פלייטיקה הנפקה
צילום: אוהד רומנו, פלייטיקה
ראיון מיוחד

"נצטרך להוכיח שכל מי שהאמין והשקיע בנו יהיה מרוצה מההשקעה"

רוברט אנטוקול המייסד והמנכ"ל של פלייטיקה שהונפקה היום בוול סטריט לפי שווי של 11.7 מיליארד דולר - "מעל ל-3,000 עובדי פלייטיקה מקבלים היום מניות ואופציות; זה דבר דרמטי שיעזור לכלכלה גם בארץ. בשבילי זאת גאווה"
איתי פת-יה | (10)

עם השלמת ההנפקה בפלייטיקה בוול סטריט לפי שווי לחברה של 11.7 מיליארד דולר - ההנפקה הגדולה ביותר של חברה ישראלית מעולם - המנכ״ל והמייסד רוברט אנטוקול מספר בראיון לביזפורטל על העובדים שיקבלו אופציות ויתמכו בכלכלה, העמלות לגוגל ולאפל - התחרות האפשרית מול תחום הגיימינג בענן שהן מובילות.   

 

״אומרים לנו ׳הגעתם להנפקה׳ ואני עונה, ׳אוקיי, אז?׳", אומר אנטוקול. "בתור מנכ״ל ומייסד של החברה בשבילי זאת אמנם אבן דרך, אבל האמת היא שאנחנו רק מתחילים עכשיו פרק חדש שבו נצטרך להוכיח שכל מי שהאמין והשקיע בנו, לא עשה את זה סתם ויהיה מרוצה מההשקעה״.

רגע לפני שיחל המסחר בפלייטיקה (סימול: PLTK), ורגע אחרי ההנפקה הגדולה ביותר לחברה ישראלית בנאסד״ק, אנטוקול, מנסה בתוך כל החגיגיות להיאחז בפרופורציות. זה לא פשוט - החברה שלו שברה את השיא - זו החברה הישראלית עם השווי הגבוה ביותר בהנפקה, וזו אחת החברות הישראאליות הגדולות בוול סטריט. פלייטיקה רק לצורך השוואה - שווה כמו טבע (עוד לפני פתיחת המסחר שעשויה להיות אופטימית מבחינתה).  

 

חברת משחקי המובייל השלימה בהצלחה הנפקה ראשונית לציבור (IPO) בוול סטריט כשגייסה חצי מיליארד דולר לפי מחיר של 27 דולר למניה - מחיר הגבוה ב-20% לעומת הקצה העליו של הטווח המקורי, 22-24 דולר למניה. את ההנפקה הובילו כחתמים מורגן סטנלי וקרדיט סוויס. גולדמן זאקס, סיטי גרופ, UBS ו-BofA Securities שימשו כחתמים בהצעת המכר בצד ההנפקה.

 

״מעל ל-3,000 עובדי פלייטיקה בישראל ובעולם מקבלים היום מניות ואופציות״, אומר אונטוקול, ״זה דבר דרמטי שיעזור לכלכלה גם בארץ, במיוחד בתקופה כזאת. בשבילי זאת גאווה״. לאחרונה פרסמנו בביזפורטל, כי בהתאם לתמחור הקודם עובדים החברה היו עתידים להתחלק בהטבה של 43 מיליון דולר בעקבות ההנפקה. בעקבות העלאת התמחור עקב הביקושים שנוצרו, מדובר כעת בסכום כפול ויותר מכך.

 

״ההנפקה נועדה למספר דברים״, אונטוקול מסביר, ״קודם כל לעזור להמשיך להצליח דרך רכישות. החברה התבססה בעשור האחרון בצורה דרמטית דרך רכישות. קנינו 7 חברות במאות מיליוני דולרים. השבחנו אותן והכנסנו אותן לפלטפורמה של פלייטיקה. דבר נוסף, פלייטיקה עד היום לא התמקדה יותר מדי בפיתוח משחקים חדשים, עכשיו אנחנו כן עושים את זה ונוציא משחק חדש לשוק בהמשך השנה (כיום בפורטפוליו של החברה 15 כותרים - א.פ)״.

 

אתם עושים מובייל גיימינג, אבל כל התחום של גיימינג בענן עם פלטפורמות כמו סטאדיה של גוגל או המתחרה של אפל, שמציעות משחקים ״רצינייים יותר״, שאפשר להמשיך מהסמארטפון כשיש עשר דקות פנויות לא מאיים על הענף שלכם?

קיראו עוד ב"גלובל"

״שאלה טובה. זה קהל שונה. בסופו של דבר הויז׳ן שלי מאד פשוט - אם תדע לעשות מוצר טוב אתה תמיד תצליח. אנחנו מתמקדים בעשייה ובשנתיים הראשונות, דרך הרכישות שעשינו הבאנו טאלנטים שיידעו לייצר מוצרים טובים לפלייטיקה ולהצמיח את החברה״.

 

בשוק ההון יש כאלה שמסתכלים על חברות גיימינג בתור הימור. מה שם אתכם בצד הטוב של הקו העדין הזה בין סיכון להבטחה?

״אני לא יכול לשלוט על מה אחרים חושבים או אומרים. פלייטיקה היא חברת משחקים רגילה. כמו כל חברה אחרת בתחום אנחנו מספקים בידור והנאה. כל אחד יכול להגיד את מה שהוא רוצה״.

 

את פלייטיקה הקימו ב-2010 אונטוקול ואורי שחק, שעזב בהמשך הדרך. שמונה חודשים בלבד לאחר ההקמה נמכרה לפי שווי של 160 מיליון דולר לסיזרס אינטרטיינמנט, רשת בתי הקזינו מארצות הבריאת. ב-2016 קבוצת חברות סינית בשם Alpha Frontier רכשה את השליטה בה. את הקבוצה הובילה חברת המשחקים ג׳יאנט אינטראקטיב (Giant Interactive) ולצדה היו גם Yunfeng Capital, קרן ההשקעות של ג׳ק מא, מייסד עליבאבא. כעת לאחר ההנפקה, אחזקותיה של אלפא פרונטייר בפלייטיקה עומדות על 77.5%. אונטוקול מחזיק ב-2.5%. לפי התשקיף שפרסמה פלייטיקה, שכר הבסיס של אנטוקול עומד על כ-370 אלף דולר בשנה. ב-2020 קיבל לידיו תגמולים בסך כ-335 מיליון דולר, רובם המוחלט ניתן בצורה של מניות חסומות.

 

שלוש הרבעונים הראשונים של 2020 הסתיימו אצל פלייטיקה עם הכנסות של 1.8 מיליארד דולר - המשקפות צמיחה בקצב של כ-30%, בדומה לשנתיים שקדמו לכך. אונטוקול מנוע מלהשיב האם ישמרו על קצב זה. הרווח הנקי עמד ב-2020 על 16 מיליון, נתון חריג עבור החברה הנמוך משמעותית מכ-260 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2019 - אולם הפער נובע בעיקר מהוצאות חד פעמיות לצורך רכישות ותגמול הוני להנהלה. החברה לא פרסמה תוצאות NON-GAAP (רווחים מתואמים/ בנטרול אלמנטים חד פעמיים). להערכנו מדובר ב-500-700 מיליון דולר ב-2020 כולה. שאלנו את אונטוקול אם היינו קרובים, ״אני חושב שאתם יודעים לעשות מתטמטיקה ולעשות מספרים״, השיב.

 

המודל הכלכלי של החברה מבוסס על הכנסות מרכישות של פריטי משחק ע״י המשתמשים. חלק עיקרי מההכנסות עובר דרך הפלטפורמות של גוגל ואפל, להן מערכות ההפעלה הנפוצות ביותר לסמארטפונים, והן לוקחות לעצמן עמלות - שיכולות גם לעלות בעתיד.

 

ראינו שהיצרנית של פורטנייט קראה תיגר על גוגל ואפל ופיתחה מערכת תשלום ישירה כדי לא לשלם להן עמלה. בתגובה הן הסירו את המשחק מחנות האפליקציות. איך אתה מסתכל על כל האירוע הזה?

״שתיהן שותפות מצוינות כבר המון שנים. כולם מסתכלים על העמלה שהן לוקחות, אבל צריך להסתכל גם על התרומה שלהן לחברות - הן בונות להן פלטפורמות ועוזרות להן במובן של טראפיק. אנחנו מתמקדים בעיקר בעצמנו. אם נסתכל ימינה ושמאלה לא נצליח בעשייה״.

 

מה דעתך על תעשיית הגיימינג בישראל - עד כמה היא קיימת והאם עוד יש לנו סיכוי להפוך למעצמה בתחום?

״אנחנו התמודדנו עם בעיה מאד קשה בארץ, כשגילינו מהר מאד שקשה לגייס כאן לתפקידים מסויימים שחברת גיימינג צריכה. בנינו אקדמיה משלנו, ואף אחד לא עשה את זה לפנינו בארץ, כך אנחנו בונים מקצועות שקשורים לתחום הגיימינג. זה גיים צ׳יינג׳ר לפלייטיקה וגם לתעשיה בארץ. כבר עכשיו רואים ליד פלייטיקה חברות שמתמקדות במשחקים. יש כאן הרבה חברות מצויינות שצומחות. אנחנו לא היחידות. אנחנו תעשייה מאד צעירה אם משווים אותנו למקומות כמו ברלין לונדון או לוס אנג׳לס, אבל אנחנו בדרך הנכונה. ישראל הוכיחה שבכל דבר שהיא עושה טוב היא יכולה להיות מעצמה. גם בתחום הזה נוכל להיות מעצמה״.

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שולה 17/01/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
    מעניין איך מרגישים מי שעובדים שם. הבנתי שבמשחקים שלהם הכסף רק נכנס ולא יוצא
  • 9.
    לוני 17/01/2021 00:40
    הגב לתגובה זו
    חרות צמאי כסף , שמוכנים לשעבד ילדים ומבוגרים להתמכרויות והימוריםבשביל הרבה כסף , לא שונה מסוחרי סמים . זבל אנושי .
  • 8.
    ..בהצלחה (ל"ת)
    bb 16/01/2021 15:34
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סתם 16/01/2021 12:29
    הגב לתגובה זו
    היא בכלל לא חברה ישראלית אלא סינית. וגם רוב העובדים שלה זרים.
  • 6.
    מישור הנוף אימפריה 16/01/2021 12:22
    הגב לתגובה זו
    הולך להיות ספונסר
  • 5.
    כל הצלחה ישראלית מבורכת (ל"ת)
    דניאל 15/01/2021 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כל הכבוד עלו והצליחו גאווה (ל"ת)
    עדי 15/01/2021 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה 15/01/2021 18:42
    הגב לתגובה זו
    הבורסה האמריקאית היום כמו בועת סבון כל-פישר שרוצה להנפיק זוכה לביקוש במיליארדים ואם יש לו שכל שייקח את הכסף ויברח
  • 2.
    רק מזומן 15/01/2021 18:21
    הגב לתגובה זו
    זה לא פורטינייט ולא אנגרי בירדס
  • 1.
    מומחה 15/01/2021 16:58
    הגב לתגובה זו
    אולי גם הם יתחילו לשחד שלטונות דמוקרטיים מקולקלים ברפובליקות אפריקאיות כמו ההוא מישראל היום
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.