לוויין חלל תקשורת לווין לויין
צילום: Istock

השליטה בסאטקום פוזרה בין גופים מוסדיים לאחר שלא נמצא רוכש לחברה

לאחר שבעלת השליטה יורוקום נכנסה לפירוק ב-2018, המפרקים העמידו את החברה למכירה אולם מאז לא נמצא רוכש במחיר שהיה מקובל עליהם, וזאת על אף שינוי המודל של סאטקום, התוצאות החיוביות ודברי ההנהלה על חוזקה של החברה
איתי פת-יה | (1)

אחרי שלא נמצא רוכש לחברת התקשורת הלוויינית סאטקום מערכות , מפרקי החברה האם יורוקום שהגיעה לכינוס נכסים לפני כשלוש שנים פיזרו את השליטה בחברה בין גורמים מוסדיים שרכשו כ-40% מהמניות, וכעת תתנהל החברה ללא גרעין שליטה.

למהלך קדמו מגעים שניהל היו"ר עמי ברלב מול משרד התקשורת לקבלת האישור למהלך. קבלת שליטה בגוף תקשורת מצריכה אישור מצד המשרד. כך למשל, העברת השליטה בדסק"ש לידי קבוצת משקיעים בהובלת מגה אור של צחי נחמיאס ממתינה עדיין לאישור המשרד עקב השליטה בסלקום (מגה אור טוענת מצדה כי אינה בעלת השליטה בדסק"ש). באופן דומה, במשרד התקשורת דרשו שיכנס שותף ישראלי לעסקת סרצ'לייט-בזק מלפני שנתיים, וכך הצטרף דוד פורר לרכישת השליטה.

תחת בעל השליטה שאול אלוביץ', יורוקום נכנסה לפירוק ב-2018. במסגרת זאת המפרקים עורכי הדין פיני רובין, אמנון לורך ואורי גאו מכרו את השליטה בחברות הבנות אנלייט, ו בזק 0.43% כאמור. את סאטקום ניסו גם כן למכור, בין השאר לאור אלוביץ', בנו של שאול, שהציע בזמנו סכום הנמוך מהשווי של סאטקום בשוק, וכן ליקוויד שבאוגוסט 2018 הציעה עבור השליטה (41% שבידי יורוקום) 29 מיליון שקל, ששיקפו לסאטקום שווי של כ-80 מיליון שקל. כיום, שנתיים וחצי אחרי, החברה נסחרת בשווי נמוך יותר של 60 מיליון שקל, וזאת לאחר עלייה של 9% בשנה החולפת.

סאטקום מספקת שירותי תקשורת מתקדמים באמצעות לוויין וסיבים, בהם שירותי אינטרנט, תקשורת סלולרית, העברת נתונים וכו', ופעילה בעיקר באפריקה ובאזורים נוספים בהן התשתיות המקומיות אינן מאפשרות שירותים אלה. טרם פיזור השליטה בין הגופים המוסדיים, אחזקות הציבור בחברה נאמדו בכ-40%, ובעלי עניין בה היו אלוביץ' (5%) והפניקס (15%).

בעוד שבסביבת החברה מדברים בשבח ההנהלה החזקה לדבריהם, כאמור לא נמצא בשוק רוכש עבורה, לפחות לא בתנאים שהיו מקובלים על המפרקים, וזאת גם לאחר שינוי המיקוד לטובת פעילות פרויקטלית, בשונה ממודל של רכישה מראש של קיבולת לתעבורת נתונים על גבי רשת לוויינים, ורק לאחר מכן חיפוש אחר לקוחות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יריב 18/02/2021 15:07
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים ידרשו ביצועים וייתנו למנכ"ל לעבוד. בתור בעל מניות בחברה אני שמח שמבנה הבעלות הוא כזה ושמח עוד יותר על צבר ההזמנות התופח ל 57 מיליון דולר שילך ויעלה. להערכתי, החברה עומדת לעבור לרווח משמעותי בטווח הקצר-בינוני. גם מנכ"ל חדש זה מצויין.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).