"השווקים לא מתמחרים הסלמה בעזה; המתיחות מול איראן היא שעשויה לפגוע בכלכלה"
"כרגע התרחיש המרכזי בשווקים הוא שההתחממות הביטחונית מוגבלת בהיקפה והמשקיעים לא מתמחרים הסלמה משמעותית. לכן הייתי אומר שכמעט ואין השפעה למה שקרה בסוף השבוע", כך אומר בשיחה עם ביזפורטל יונתן כץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות לידר שוקי הון. את השיחה עמו, שנסובה סביב ההשפעה האפשרית של המצב הבטחוני בגזרות השונות על השווקים, אנחנו מקיימים לאחר שבלילה בין שישי לשבת נורו 36 רקטות מרצועת עזה לעבר העוטף, ועוד שתיים נוספות שוגרו אמש. דווח כי צעיר תושב שדרות הגיע למיון לאחר שנחבל בראשו בעת ריצה למרחב המוגן.
"ניסיון העבר – ויש לא מעט ממנו לצערנו – מלמד שהשווקים לא מגיבים בסיטואציות כאלה. בגדול, וזה גם הגיוני, השווקים מושפעים ממגמות מאקרו בכלכלה כמו צמיחה, מדיניות מוניטרית וריביות", ממשיך כץ. "כל עוד שבשוק לא חושבים שהסלמה תפגע או תשנה תוואי התאוששות של המשק, אז הייתי אומר שנראה אדישות".
במידה והדברים ילכו להסלמה, איזה אפקט יהיה לדבר? לשם ההשוואה, הרי גם רקטות שישוגרו לטווחים רחוקים יותר מהעוטף לא יצרו סגרים כמו שיצרה הקורונה.
"זה נכון שגם אם תהיה השפעה היא לא תהיה דרמטית כמו זו של הקורונה – שהיא אירוע של פעם בעשור מבחינת הפגיעה בתעסוקה, בתיירות ובצריכה הפרטית. זו הייתה רעידת אדמה כלכלית ואפשר לומר בוודאות שזה לא בר השוואה".
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא שכרגע חברות המלונות נהנות משטף של תיירים מחו"ל, אבל באופן עקרוני, הסלמה בגזרת עזה עשויה לפגוע בחברות התיירות הנסחרות?
"אם כן אז רק בשוליים, ומה שישפיע עליהן הוא בכלל ההסלמה בירושלים, שהיא מוקד תיירותי. אם הדברים בבירה ימשכו וחס וחלילה נגיע למצב של אינתיפאדה ברור שזה יפגע בנכונות של תיירים להגיע לעיר הקודש. באופן כללי היו לא מעט הסלמות, ובמבצע צוק איתן ב-2014 ראית אולי חצי יום שבמהלכו השקל נחלש, אבל מיד תיקן. לעומת זאת, האינתיפאדה השנייה הייתה אירוע מתמשך ומשמעותי הרבה יותר, קשה היה לראות אז את סופה ולכן הייתה פגיעה בכלכלה והשפעה על השווקים. הכל תלוי בתפישת המשקיעים לגבי השאלה לאן ההסלמה הולכת וכמה ממושכת תהיה".
אם נניח לרגע את שוק ההון והחברות הנסחרות, מה לגבי ההשפעה על הכלכלה מצד עסקים פרטיים בעוטף, מתחומי ההסעדה, הפנאי והתיירות למשל, ונפגעים מהמתיחות באזור?
"בגדול אתה צודק בכך שאותו סקטור ספציפי של מסעדות ותיירות שם עשוי להיפגע, אבל כמה תיירות יש בעוטף? זה לא מוקד עלייה לרגל כמו ירושלים, לכן ההשפעה מינורית וזמנית. בינתיים היקף האירוע מבחינת שיגורי הרקטות לא משנה את ההתנהגות, אנחנו רואים שהלימודים מתקיימים היום כסדרם בעוטף".
- חברת בת של גיקס קונה חברה בתחום הקוונטים והמניה מזנקת
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
בהסלמה בסוף 2019 נפגע מרקטה מפעל הולנדיה בשדרות – השיגורים מהרצועה גורמים למשקיעים לתמחר את הסיכון של חברות ציבוריות שמחזיקות במתקנים בעוטף?
"החשש עצמו מנפילה של רקטה לא תעיב על מניה כלשהי. צריך לזכור שגם יש את כיפת ברזל ואמצעי מיגון נוספים. דווקא פגיעה באזרחים או בגני ילדים היא שעלולה להביא לשינוי הכיוון בשווקים, זאת כציפייה להחרפת התגובה מצד ישראל שתוביל להתלקחות המצב".
בצל המתיחות, חשש מאירועים של טרור יחידני במרכזי קניות עשויים להשפיע על נתוני הפדיון של עזריאלי ומליסרון למשל?
"שוב אנחנו חוזרים לתפישת המשקיעים, וכל עוד הם לא יחשבו שהדברים הולכים לכיוון של אינתיפאדה נוספת, אז לא. מעבר לזה, אני לא מאמין שאירוע בודד או שניים ישפיעו על התנהגות הצרכנים".
ברשות הפלסטינית נערכים לבחירות, ועל אף הדיווחים שבפתח ישתמשו באיסור על קיומן במזרח ירושלים כדי לבטלן, החשש הגדול הוא שהחמאס יזכה. לתרחיש כזה יש השפעה על חברות שעובדות מול הרשות? פז למשל, או ספקיות של מזון וכו'.
"אני עוסק ברמת המאקרו ולא בחברות או סקטורים ספציפיים, כך שלי עצמי יהיה קשה להשיב על השאלה הזאת, אבל באופן עקרוני, לא נראה שפני החמאס לכיוון של מתיחות וניתוק הקשרים מישראל. כל עוד התחושה תהיה שחמאס רוצים להמשיך את שיתוף הפעולה והמסחר ולהיטיב עם האזרחים הפלסטינים, אני לא רואה השפעה על ספקיות ישראליות לרשות".
נעבור לזירה אחרת – לפי דיווחים זרים ישראל תקפה ספינת נפט איראנית בסוריה אתמול. בחודשים האחרונים בכלל אנחנו מדווחים על המתיחות הגוברת בים בין ישראל ואיראן.
"פה אתה כבר נוגע בזירה יותר רחבה ומסוכנת. אם העימות הזה יחריף ויהפוך להסלמה לדעתי יש פה סיפור שכן עלול לפגוע במשק הישראלי. מבחינת הזירה הימית, האיראנים כבר פגעו בספינות בבעלות ישראלית, של רמי אונגר למשל, ואם הדבר יתפוס תאוצה הוא יכול לאיים על הסחר הימי של ישראל. מבחינת התובלה ברמה הגלובלית, לא ראיתי שמדווח על פגיעה בה בעקבות המתיחות בין ישראל לאיראן בים.
"מה שכן, ידוע שגם החיזבאללה בלבנון, גם החמאס בעזה וגם סוריה הם בעלי ברית של האיראנים. ומה שמשנה הוא לא רק אם נפלה רקטה – אלא גם זהות המשגר. הסיפור העזתי נתפש בתור עוד סבב הסלמה, אבל טילים מגזרות אחרות, ונזכיר את ירי הנ"ט שלא יורט ונפל בדימונה, כן עשויים לפגוע בתפישת הבטחון".
אתמול ביידן הודיע כי ארה"ב מכירה ברצח העם הארמני. להצהרה הזאת יש השפעה על השווקים?
"קודם כל, השוק המקומי הוא לא צד של הדבר הזה. לשאלתך, אולי זה ישפיע באופן מינורי על היחסים בין תורכיה לארצות הברית שהאווירה ביניהן נפגעה, כי זה דבר שארדואן מאד לא אהב לשמוע".
הזכרת את ההשפעה הגדולה של תפישת הביטחון של המשקיעים על השווקים – הפוליטיקה משפיעה עליה? לצורך העניין, עצם ההרכבה של ממשלה ימנית יותר, עוד לפני שתצהיר על המדיניות הבטחונית שלה, עשויה להביא לחששות בשוק מפני הסלמה?
- 2.תום 25/04/2021 18:10הגב לתגובה זומאיפה התיאוריה החדשה הזו?
- 1.משקיע 25/04/2021 16:26הגב לתגובה זוכבר עשור שיורים על הדרום בסבבים עם הפוגות מדי פעם, מה השתנה הלילה הזה? גם טילים מהצפון כבר ראינו פה..
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 6.95% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
