הלהיטים של שוק ההון מגיעים בכלל מקזחסטן, קניה ואינדונזיה
הדבר הראשון שקופץ כששומעים את המילה "קזחסטן" – או לפחות זה מה שעולה לי – זה הסרט "בוראט" של השחקן המפורסם סשה ברון כהן. סצנה אחת שזכורה במיוחד מהסרט היא הסצנה שבו הוא עולה לשיר את "ההמנון" המזויף של קזחסטן בתחרות רודיאו וזוכה לקיתונות של שריקות בוז, לאחר שהוא בעצם לועג להמנון האמריקאי.
הנה הקטע:
אפילו קזחסטן יצאה בקמפיין אחרי הסרט, כדי לנסות לייפות את תדמיתה בעולם ושאנשים יכירו אותה באופן כללי.
זה לא כל כך עבד למדינה ממרכז אסיה המונה 19 מיליון אזרחים, שהייתה חלק מברית המועצות וכר פורה לניסויים גרעיניים בין השנים 1949 ועד 1991, אז בוצעו בשטחה לא פחות מ-456 פיצוצים של פצצות אטומיות, בלי להתחשב בתושבים שם – כשלפי ההערכות נפגעו מכך בצורה ישירה למעלה מ-1.5 מיליון בני אדם. אגב, עוד משהו טוב שיצא מקזחסטן זה "והיום איננו כלה" של צ'ינגיס אייטמטוב.
אבל מעבר לבוראט ולנשורת גרעינית, מסתבר שיש מניות מעניינות בקזחסטן. אחת מהן היא כספי (KSPI.KZ). כספי הייתה בנק ככל בנק אחר, עד שפיתחה אפליקציה המשלבת שירותים פיננסיים, קניות מקוונות ותשלומים. כספי שולטת בתחום בקזחסטן והיא שמה את עיניה על 70 מיליון לקוחות נוספים ממרכז אסיה והקווקז.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה, שהונפקה בבורסת לונדון באוקטובר האחרון כבר עשתה ראלי משמעותי מאז. ביום המסחר הראשון נסגרה על 41.5 דולר למניה, כשכיום מחירה עומד על קרוב ל-80 דולר למניה. ולפחות בהסתמך על האנליסטים יש לה, כנראה, עוד לא מעט אפסייד.
"השימוש בשירותים בנקאיים מקוונים בקזחסטן עומד רק על 6.7% מהתמ"ג", אמר סנדיפ סריניוואס, מנהל קרן בחברת FIM לבארונ'ס, "זה אומר שיש עוד הרבה מקום לצמוח בשוק הזה".
יש יותר מקום לצמוח במקומות שהפינטק נמצא בחיתוליו
אבל כספי לא לבד. מסתבר שכמו בלא מעט מקומות די נשכחים בעבור רובנו, יש גם תעשיות מבוססות טכנולוגיה שהולכות וצוברות תאוצה, שמהוות הזדמנויות השקעה שיכולות להניב תשואות יפות מאוד. הסיכון? כמו כל שוק מתפתח אחר הוא כמובן ממד התנודתיות.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כי מה שוות קמעונאית מקוונת מברזיל או חברת שירותי ענן בניגריה אם מחר אמזון (AMZN) מחליטה להיכנס לשווקים הללו? החברה תהיה שווה כקליפת השום. זה לא באמת כוחות. מה אם תהיה הפיכה צבאית? עד שזה יקרה, כמו שהבנתם לבד, אפשר להרוויח תשואות יפות מאוד.
כי באופן תיאורטי וגם באופן מעשי, האינטרנט והשירותים הניתנים באופן מקוון עתידים להמשיך ולגדול – על אחת כמה וכמה במקומות שהטכנולוגיה פחות חדרה אליהם. וככל שיש יותר מקום לצמוח, בדרך כלל, יש יותר מקום להרוויח.
הלהיטים מניגריה ואינדונזיה
דוגמאות נוספות למניות מעניינות? יש גם את הלהיט התורן של וול סטריט, חברת ג'ומיה (JMIA) שנחשבת לסוג של אמזון של ניגריה. המניה עלתה בשנה האחרונה ב-851%, מרמה של 5.88 דולר למניה, ל-כמעט 56 דולר למניה ולשווי שוק של 5 מיליארד דולר. הסיבה: השורטיסט הידוע, אנדרו לפט, חזר בו מטענות כי החברה הונתה את המשקיעים והמליץ לקנות את המניה.
באינדונזיה תמצאו את מניית דיסטריבוסי וושר נוסאנטארה (DIVA.Indonesia), שמעניקה שירותים בנקיים לעסקים קטנים במדינה של 270 מיליון בני אדם. ממאי אשתקד המניה בלמעלה מפי 4, מ-600 רופיות אינדונזיות ל-2,600 רופיות. או 333.3% בדיוק נכון לסגירה של סוף השבוע האחרון. בהתחשב בכך שרופי אינדונזי שווה 0.00023 שקל, או שקל אחד שווה 4,300 רופיות חיפוש מציאות בשוק האינדונזי הוא לא פחות ממתבקש.
- 3.אבי 03/03/2021 14:12הגב לתגובה זועכשיו חברה תמימים יכנסו ויקנו,, ויאכלו את עצמם ויפסידו,,, תיזהרו, אם עיתונאי כותב על מניה תדעו שלא לקנות אותה
- 2.מה קרה פה 03/03/2021 09:57הגב לתגובה זובגלל שלמטבע שם יש הרבה אפסים, אז החברות שם אטרקטיביות יותר? ואם מחר יחליפו את המטבע במטבע בשער של אלף ל-1, אז המניות יהפכו לשוות אלפית ממה שהן היום? אם המטבע נמוך, זה סך הכל אומר שיש הרבה מניות, כך שהשווי הכולל הוא השווי ההוגן לחברה.
- 1.לרון 03/03/2021 08:15הגב לתגובה זולא לדווח על דברים שוליים בעלי סיכון כה גבוה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
