עדיין חברתית? השוק צופה עלייה של 25% בהכנסות פייסבוק, אבל...
מצד אחד, מארק צוקרברג, המייסד, הבעלים והמנכ"ל של הרשת החברתית הגדולה בעולם, פייסבוק (FB), בטוח שאהב את העלייה ברווחיות של הבייבי הענק שלו תודות למגפת הקורונה. מצד שני, החקירות הגוברות מצד רגולטורים בארה"ב שמעוניינים לפרק את החברה, יחד עם בדיקה על חלקה בשבועות שהובילו לאירועי הקפיטול, שבו המון מוסת הסתער על בניין הפרלמנט האמריקאי בתחילת החודש, יגרמו לזוק – כך קוראים לו בחברה – לא כל כך להתגעגע לשנה שעברה.
כי בדיקת המונופול זה לא צחוק. גם לא ההאשמות לפיה פלטפורמת הדגל, כלומר פייסבוק, סייעה להלהיט את הרוחות לקראת אירועי הקפיטול, כמו גם חסימתו לצמיתות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מובילים להרבה אי נחת מצד משקיעים, שמעוניינים לדעת איך החברה מתכוננת להתמודד עם הבעיות שנערמות על שולחנה. תוסיפו לזה מלחמה מתוקשרת עם אפל (AAPL), שלא מאפשרת לחברה גישה לנתוני משתמשיה.
בעיה נוספת מגיעה משירות ההודעות וואטסאפ, שבחודש האחרון זכתה לקיטונות של ביקורת ציבורית ברחבי הגלובוס, לאחר שפייסבוק הודיעה בעדכון התוכנה האחרון כי תתחיל לשתף מידע מהאפליקציה עם פייסבוק. רק אתמול פורסם כי מיליוני משתמשים בבריטניה עזבו את שירות ההודעות לאור השינוי החוזי. זה כנראה שיהוק קטן בחברה כל כך גדולה, אבל מצד שני צריך להודות, לפייסבוק יש יותר מדי שיהוקים בשנים האחרונות.
התדמית הציבורית לא משהו, אבל המשקיעים מרוצים בינתיים
בעוד שמדד הנאסד"ק עשה מתחילת ינואר 2020 45% תשואה, פייסבוק נמצאת על אזור ה-35% תשואה. היא עלתה מרמה של 202 דולר לרמה של 274 דולר. כלומר היא מפגרת אחר המדד שהיא אחד מהמרכיבים הגדולים שבו עם שווי שוק שמתקרב ל-800 מיליארד דולר.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפייסבוק מתגאים בעובדה שמאז תחילת המגפה, 10 מיליון מפרסמים חדשים החלו לפרסם על גבי הפלטפורמה, בשל העובדה שחלק ניכר מתקציבי הפרסום עברו לדיגיטל ממילא, אבל מאז הקורונה ביתר שאת. הקונצנזוס בשוק הוא שהחברה תעלה את השורה העליונה ב-25% ביחס לרבעון 4 של 2-19 ותגיע ל-26.4 מיליארד דולר הכנסות. הרווח למניה (EPS) צפוי לעמוד על 3.54 דולר למניה.
האנליסט של קרדיטסוויס, סטפן ז'ואור, הוריד את מחיר היעד של המניה ל-325 דולר בשבוע שעבר וכתב למשקיעים כי "נראה שיש צמיחה גבוהה מהמצופה בתקציבים מפרסום בפייסבוק ואינסטגרם. אנחנו צופים פתיחה איטית יותר בתחילת 2021 והורדנו במתינות את תחזיות הצמיחה ל-26% ושומרים על המלצת תשואת יתר".
בתחילת השבוע, האנליסט ג'סטין פוסט מבנק אוף אמריקה (BAC) כתב במכתב למשקיעים כי הוא סבור שהשנה הקרובה תהיה טובה לחברה. "פייסבוק תמשיך ליהנות ממעבר התקציבים לדיגיטל, אבל כשהמניה נמצאת תחת לחץ בזמן האחרון, שיחת המשקיעים צפויה להתרכז בצד העסקי, עם פוטנציאל לנקות חלק מהאירועים האחרונים שמעיבים על החברה בנושאי הפרטיות בוואטסאפ ובאירועי הקפיטול", כתב.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
