עבודת צוות הייטק טכנולוגיה
צילום: Istock

מחקר של האוצר: ישראל מפסידה יזמים פוטנציאליים מרקע כלכלי חלש

הכלכלנית הראשית באוצר מצביעה על הקשר בין השכלת והכנסת ההורים לסיכויים של פרטים להפוך ליזמי סטארט-אפ. מהמחקר עולה כי גם למצטיינים בלימודים מרקע חלש אין סיכוי שווה לזה של אלה מרקע חזק: "הנתונים עשויים עשוי להצביע על עיוות הקצאה של ההון האנושי"
איתי פת-יה | (2)

סטארט-אפיסט, קווים לדמותו: אגף הכלכלנית באוצר מפרסם עבודה בנושא גורמי הרקע המשפיעים על הסיכויים להפוך ליזם סטארט אפ. הממצאים אינם מפתיעים, כשאלה קושרים גם בין הכנסת והשכלת ההורים, לשיפור ההסתברות. הנתונים מצביעים שוב על כך שמדובר במועדון סגור למדי.

"משבר הקורונה עשוי להוביל לשינוי מבני בענפי המשק ולהישענות מוגברת על ענפים עם פריון גבוה ושאינם תלויים בקבלת קהל פיזית, דוגמת ענפי ההיי טק", מסבירים באגף את עיתוי פרסום העבודה. "על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ענף ההיי-טק היווה כ-12.9% מהתעסוקה ב-2008 בהשוואה ל-12.1% ב-2018".

"יתכן והמשבר הנוכחי יוכל להוביל לגידול בחלקו בתעסוקה. כך למשל כבר בעת הנוכחית נרשמת עלייה ברישום למערכת ההשכלה הגבוהה והמדינה מתעדת להרחיב משמעותית את השימוש בכלי ההכשרה המקצועית. בהקשר זה, הבנת המנגנונים שמובילים ל'היווצרות' יזמים בתחומי ההיי-טק הינו בעל חשיבות רבה כיוון שהם מהווים מנוע צמיחה חשוב לסקטור בכללותו".

יזם סטארט-אפ הוגדר במחקר כמי שהצטרף לחברת סטארט-אפ בשנת ההקמה כאשר היה בטווח הגילאים 35-26 (בהם הסבירות להיות יזם סטארט-אפ היא הגבוהה ביותר, הוסבר). המחקר משתמש בנתונים על עובדי סטארט-אפ בין השנים 2016-2003 וכן נתונים מנהליים על כלל ילידי 1995-1970 לגבי רקע דמוגרפי, השכלה והכנסת ההורים. עוד שוקללו נתוני בחינות המיצ"ב, נתוני בגרויות ופסיכומטרי, נתונים על מוסד הלימודים של הפרט בכיתות ה', ח' וי"ב ונתוני הכנסה וענף תעסוקה של הפרט.

מספר יזמי סטארט-אפ לאלף נפש על פני עשרימוני ציוני המיצ"ב במתמטיקה בכתה ח'​

"הקמת סטארט-אפ דורשת לרוב השקעה ראשונית גדולה של הון עצמי ולפרטים מרקע כלכלי חזק גישה קלה יותר למשאבים שכאלה", כך כותבים במחקר על המובן מאליו. "שנית, אף אם פרטים אינם נעזרים באופן ישיר בהוריהם, קיומו של גב כלכלי חזק עשוי להועיל בתור רשת בטחון במקרה של כישלון", זו אם כן, תנמיך את חששם.

לפי הניתוח, גם יכולות לימודיות גבוהות יותר אצל פרטים מרקע כלכלי חלש לא יגרמו לכך שסיכוייהם להפוך ליזמים יהיו גבוהים מאלה של פרטים מרקע כלכלי חזק, גם אם היכולות הלימודיות של האחרונים יהיו נמוכות יותר. לכל היותר סיכוייהם של אלה מהשכבות החלשות יהיו שווים לאלה מהשכבות החזקות. ממצא זה, אומרים באגף הכלכלנית הראשית, עשוי להצביע על עיוות הקצאה של הון אנושי בתחום יזמות סטארט-אפ. "פרטים שעשויים להיות בעלי פוטנציאל גבוה בתחום יזמות הסטארט-אפ אינם זוכים לממש את כישוריהם בשל הרקע הכלכלי ממנו באו", נכתב.

עוד מועלים במחקר הסברים אפשריים נוספים לפערים: האחד הוא יכולות מולדות והשני הוא ההון האנושי הנרכש, וכאן הדברים קשורים כבר בהסללה: "ילדים הבאים מרקע כלכלי חזק עשויים לגדול בסביבה טובה יותר, בה ישנם גם בתי ספר איכותיים יותר, דבר שעשוי להשפיע על סיכוייהם להיות סטארט-אפיסטים".

קיראו עוד ב"בארץ"

שיעור יזמי סטארט-אפ לאלף נפש על פני חמישוני הכנסת הורים, חציון תחתון של המיצ"ב במתמטיקה לעומת עשירון עליון של המיצ"ב במתמטיקה

בצד זאת מצביעים במחקר על כך שמחקרים אחרים הראו כי קיימת השפעה של חשיפה ליזמות על ההסתברות של הפרט להיות יזם ושל חשיפה לחדשנות על ההסתברות של הפרט להיות ממציא - וייתכן כי פרטים מרקע כלכלי חזק זוכים לחשיפה מוגברת לאלה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנגלוסקסוון 27/01/2021 14:27
    הגב לתגובה זו
    צריך עובדי כפיים שמוכנים לעבוד קשה... להתמסר... וצריך קומץ יזמים... אם כולם יהיו יזמים מי יעבוד עבודת כפיים?
  • 1.
    זה תמיד עוזר אם האבא סופר שטרות במרסיידיס (ל"ת)
    אנגלוסקסוון 27/01/2021 14:23
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.