AMC שרפה 600 מ'; מנסה להשאיר את הראש מעל המים
חברת AMC דיווחה על הכנסות של 148 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2021, ירידה של 84% בהשוואה להכנסות של 941 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ומעט מתחת להערכות האנליסטים שהעריכו הכנסות של 156.3 מיליון דולר. ההפסד של החברה ברבעון הסתכם בכ-580 מיליון דולר, זאת אל מול הפסד של בערך 100 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד בנטרול הוצאות והכנסות חד פעמיות.
אז ההכנסות ירדו וההפסד העמיק – זה היה ידוע וצפוי וככל שהעולם יצא מהמגיפה הפעילות של החברה, שעוסקת בהפעלת בתי קולנוע; תתאושש. אך הבעיה העיקרית החברה כיום נמצאת בנזילות ולא בהכנסות ובהפסדים.
כזכור, החברה הייתה מהנפגעות הגדולות של הקורונה כאשר היא הציגה הפסדי עתק בעקבות סגירת בתי הקולנוע שלה והייתה קרובה להכרזה על פשיטת רגל. אלא שאז, קבוצה של סוחרי רדיט החלה להריץ למעלה את המניות של החברה עקב יתרות שורט גדולות שהיו במניה, דבר שגרם "לשריפת" השורטריסטים ולאפקט של כדור שלג במחיר של המניה. כך זינקה המניה ממחיר של 2 דולר בשפל שהייתה בו בתחילת 2020 אל מחיר של 20 דולר בשיא, הנהלת החברה ניצלה את הזינוק במניה והנפיקה מניות בהיקף של קרוב למיליארד דולר, כסף שעזר לה לצלוח את המשך השנה.
אך למרות הגיוס, החברה שורפת כסף, והרבה והיא מתקשה להחזיק את הראש מעל המים. לחברה יש גירעון של קרוב ל-600 מיליון דולר בהון החוזר, זאת אף על פי שבינואר החברה גייסה 600 מיליון דולר במניות דרך הנפקת ATM במסגרתה החברה מוכרת מניות בשוק ולא דרך הזמנות בהנפקה כמקובל במרבית ההנפקות. החברה אומרת כי מרבית בתי הקולנוע שלה בצפון אמריקה כבר נפתחו ואירופה "בהתאוששות", אבל השאלה היא לא האם זה יקרה, אלא מתי. כי ייתכן שבשביל AMC זה כבר יהיה מאוחר מדי.
- שובן של מניות המם: קריספי רוקט וגופרו מזנקות
- המניה שזינקה יותר מ-400% בשבוע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, לחברה יש בעיה אחרת גדולה מאוד והיא החוב. בנוסף להנפקות של המניות שהיא ביצעה היא גם גייסה חוב בהיקף כולל של 1.4 מיליארד דולר בריבית נשך של בין 11 ל-17%. סך ההלוואות שהחברה נטלה, כולל הלוואות שהיא נושאת עמה מלפני הקורונה מסתכם בכ-5.1 מיליארד דולר; כלומר גם אם היא תצליח לייצב את הפעילות שלה – היא תצטרך לשלם מאות מיליונים בשנה רק בשביל לעמוד בתשלומי הריבית.
החברה כעת מנסה להתמודד עם המצב הפיננסי שלה בשלושה מישורים: בקשת הטבות הן של הנחה והן של דחיית תשלום מהשוכרים שמשכירים לה את בתי הקולנוע שלה, ניסיון לצמצום ההפסד בפעילות העסקית שלה וגיוס נוסף של מניות. בשבוע שעבר החליט דירקטוריון החברה להוריד מסדר היום של אסיפת בעלי המניות של החברה את ההצעה לגיוס כסף באמצעות הקצאת מניות נוספות. הדירקטוריון נתן אישור למהלך גם ללא אסיפת בעלי מניות; ככל הנראה מתוך חשש שההצעה לא תעבור, דבר שעלול למוטט את החברה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית
ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור
שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.
הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ
קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.
ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".
המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלפי מקומות עבודה חדשים
האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים
הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.
