איזו מדינה יכולה להרוויח הכי הרבה מייצור החיסונים לקורונה?
עוד לפני שאושר ויוצר החיסון הראשון נגד הקורונה, ראשי ארגוני הבריאות בעולם הזהירו מפני חוסר השוויון שבהן מדינות עשירות יאגרו חיסונים על חשבונן של המדינות הפחות עשירות. זה קורה עכשיו. מדינות אוגרות ואוגרות חיסונים, בבחינת עניי עירך קודמים. או חולי עירך קודמים במקרה הזה. אם יימשך, המצב הזה עלול להשאיר לא מעט מדינות ללא מערך חיסוני ראוי לאורך זמן, מה שיגדיל את הפערים בשל היכולת של המדינות החזקות להתמודד עם המגפה, בעוד המדינות העניות, פשוטו כמשמעו, לא יוכלו להתמודד.
מי שיכולה להיות גורם מכריע במרוץ לחיסון הגלובלי, היא לא פחות מהודו. תת היבשת היא מעצמה של חיסונים ומסוגלת לייצר אותם בעלויות נמוכות יחסית למרבית מדינות העולם.
בדלויט מציינים שעוד לפני המגפה, המדינה השנייה הכי מאוכלסת בעולם אחרי סין – למעלה מ-1.3 מיליארד תושבים – ייצרה 60% מהחיסונים בעולם. לפי החברה, הודו יכולה כבר השנה להיות היצרנית השנייה בגודלה של חיסונים לקורונה. "עוד לפני המגפה, הודו כבר הייתה האב ייצור עבור חיסונים ובשל כך צפויה להיות שותפה אסטרטגית בהליך החיסון הגלובלי"
לפי הערכות האנליסטים בדלויט, הודו יכולה לייצר כבר השנה 3.5 מיליארד חיסונים, לעומת 4 מיליארד חיסונים שיכולה לייצר ארה"ב. החברות שם כבר עושות את הצעדים להגברת הייצור של החיסונים. "אנחנו מרחיבים את היכולות שלנו כדי לספק 700 מיליון מנות של החיסון קובקסין", מסרה החברה ההודית בהאראט ביוטק, שפיתחה חיסון מקומי יחד עם המועצה ההודית למחקר רפואי.
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קובקסין אושר לשימוש חירום בהודו, אבל נתון לביקורת בשל חוסר השקיפות שבה פותח ואושר, וגם בגלל שלא דווח על % יעילות החיסון.
אבל זה לא החיסון היחיד שפותח שם. חיסון נוסף בשם קובישילד, שפותח בשיתוף אסטרה זנקה (AZN) ואוניברסיטת אוקספורד, גם קיבל אישור מזורז ומיוצר על ידי מכון סרום (SII). לפי רויטרס, SII מייצרת בכל חודש 50 מיליון חיסונים של החיסון החדש וצפויה להגביר את הייצור עד לכ-100 מיליון חיסונים כבר במארס הקרוב.
חברות נוספות בהודו חתמו על הסכמי ייצור עם ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ) ואם קרן ההשקעות של רוסיה שפיתחה שם חיסון לקורונה – למרות שאלה עדיין לא קיבלו אישורים רגולטוריים בעולם, ובראשם על ידי ה-FDA, מנהל המזון והתרופות בארה"ב.
"גם ללא ייצור של חיסונים מתוצרת עצמית, יכולות הייצור מספקות הזדמנות לשיתוף פעולה עם יצרני חיסונים אחרים, כדי שאלה יוכלו לעמוד בביקושים לחיסון, בעיקר בהודו עצמה ומדינות מתפתחות נוספות", כתבו אנליסטים בבנק ג'יי פי מורגן (JPM).
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.