פלייטיקה הנפקה
צילום: אוהד רומנו, פלייטיקה
ראיון מיוחד

"נצטרך להוכיח שכל מי שהאמין והשקיע בנו יהיה מרוצה מההשקעה"

רוברט אנטוקול המייסד והמנכ"ל של פלייטיקה שהונפקה היום בוול סטריט לפי שווי של 11.7 מיליארד דולר - "מעל ל-3,000 עובדי פלייטיקה מקבלים היום מניות ואופציות; זה דבר דרמטי שיעזור לכלכלה גם בארץ. בשבילי זאת גאווה"
איתי פת-יה | (10)

עם השלמת ההנפקה בפלייטיקה בוול סטריט לפי שווי לחברה של 11.7 מיליארד דולר - ההנפקה הגדולה ביותר של חברה ישראלית מעולם - המנכ״ל והמייסד רוברט אנטוקול מספר בראיון לביזפורטל על העובדים שיקבלו אופציות ויתמכו בכלכלה, העמלות לגוגל ולאפל - התחרות האפשרית מול תחום הגיימינג בענן שהן מובילות.   

 

״אומרים לנו ׳הגעתם להנפקה׳ ואני עונה, ׳אוקיי, אז?׳", אומר אנטוקול. "בתור מנכ״ל ומייסד של החברה בשבילי זאת אמנם אבן דרך, אבל האמת היא שאנחנו רק מתחילים עכשיו פרק חדש שבו נצטרך להוכיח שכל מי שהאמין והשקיע בנו, לא עשה את זה סתם ויהיה מרוצה מההשקעה״.

רגע לפני שיחל המסחר בפלייטיקה (סימול: PLTK), ורגע אחרי ההנפקה הגדולה ביותר לחברה ישראלית בנאסד״ק, אנטוקול, מנסה בתוך כל החגיגיות להיאחז בפרופורציות. זה לא פשוט - החברה שלו שברה את השיא - זו החברה הישראלית עם השווי הגבוה ביותר בהנפקה, וזו אחת החברות הישראאליות הגדולות בוול סטריט. פלייטיקה רק לצורך השוואה - שווה כמו טבע (עוד לפני פתיחת המסחר שעשויה להיות אופטימית מבחינתה).  

 

חברת משחקי המובייל השלימה בהצלחה הנפקה ראשונית לציבור (IPO) בוול סטריט כשגייסה חצי מיליארד דולר לפי מחיר של 27 דולר למניה - מחיר הגבוה ב-20% לעומת הקצה העליו של הטווח המקורי, 22-24 דולר למניה. את ההנפקה הובילו כחתמים מורגן סטנלי וקרדיט סוויס. גולדמן זאקס, סיטי גרופ, UBS ו-BofA Securities שימשו כחתמים בהצעת המכר בצד ההנפקה.

 

״מעל ל-3,000 עובדי פלייטיקה בישראל ובעולם מקבלים היום מניות ואופציות״, אומר אונטוקול, ״זה דבר דרמטי שיעזור לכלכלה גם בארץ, במיוחד בתקופה כזאת. בשבילי זאת גאווה״. לאחרונה פרסמנו בביזפורטל, כי בהתאם לתמחור הקודם עובדים החברה היו עתידים להתחלק בהטבה של 43 מיליון דולר בעקבות ההנפקה. בעקבות העלאת התמחור עקב הביקושים שנוצרו, מדובר כעת בסכום כפול ויותר מכך.

 

״ההנפקה נועדה למספר דברים״, אונטוקול מסביר, ״קודם כל לעזור להמשיך להצליח דרך רכישות. החברה התבססה בעשור האחרון בצורה דרמטית דרך רכישות. קנינו 7 חברות במאות מיליוני דולרים. השבחנו אותן והכנסנו אותן לפלטפורמה של פלייטיקה. דבר נוסף, פלייטיקה עד היום לא התמקדה יותר מדי בפיתוח משחקים חדשים, עכשיו אנחנו כן עושים את זה ונוציא משחק חדש לשוק בהמשך השנה (כיום בפורטפוליו של החברה 15 כותרים - א.פ)״.

 

אתם עושים מובייל גיימינג, אבל כל התחום של גיימינג בענן עם פלטפורמות כמו סטאדיה של גוגל או המתחרה של אפל, שמציעות משחקים ״רצינייים יותר״, שאפשר להמשיך מהסמארטפון כשיש עשר דקות פנויות לא מאיים על הענף שלכם?

קיראו עוד ב"גלובל"

״שאלה טובה. זה קהל שונה. בסופו של דבר הויז׳ן שלי מאד פשוט - אם תדע לעשות מוצר טוב אתה תמיד תצליח. אנחנו מתמקדים בעשייה ובשנתיים הראשונות, דרך הרכישות שעשינו הבאנו טאלנטים שיידעו לייצר מוצרים טובים לפלייטיקה ולהצמיח את החברה״.

 

בשוק ההון יש כאלה שמסתכלים על חברות גיימינג בתור הימור. מה שם אתכם בצד הטוב של הקו העדין הזה בין סיכון להבטחה?

״אני לא יכול לשלוט על מה אחרים חושבים או אומרים. פלייטיקה היא חברת משחקים רגילה. כמו כל חברה אחרת בתחום אנחנו מספקים בידור והנאה. כל אחד יכול להגיד את מה שהוא רוצה״.

 

את פלייטיקה הקימו ב-2010 אונטוקול ואורי שחק, שעזב בהמשך הדרך. שמונה חודשים בלבד לאחר ההקמה נמכרה לפי שווי של 160 מיליון דולר לסיזרס אינטרטיינמנט, רשת בתי הקזינו מארצות הבריאת. ב-2016 קבוצת חברות סינית בשם Alpha Frontier רכשה את השליטה בה. את הקבוצה הובילה חברת המשחקים ג׳יאנט אינטראקטיב (Giant Interactive) ולצדה היו גם Yunfeng Capital, קרן ההשקעות של ג׳ק מא, מייסד עליבאבא. כעת לאחר ההנפקה, אחזקותיה של אלפא פרונטייר בפלייטיקה עומדות על 77.5%. אונטוקול מחזיק ב-2.5%. לפי התשקיף שפרסמה פלייטיקה, שכר הבסיס של אנטוקול עומד על כ-370 אלף דולר בשנה. ב-2020 קיבל לידיו תגמולים בסך כ-335 מיליון דולר, רובם המוחלט ניתן בצורה של מניות חסומות.

 

שלוש הרבעונים הראשונים של 2020 הסתיימו אצל פלייטיקה עם הכנסות של 1.8 מיליארד דולר - המשקפות צמיחה בקצב של כ-30%, בדומה לשנתיים שקדמו לכך. אונטוקול מנוע מלהשיב האם ישמרו על קצב זה. הרווח הנקי עמד ב-2020 על 16 מיליון, נתון חריג עבור החברה הנמוך משמעותית מכ-260 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2019 - אולם הפער נובע בעיקר מהוצאות חד פעמיות לצורך רכישות ותגמול הוני להנהלה. החברה לא פרסמה תוצאות NON-GAAP (רווחים מתואמים/ בנטרול אלמנטים חד פעמיים). להערכנו מדובר ב-500-700 מיליון דולר ב-2020 כולה. שאלנו את אונטוקול אם היינו קרובים, ״אני חושב שאתם יודעים לעשות מתטמטיקה ולעשות מספרים״, השיב.

 

המודל הכלכלי של החברה מבוסס על הכנסות מרכישות של פריטי משחק ע״י המשתמשים. חלק עיקרי מההכנסות עובר דרך הפלטפורמות של גוגל ואפל, להן מערכות ההפעלה הנפוצות ביותר לסמארטפונים, והן לוקחות לעצמן עמלות - שיכולות גם לעלות בעתיד.

 

ראינו שהיצרנית של פורטנייט קראה תיגר על גוגל ואפל ופיתחה מערכת תשלום ישירה כדי לא לשלם להן עמלה. בתגובה הן הסירו את המשחק מחנות האפליקציות. איך אתה מסתכל על כל האירוע הזה?

״שתיהן שותפות מצוינות כבר המון שנים. כולם מסתכלים על העמלה שהן לוקחות, אבל צריך להסתכל גם על התרומה שלהן לחברות - הן בונות להן פלטפורמות ועוזרות להן במובן של טראפיק. אנחנו מתמקדים בעיקר בעצמנו. אם נסתכל ימינה ושמאלה לא נצליח בעשייה״.

 

מה דעתך על תעשיית הגיימינג בישראל - עד כמה היא קיימת והאם עוד יש לנו סיכוי להפוך למעצמה בתחום?

״אנחנו התמודדנו עם בעיה מאד קשה בארץ, כשגילינו מהר מאד שקשה לגייס כאן לתפקידים מסויימים שחברת גיימינג צריכה. בנינו אקדמיה משלנו, ואף אחד לא עשה את זה לפנינו בארץ, כך אנחנו בונים מקצועות שקשורים לתחום הגיימינג. זה גיים צ׳יינג׳ר לפלייטיקה וגם לתעשיה בארץ. כבר עכשיו רואים ליד פלייטיקה חברות שמתמקדות במשחקים. יש כאן הרבה חברות מצויינות שצומחות. אנחנו לא היחידות. אנחנו תעשייה מאד צעירה אם משווים אותנו למקומות כמו ברלין לונדון או לוס אנג׳לס, אבל אנחנו בדרך הנכונה. ישראל הוכיחה שבכל דבר שהיא עושה טוב היא יכולה להיות מעצמה. גם בתחום הזה נוכל להיות מעצמה״.

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שולה 17/01/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
    מעניין איך מרגישים מי שעובדים שם. הבנתי שבמשחקים שלהם הכסף רק נכנס ולא יוצא
  • 9.
    לוני 17/01/2021 00:40
    הגב לתגובה זו
    חרות צמאי כסף , שמוכנים לשעבד ילדים ומבוגרים להתמכרויות והימוריםבשביל הרבה כסף , לא שונה מסוחרי סמים . זבל אנושי .
  • 8.
    ..בהצלחה (ל"ת)
    bb 16/01/2021 15:34
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סתם 16/01/2021 12:29
    הגב לתגובה זו
    היא בכלל לא חברה ישראלית אלא סינית. וגם רוב העובדים שלה זרים.
  • 6.
    מישור הנוף אימפריה 16/01/2021 12:22
    הגב לתגובה זו
    הולך להיות ספונסר
  • 5.
    כל הצלחה ישראלית מבורכת (ל"ת)
    דניאל 15/01/2021 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כל הכבוד עלו והצליחו גאווה (ל"ת)
    עדי 15/01/2021 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה 15/01/2021 18:42
    הגב לתגובה זו
    הבורסה האמריקאית היום כמו בועת סבון כל-פישר שרוצה להנפיק זוכה לביקוש במיליארדים ואם יש לו שכל שייקח את הכסף ויברח
  • 2.
    רק מזומן 15/01/2021 18:21
    הגב לתגובה זו
    זה לא פורטינייט ולא אנגרי בירדס
  • 1.
    מומחה 15/01/2021 16:58
    הגב לתגובה זו
    אולי גם הם יתחילו לשחד שלטונות דמוקרטיים מקולקלים ברפובליקות אפריקאיות כמו ההוא מישראל היום
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  



אינטל נזכיר פועלת בשני תחומים - הראשון פיתוח שבבים והשני ייצור שבבים. ככל שהממשל דחף יותר לייצור עצמאי של שבבים כך החברה הפכה למוטה יותר להשקעות בייצור שבבים. היא קיבלה ועדיין מקבלת סובסידיות מאוד גדולות, ולמרות זאת היא לא מגיעה לרווחיות. ההיפך - ההפסדים לא ירדו ברבעונים האחרונים והיא לא מגיעה ללקוחות חדשים.


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

המצב בייצור מעורר דאגה כשבמקביל החברה מפטרת בהיקף המוני (סבב שני גדול של פיטורים - גם בארץ). המנכ"ל החדש, בו טאן הכריז כי הייצור יתקדם לפי קצב השגת הלקוחות. כלומר, לא עוד בזבוזים והשקעות לפני שיש קונים למוצרים. וכך בעצם התחום שהיה אמור להוביל את החברה, נמצא בסוג של "הולד". מתקדמים, אבל לאט. בתחום השני - הפיתוח ששם אינטל היתה מובילה עולמית עד לפני כעשור, נעשו צמצומים ורה ארגון ובעיקר נסיונות של ההנהלה הבכירה לשטח את הפעילות, כך שלא יהיו דרגי ביניים ומנהלים רבים שבעצם הופכים את החברה לשמנה, לא יעילה ולא גמישה. המטרה של בו טאן שהפיתוח יהיה ויראה כמו בחברות סטארט אפ - מהיר, גמיש, בלי מעמדות ובירוקרטיות.

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.