סקטור השבבים: על רקע המחסור, AMD מאבדת נתחי שוק לאינטל
בשנים האחרונות הפכה AMD (סימול: AMD) למתחרה אימתנית של אינטל (INTEL CORPORATION) וההגמוניה שלה בשוק השבבים. שילוב של מוצרים חדשניים לצד טעויות שיווק וייצור של אינטל הביאה את AMD לתפוס מקום מרכזי על הבמה הלוהטת של ייצור השבבים, תוך שהיא מכרסמת מנתח השוק של אינטל.
אבל לכל תהליך יש גם סוף. האם אינטל סופסוף מצליחה להשיב מלחמה שערה? דווקא בתקופה שאינה רגועה בהנהלת החברה עם הפרישה של המנכ"ל שלה? ובכן על פי נתוני שתי החברות לרבעון האחרון של 2020, הביקוש למעבדים של AMD עדיין גבוה, אך המחסור שנובע מחולשת ייצור עולמית מאפשר לאינטל לכבוש חזרה נתחי שוק יקרים.
שאלה של כוח ייצור
AMD מסתמכת על מפעלים של צד שלישי לייצור השבבים. החברה נהגה לייצר אותם בעבר, אך חדלה מכך לפני עשור, בשל שאלות של עלות ותועלת. הפסקת הייצור הביא את AMD להתמקד בתכנון ובמחקר בלבד, מהלך שהוכיח את עצמו באופן מהותי לאורך השנים.
נתחי השוק של AMD - ירידה בסקטורים העיקרים
מבחינת איכות, המעבדים החדשים של AMD ה-Ryzen 5000 נחשבים בשוק ככאלה שעדיפים על אלו של אינטל (בעיקר עבור משחקי מחשב). מדובר במהפך משמעותי שכן אינטל נחשבה לאורך השנים כאיכותית ביותר בשוק.
גם אינטל מתמודדת עם השאלה הזו בשנה האחרונה עם ייצור המעבדים החדשים. היסטורית, מתעקשת אינטל לייצר את המעבדים בעצמה, אך המפעל taiwan semiconductors מייצרים עבורה את המעבדים החדשים.
אינטל התחבטה עם שאלת מיקור החוץ של הייצור לא רק משום סיבות של אגו או מדיניות, אלא משום שלמיקור של ייצור יש גם חסרונות. יש גבול לכמה ניתן לייצר, משום שהיצרן אינו יכול להתאים את עצמו לגחמות המזמין. החסך העולמי בשבבים שנוצר בשנה האחרונה נבע מביקוש אדיר אך גם מאותה החלטה לבצע מיקור חוץ ולהסתמך על הייצור בטווייאן. הפעלה מחודשת לוקחת זמן וחברות רבות נלחמות על אותו קווי ייצור ובצומת בו אנו עומדים, הביקוש עולה ההיצע.
לאינטל כרגע אין את הבעיה הזו. זה לא שלחברה אין בכלל קשיים (בשנים האחרונות החברה התקשתה בייצור אחיד של מעבדים בגודל 10 ננומטר) , אבל מבחינת ייצור אחיד, אין לה בעיה. לכן היכן ש-AMD לא עמדה בביקוש, אינטל יותר משמחה לענות עליו. כך לפחות התרחש ברבעון הרביעי.
נכון להיום, השבבים של AMD שווים או טובים יותר מהשבבים של אינטל, אך אינך יכול למכור שבבים שאתה לא יכול להכין. בטח כשיש לך יריבה אימתנית מעבר לכביש.
בסביבת העסקים הזו, אין זה פלא שאינטל ישראל מציגה נתונים כלכליים של ייצור שיא בהיקף של 8 מיליארד דולר. ייצוא גבוה בכ-20% מהייצוא ב-2019 שהסתכם ב-6.6 מיליארד דולר. סכום זה הופך את אינטל בישראל כמי שמחזיקה בנתח של 14% מייצוא ההייטק המקומי ב-2020.
ברבעון הרביעי רשמה אינטל רווח של 1.52 דולר, לעומת תחזית של 1.10 דולר. ההכנסות הסתכמו ב-20 מיליארד דולר, לעומת תחזית של 17.49 מיליארד דולר. מדובר בתוצאות גבוהות מהצפוי.
ל-AMD היה רבעון רביעי חזק משלה למרות איבוד נתח שוק לאינטל. סך ההכנסות זינק ב-53% הודות למשלוחים של שבבי קונסולת משחקים, ואילו תחום הליבה של המחשוב והגרפיקה הניב צמיחה של 18%. עם זאת מחיר המניה מצביע על צפי צמיחה גבוה יותר מזה של אינטל, כך שלעת עתה זה לא יספיק.
מחסור בשבבים יקשה על AMD לצמוח מספיק מהר בטווח הקרוב כדי להצדיק את הערכות הללו. כך שהמניה צפויה לסבול מתנודתיות רבה.
- 4.שלא ישבו על זרי הדפנה , יש לעדכן את החזון של החברה.... (ל"ת)עמנואל מ 07/02/2021 09:42הגב לתגובה זו
- 3.יוסי 06/02/2021 11:59הגב לתגובה זולמה לא ציינתם את של AMD האם הכותב מעיד בכך על העדפתו האישית?
- 2.מה שאומר כדאי לשקול להשקיע בטייואן סמיקונדקטור TSM (ל"ת)רן 06/02/2021 08:53הגב לתגובה זו
- טאואר יותר קרובה לנו וניתן להשקיע ללא צורך במט"ח. (ל"ת)שבבים 2021 06/02/2021 13:09הגב לתגובה זו
- 1.רק מזומן 05/02/2021 19:17הגב לתגובה זואינטל צריכה לחשב מסלול מחדש למכור את הזמבורה המצלמת.לחזור התמקד במעבדים חסכוניים בחשמל לטאבלטים ומוצרים לבישים.
- אנונימי 05/02/2021 21:01הגב לתגובה זואין בזה כסף. במובילאיי יש המון פוטנציאל שהוא לא מה שאתה מכיר היום.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
