצור שבבים, של טאוואר ושל אינטל, אך הן מהוות טיפה בים. המרוויחות העיקריות הן חברות המספקות ציוד בדיקה לתעשייה או כלים לייעול תהליך הייצור ואיכותו. בתחום הזה קיימות חברות ישראליות גדולות וכן סטרט-אפים רבים. חברת אינטל אף הודיעה על כוונתה לגייס עוד 1,000 עובדים בארץ למרכזי הפיתוח שלה, בשל המשבר.
אין פתרון קסם
כנראה המחסור בשבבים היה נוצר בכל מקרה, בשל התפתחות הטכנולוגיה המהירה, אך משבר הקורונה והמלחמות בין ארה"ב לסין רק החמירו את הבעיה. הפתרון יהיה בהקמת מפעלי ייצור מתקדמים וזה לוקח זמן. כמו שאומר פתגם סיני ישן: אם לא סותמים בורות קטנים בזמן, בורות גדולים יווצרו בהמשך...
- 5.יש מחסור של שבבים ותעודות על ענף השבבים יורדים. (ל"ת)מגיב 10/05/2021 19:33הגב לתגובה זו
- 4.החולם 10/05/2021 18:24הגב לתגובה זודרך השקעות בבורסה
- לרון 11/05/2021 11:37הגב לתגובה זותמצע בירידות,כן כן ,ומכור אח"כ בעליות
- 3.שי 10/05/2021 18:15הגב לתגובה זוחול חול ואין מה לאכול
- 2.אז איך אתם מסבירים את הירידה החדה במניות השבבים? (ל"ת)פז 10/05/2021 17:15הגב לתגובה זו
- 1.פשוט נאמר קווליטאו (ל"ת)אנונימי 10/05/2021 16:53הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
