שנגחאי סין אסיה
צילום: Istock

העולם שורי על סין ב-2021; סקטור ההייטק ימשיך להיות במוקד

למרות שסין מנסה להצטייר כמי שהתגברה על הקורונה, זו לא כל האמת. בבנק העולמי צופים צמיחה חזקה של 8% בשנה הקרובה, כשהשווקים הפיננסיים ימשיכו לרכז עניין וימשכו משקיעים מכל העולם
ארז ליבנה | (6)

כמה אבסורדי הדבר שאיש לא באמת מאמין לנתונים שפרסמה סין בנוגע לוירוס הקורונה, שהחל דוגר בעיר ווהאן בנובמבר אשתקד. מהר מאוד העיר עם 11 מיליון התושבים ואחד ממרכזי התעשייה הגדולים בסין, הפכה לעיר רפאים של ממש בסגר, שהפך לסגר הגדול ביותר בהיסטוריה וששיבש את שרשרת הייצור והאספקה העולמית. עוד סיבות לא להאמין? בעשור הקודם הממשל האמריקאי טען שוב ושוב שסין מבצעת מניפולציה למטבע שלה, מה שהיטה את מגרש המשחקים בסחר בין המדינות לטובת הסינים. כמו כן, התמ"ג הסיני עלה במהלך 6 שנים ברציפות ב-7% כמו שעון. או איך אומרים במחוזותינו, "פה חשדתי".

 

בקיצור, למרות הרצון העז, קצת קשה להאמין למשטר הקומוניסטי הסיני, שאמנם נפתח לעולם ב-30 השנים האחרונות וביתר שאת במאה ה-21, אבל צריך לזכור תמיד שמדובר במדינה שנשלטת על ידי אדם אחד, ששולט במפלגה אחת, שמייצגת כ-90% מתושבי סין, הם בני שבט ההאן.

 

מצד אחד, המדינה רוצה להצטייר כמי שהתגברה לגמרי על השפעות הקורונה וחזרה לעסקים כרגיל. מצד שני, סובסידיות לעסקים קטנים ובינוניים אושרו רק בחודש האחרון. אם המדינה התגברה על המגפה, למה היא צריכה להמשיך ולתמוך בתושבים? כמו כן מדדי ה-PMI – מדד מנהלי הרכש שמעל 50 נקודות מראה על התפתחות כלכלית ופחות מעיד על התכווצות – היו חלשים מהצפי. תת המדד לבחינת פעילות העסקים הקטנים ירד ל-48.8 נקודות, מ-50.1 נקודות בחודש נובמבר.

 

יתר על כן, רק אתמול (31.12.20) הבנק המרכזי הסיני (PBOC) נאלץ להזריק כמות לא מבוטלת של אשראי לשווקים, כדי למנוע לחץ על המטבע וקריסה של אג"חים לכל אורך ורוחב הסקטורים, כולל אג"ח ממשלתי. כמה כסף הוזרק? לפי בלומברג ב-5 השבועות האחרונים של 2020, הזריק ה-PBOC 20 מיליארד דולר וסך הכול 84 מיליארד דולר בשנה כולה. הסיבה? גל של פשיטות רגל שהובילה את הבנקים לקפוץ את ידיהם ולא לשחרר הלוואות לשוק. עכשיו, סוחרי האג"ח יכולים לנשום לרווחה.

 

אז גם אם השלטונות הסינים ימשיכו לנסות להציג מצג לעולם שהכול בסדר, המדינה עדיין מתמודדת עם השפעות המגפה. בכל זאת, ביחס להתמודדות המערב עם הנגיף והסגרים החוזרים והנשנים, יחד עם ביצועים חזקים של השווקים הפיננסיים, הכלכלה הסינית תהיה הסמן הימני להתאוששות העולמית בשל איתנותה היחסית עקב היחלשותו של הדולר. אב גם אם לא מאמינים למילה שיוצאת לסינים מהפה, מה בין זה לבין ניצול הזדמנויות שנוצרות לפנינו?

 

מה חושב הבנק העולמי על השוק הסיני?

אז בבנק העולמי העלו את התחזית לגבי הצמיחה של סין ל-7.9% ב-2021, לאחר שהציב יעד של צמיחה של 2% ל-2020; שנמוך מה-6.1% שצפו תחילה. כשמרבית העולם נמצא בטריטוריית צמיחה שלילית, זה לא פחות ממרשים.

 

התחזית מתבססת על נתוני מאקרו חזקים ביחס ליתר העולם, כמו גם הגידול המשמעותי במעמד הביניים במדינה והסתמכות עליו להגדלת הצריכה. לפי הדו"ח התנאים בשוק העבודה הסיני השתפרו, כמו גם עלייה ביצוא שיתמוך בהתאוששות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

"האווירה העולמית עדיין נמצאת במצב של חוסר ודאות גבוהה", אמר מרטין רייזר, ראש מחלקת סין בבנק העולמי. "המצב מצריך מסגרת מדיניות מוניטרית מסתגלת. מדיניות יציאה מוקדמת והצרה אקססיבית, יכולים לפגוע בהתאוששות", הוסיף ואמר כי "הירידה מהתמיכה צריכה להיות מדורגת, כשהפוקוס בהשקעות צריך לעבור מתשתיות מסורתיות, להשקעות בנושאי אחריות חברתית ואנרגיות מתחדשות".

בכלל מרבית בנקי ההשקעות הגדולים ויתר אנשי הפיננסים וההון צעבירים לא מעט הון לשוק הסיני שמגלה יציבות יחסית. כולם שוריים על השוק, אבל כדאי מאוד להיזהר בבחירת ההשקעות, כששוק האג"ח הנדל"ני במדינה חשוף מאוד לסכנות של חדלות פירעון של לא מעט חברות בנייה. 

 

בינתיים, כמו שכתבנו למעלה, הסינים מבינים וגם מצליחים להרגיע את השווקים, תמיד ברגע האחרון. כמו הפד' בארצות הברית, בכל פעם שה-PBOC לא מתערב, השווקים נלחצים. זה מעיד יותר מכל על השבריריות למרות תצוגת השרירים הסינית.

 

מה המדדים המרכזיים אומרים וההייטק ימשיך לרכז עניין

הביצועים של המדדים המרכזיים הסיניים לא רעים בכלל. מדד שנז'ן עלה ב-36.5% מתחילת השנה, מרמה של 10,638 נקודות לרמה של 14,470 נקודות. מדד שנגחאי (SSEC) עלה מ-3,085 נקודות לרמה של 3,473 נקודות. תשואה של 12.6%.

 

אבל הכי מעניין יהיה לראות איך יראה המסחר בבורסה בהונג קונג ב-2021. הונג קונג 50 אמנם עוד לא התאושש לגמרי מהמהומות המקומיות נגד החלת הריבונות הסינית על העיר – זו שקרתה גם קרתה – וגם מהקורונה. נכון להיום הוא בכמעט 5% חסר מאז תחילת השנה, אבל מאז ההשתלטות והזרמת יותר השקעות סיניות לעיר, שמסוף ספטמבר עלה ב-17%.

 

יש לא מעט סקטורים שיכולים למשוך למעלה, אבל השירותים והטכנולוגיה ימשיכו לרכז את מרבית העניין על רקע מלחמת הסחר\טכנולוגיה בין סין לבין ארצות הברית. אבל יותר מהכול ישפיע הרגולטור הסיני, שהחל להיכנס ביתר שאת בסקטור הטכנולוגיה, בעיקר בענקיות הקמעונאות כמו עליבאבא (BABA) ג'יי די קום (JD) וטנסנט (TCEHY).

כרגע, בשל בכירותה, באבא חוטפת את מרבית האש, כשהמניה נופלת בשלושת החודשים האחרונים וכבר איבדה 116 מיליארד משוויה. נראה עד כמה חזק ילחצו הרשויות על החברות הללו ושווה לעקוב אחר חברות קטנות יותר, בהן פינדואדו (PDD), שצפויות להרוויח מהרגולציות הסיניות החדשות. 

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עדיין 80 מיליארד דולר זה כלום לעומת סין (ל"ת)
    נגד סין 05/01/2021 11:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    האיש החזק של עליבאבא נעלם ואיש לא יודע היכן הוא (ל"ת)
    ג'ק מא נעלם 03/01/2021 00:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנטרנט סיני 01/01/2021 16:32
    הגב לתגובה זו
    שימו לב מה הקרנות הקשורות עשו.....
  • 2.
    AAA 01/01/2021 11:32
    הגב לתגובה זו
    CQQQ
  • 1.
    מניות סיניות זה הונאה , הכל בשליטת המפלגה (ל"ת)
    לא מתקרב לסין 01/01/2021 10:06
    הגב לתגובה זו
  • אבל שים לב לתשואות. (ל"ת)
    אמת 02/01/2021 10:25
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.