בנקים
צילום: עדי ברזילי

מסתכלים על חצי הכוס המלאה: אי.בי.אי מדרג שני בנקים בתשואת יתר: חיובי על הענף כולו

ליאור שילה, אנליסט בנקים: "תכניות ההתייעלות של הבנקים הייתה לוקחת מספר שנים אילולי נגיף הקורונה. עודף ההון יביא לחלוקת דיבידנדים גדולה ב-2021"
אלמוג עזר | (14)

"הירידה במניות, המכפילים הנמוכים והחיסון שהולך ומתקרב מעודדים אותנו לגבי מניות הבנקים והביצועים בהמשך". אלו הסיבות שמונה ליאור שילה, אנליסט בנקים מבית השקעות אי.בי.אי, שממליץ על שניים מהבנקים ומדרג אותם בתשואת יתר. הבנקים הם דיסקונט 0.92% ולאומי 0.12% . לעומתם, באי.בי.אי מדרגים את פועלים 0.66% , בינלאומי 0.95% ומזרחי טפחות 0.1%  בתשואת שוק.

שילה מציין כי צריך לקחת בחשבון שככל הנראה צפויה תנודתיות בשל חודשי החורף, סגרים נוספים כתלות בהיקף התחלואה ובאופן היענות האוכלוסייה לחיסונים לכשיגיעו. לדבריו: ככל שנתקרב לחודשי הקיץ כך המניות יגיבו יותר בחיוב.

מדד הבנקים ירד בכ-20.8% מתחילת השנה, כאשר בנקודת השפל המדד נחתך בכ-35%. מכפילי ההון בסוף 2019 - תחילת 2020 נעו בממוצע סביב 1.15X ובשפל ירדו לרמה של 0.63X. כיום המכפילים נעים סביב 0.75X-0.80X.

שילה מוסר כי עדיין מדובר על מכפילים נמוכים - אך הוגנים סך הכל - אל מול התוצאות האחרונות של הבנקים. בתוך כך, מתחילת השנה הבנקים הציגו תשואה להון ענפית של כ-6%, לאחר שהתשואה הממוצעת בשלוש השנים האחרונות עמדה על כ-9.6%. ככל הנראה הרבעון הרביעי צפוי להיות יחסית דומה לרבעון השלישי ואולי אפילו יותר טוב, כך שהתשואה להון הענפית תתעדכן כלפי מעלה לכ-6.3%, אם כי עדיין נמוך בהסתכלות היסטורית. 

בקרב הבנקים המקומיים, הבנק הבינלאומי ירד מתחילת השנה "רק" בכ-12.7%, לעומת ירידות של 20%-25% בשאר הבנקים. גם מבחינת התוצאות הבינלאומי נפגע הכי מעט – הציג תשואה להון מנוטרלת סעיפים חד פעמיים של 7.8% בתשעת החודשים האחרונים לעומת תשואה להון של 10.2% ב-2019. בשאר הבנקים הפגיעה הממוצעת הייתה הרבה יותר גבוהה (כ-350 נקודות בסיס).

מחירי היעד של הבנקים על פי אי.בי.אי 

בנק הפועלים – אחרי שבנק הפועלים הצליח לסיים את סאגת החקירה מול הרשויות האמריקאיות בנוגע להעלמת המיסים וכן את פרשת פיפ"א, הגיע משבר הקורונה שפעם נוספת בלם את פוטנציאל השיפור בביצועי הבנק. פועלים השכיל להגדיל את ההפרשות להפסדי אשראי כבר ברבעון הרביעי של 2019 ובכך הפחית את ההסתברות להפרשות ענק נוספות ברבעונים הבאים, דבר שבא לידי ביטוי ברבעון השלישי. בהיבט הפעילות השוטפת צד ההכנסות מעט נשחק ברבעונים האחרונים כפועל יוצא של שחיקת הריבית ומכירת ישראכרט וההכנסות מעמלות בגין הפעילות. יחד עם זאת, ההכנסות המימוניות שאינן מריבית הציגו גידול מרשים השנה. בצד ההוצאות שמר הבנק על רמת הוצאות נמוכה בדרך ליחס יעילות תפעולית דומה לשנים האחרונות. נציין כי הבנק פרסם תכנית התייעלות הכוללת פרישה של 900 מעובדים בשנים הקרובות, זאת לצד המשך מימוש סניפים ומעבר למערך דיגיטלי מתקדם, כאשר כל אלו יתמכו בהורדת ההוצאות בשנים הקרובות. אנו סבורים כי בשנת 2021 בנק הפועלים צפוי להציג תשואה להון גבוה מזו של 2020 מעל 7%, כאשר בנוסף לכך ישנו פוטנציאל לחלוקת דיבידנד גבוהה במהלך השנה או לביצוע בייבק שיעניק תשואה נאה למשקיעים. מחיר היעד שלנו הוא 25 ₪ למניית הפועלים אשר משקף אפסייד של 11.5% נכון להבוקר ועל כן אנו בהמלצת תשואת שוק.

בנק לאומי – במהלך השנה ספג הבנק מכה קשה משתי חזיתות: ההוצאות הגבוהות להפסדי אשראי והפסדים גבוהים בתיק הנוסטרו. שני אלה העיבו מאוד על תוצאות הבנק, אך ההתאוששות בשווקים באה לידי ביטוי בשני הרבעונים האחרונים וככל הנראה המגמה החיובית ברבעון הרביעי בשווקים יתנו רוח גבית לבנק בדרך לסיום פושר בשנת משבר קשה. בהיבט התפעולי הכנסות בנק לאומי נשחקו במהלך השנה בעיקר כתוצאה משחיקת הריבית השקלית והדולרית, ירידה בעמלות, אם כי מתונה, ותנועת מספריים בהכנסות המימון שאינן מריבית כאמור. בהיבט ההוצאות בנק לאומי ממשיך להציג שיפור נאה ביחס היעילות התפעולי בשל תכניות ההתייעלות והמעבר המהיר למערך דיגיטלי מתקדם. סה"כ נראה כי הבנק בדרך לסיום השנה עם תשואה להון של כ-5.5%-6%, אך בשנה הבאה צפוי להציג תשואה גבוהה יותר סביב 7%, אם כי במידה ותאושר חלוקת דיבידנד חד פעמית ישנו פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר בכ-0.2%-0.3%. מחיר היעד שלנו לבנק לאומי עומד על 22.5 ₪ למניה המשקף אפסייד של 14.2% כך שאנו ממליצים על המנייה בתשואת יתר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנק מזרחי – התרגלנו כבר לספק מחמאות על העקשנות המשתלמת של בנק מזרחי כך שגם השנה הצליח להשיג את המיזוג עם בנק אגוד לאחר דרך תלולה. המיזוג ממצב את בנק מזרחי במקום השלישי מבחינת היקף נכסים ביחס למערכת ואפילו נושף בעורפם של לאומי ופועלים. הביצועים של הבנק הם הגבוהים במערכת מזה מספר שנים והם צפויים להשאר כך גם בהמשך. העוצמה של בנק מזרחי והדבקות באסטרטגיה של אשראי לדיור סיפקה מצד אחד חשש בקרב המשקיעים בשל חוסר הגיוון בתיק האשראי, אך ההוצאות הנמוכות להפסדי אשראי ביחס למערכת והצמיחה (המתונה) בצד הכנסות העידו כי האסטרטגיה בהחלט מוצלחת. בנוסף לכך, צירף את בנק אגוד לשורותיו כאשר התרומה לתוצאות מהסינרגיות בין הבנקים תבוא לידי ביטוי בצורה מלאה במהלך 2022-2023. את השנה הקרובה צפוי לסיים מזרחי עם תשואה להון סביב 8.5%-9% כאשר ב-2021 צפוי להציג תשואה של 10.5%-11% כאשר לוקחים בחשבון את התרומה של בנק אגוד וההוצאות הצפויות גם כן. מחיר היעד שלנו למזרחי עומד על 77 ₪ למניה המשקף אפסייד של 5.8% כך שאנו ממליצים על המנייה בתשואת שוק.

בנק דיסקונט – מניית הבנק הציגה את הירידה החדה ביותר בקרב המערכת כאשר הציג תשואה שלילית של  24.8% לעומת ירידה של מדד הבנקים ב- 20.8%. כעת, מכפיל ההון של הבנק הוא הנמוך ביותר, 0.73X, והשאלה אם מדובר על תמחור הוגן. ובכן, במהלך השנה שמר בנק דיסקונט על יציבות ואף שיפור בצד ההכנסות להבדיל ממספר בנקים במערכת וזאת לצד הפרשה גבוהה להפסדי אשראי בדרך ליחס כיסוי מהגבוהים במערכת. כלומר, הרע מכל מאחורי הבנק ומכאן יש רק לאן להשתפר. גם בהיבט ההוצאות שמר דיסקונט על מבנה הוצאות נמוך ובנוסף לכך הכריז על תכנית התייעלות נוספת שהואצה השנה וצפויה לשפר את היעילות התפעולית עוד יותר. כעת הבנק עומד על יחס של כ-65%, הגבוה במערכת, כך שתכניות ההתייעלות המאסיביות יתרמו מאוד לתוצאות הבנק בהמשך. אנו מעריכים כי בנק דיסקונט יסיים את השנה עם תשואה להון של כ-5% וזאת בעקבות הוצאה גבוהה של כ-350 מ' ₪ בגין הוצאות סילוק כפועל יוצא של ההתייעלות. אך בשנה הבאה התשואה להון צפויה לעמוד על כ-8%.

כמו כן, ישנה הסוגיה של התביעה האזרחית מול גורמים אוסטרליים, אך אנו מעריכים שהבנק יגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט וההפרשה שביצע עד כה מכסה את מרבית ההוצאה הצפויה בגינה. מחיר היעד שלנו עומד על 14 ₪ למניה המציג אפסייד של 16.8% בהמלצת תשואת יתר

הבנק הבינלאומי – ביצועי הבנק בלטו בשנת הקורונה כתוצאה מאסטרטגיה שמרנית שפועל לפיה הבנק לאורך השנים. הדבר בא לידי ביטוי גם במניה שהציגה תשואה עודפת משמעותית על פני שאר הבנקים. במהלך השנה שמר הבנק על הכנסות יציבות על אף שחיקת הריבית ובזכות העמלות מפעילות בשוק ההון שכן בינלאומי בולט בפעילות זו. כמו כן, ההוצאות של הבנק גם כן הוסיפו להתכווץ, אם כי בחלקן כתוצאה מהירידה בתוצאות הבנק ובחלקן מהתייעלות. בסך הכל בינלאומי הוכיח כי שמרנות היא אינה מילה גסה ואפילו יכולה להוביל לתשואה להון מייצגת של 9.5%. אמנם את השנה הנוכחית אנו סבורים כי בינלאומי יסיים עם תשואה להון שנושקת ל-9%, אך את שנת 2021 אנו מעריכים כי הבנק יציג תשואה להון של מעל ל-10%. זאת מבלי לקחת בחשבון חלוקת עודפים גבוהה בדרך של דיבידנד או בייבק. מחיר היעד שלנו עומד על 97 ₪ למניה המציג אפסייד של 13.2% בהמלצת תשואת שוק.

הבנקים בישראל מול העולם

על פי הסקירה, הבנקים המובילים בארה"ב ובאירופה נפגעו קשה כתוצאה מהמשבר והציגו הפרשה גבוהה להפסדי אשראי, אך ההתאוששות בתמחור הבנקים בארה"ב הייתה מהירה יותר מאשר הבנקים באירופה ובישראל. בתחילת המשבר מכפיל ההון של הבנקים בארה"ב צנח בצורה חדה יותר מאשר מקביליו כמעט ב-70 נ"ב, אך התכניות המרחיבות של הבנק המרכזי יחד עם רווחי מסחר גבוהים והכנסות מעמלות מסחר גבוהות הובילו להתאוששות מסויימת. היום, התאוששות המכפילים מהשפל גבוהה יותר בקרב הבנקים בארה"ב, ב-38 נ"ב בעוד שבאירופה ובישראל ההתאוששות מהשפל היא סביב 16 נ"ב.

עוד מסביר שילה כי בנק ישראל הגיב בצורה מאוד מהירה להשתלשלות האירועים והפחית דרישות מינימליות מהבנקים, זאת בכדי שהיקף האשראי למשק לא יינזק בעת משבר. כך, הפחית את יחס הלימות ההון ב-1% באופן רוחבי והותיר את הדרישה המינימלית לפחות לתוך 2021, כאשר הבנקים ידרשו לחזור ליחס הלימות ההון המינימלי בצורה הדרגתית בתקופה של שנתיים. בד בבד, נתבקשו הבנקים לא לחלק דיבידנדים ולעצור תכניות buy-back. מה קרה בפועל – הבנקים צברו הון עודף בתקופה, חלקם אפילו מעבר לדרישה המקורית מה שצפוי להוביל לחלוקת דיבידנדים חד פעמית גבוהה כאשר יתקבל אישור מבנק ישראל, ככל הנראה במהלך 2021.

הסיכון, ישנה דחיית תשלומים עבור משקי הבית והעסקים, כאשר יתרת החוב בגינו נדחו תשלומים נכון לתחילת נובמבר עומד על כ-71 מיליארד שקל  שהם כ-6.5% מתיק האשראי המצרפי. בהקשר זה נציין כי בנק ישראל הורה על מתווה נוסף לדחיית התשלומים רק עבור לווים שעומדים בקריטריונים מסוימים, כך שחלק מהלווים צפויים להתחיל לשלם את ההלוואות שנדחו, או לפחות את מרכיב הריבית. קשה שלא לשאול את השאלה – כמה מהלווים יחזרו לשלם וכמה יתקשו? או במילים אחרות כמה מחיקות צפויות להיות והאם ההפרשה להפסדי אשראי שנעשתה עד כה מספיקה?

מבחינת מרווח פיננסי, דווקא כאשר היה נראה כי המרווח שומר על יציבות ומתחיל להציג עלייה מסוימת, עצירת מתן האשראי כתוצאה מעליית הסיכון הגלום וירידת התשואות במהלך החודשים הראשונים של השנה הובילו למגמה של שחיקה במרווח הפיננסי של הבנקים. בהמשך גם הירידה בריביות, שהייתה בעוצמה מתונה יחסית בריבית שקלית אך חדה בריבית הדולרית, תרמה לשחיקת המרווח הפיננסי. כעת כשתופעות הלוואי של המשבר והתאוששות המשק לרמות שלפני המשבר ככל הנראה תארך מספר שנים, המרווח צפוי להישאר באזורים הנמוכים, כלומר בסביבת הממוצע של השנים האחרונות (2.15%). המרווח ככל הנראה יחל להתאושש ככל שתגדל הפניית האשראי למגזר העסקי והעלאת הסיכון בו זמנית, מה שצפוי לקרות בשלבים מתקדמים יותר של השנה. כפועל יוצא של המרווחים הנמוכים, הבנקים יאלצו לאתר מקורות הכנסה נוספים דוגמת רווחי מסחר, עמלות, השקעות ריאליות ומימוש נכסים ריאליים.

כרית ביטחון

על פי הסקירה עד כה הפרישו הבנקים 7.2 מיליארד שקל להפסדי אשראי, זאת מבלי להחשיב את ההפרשה של פועלים ודיסקונט בדוחות הרבעון הרביעי של 2019. כלומר הבנקים הפרישו פי 3.5 יותר מאשר בתקופה המקבילה. מרבית ההפרשה הינה הפרשה קבוצתית שאינה נובעת מלווה ספציפי ולמעשה מהווה כרית ביטחון עבור הפסדי אשראי עתידיים. היקף ההפרשות הקבוצתיות נעשות על פי מודלים של הבנקים שנשענים בין היתר על נתוני המאקרו, כך שכל סגר נוסף שיעכב את החזרה לשגרה והתפתחויות שליליות בנוגע לחיסון עלולות לגרור להפרשות נוספות.

על מנת להעריך אם ההפרשות שנעשו עד כה מספיקות צריך להשוות את ההפרשות מול היקפי האשראי שנדחו עד כה אשר על בסיסם הבנקים מחליטים לבצע הפרשות.

בדוחות הרבעון השלישי הציגו הבנקים את יתרת החובות שנדחו התשלומים בגינם, כאשר אלו הסתכמו ב-76 מיליארד ₪. כאמור בנק ישראל הציג בפני הכנסת כי יתרת החובות עומדת על כ-71 מיליארד ₪ כך שמדובר על ירידה של 6.5% בתקופה של חודש. נציין כי רוב החובות הם במגזר האשראי לדיור (59%).

אם מניחים כי הפרשה להפסדי אשראי שהבנקים הציגו בשלושת הרבעונים האחרונים הינה הפרשה קבוצתית, יוצא מכך כי הבנקים הקצו כ-20%-25% עבור אשראי שצפוי להמחק מסך האשראי הנדחה.

סה"כ נראה כי מרווח הביטחון שהקצו הבנקים סביר יחסית בהינתן כי עבור חלק מהאשראי תתקיים דחייה נוספת כחלק מהמתווה של בנק ישראל. יחד עם זאת, ייתכן כי הבנקים עלולים להציג הפרשות נוספות גבוהות ככל שהחזרה לשגרה תתאחר ובהתאם להתפתחות נתוני המאקרו.

אנקדוטה נוספת – בתחילת 2022 יחלו הבנקים לאמץ את מודל CECL אותו הבנקים בארה"ב כבר מיישמים מ-2020. המודל בפועל אמור להגדיל את היקף ההפרשות להפסדי אשראי כיוון שהמודל מחייב לבנות מספר תרחישים עתידיים בהתאם להערכות פנימיות של הבנקים. עם זאת, באחת משיחות הועידה עם הבנקים  הועלתה הנקודה כי היקף הרזרבות שקיים היום במאזני הבנקים מקטין את ההסתברות להעלאת שיעורי ההפרשה בצורה חדה.

הבנקים נותרו יציבים

הודות לגישה שמרנית של בנק ישראל לאורך השנים, הבנקים המקומיים הגיעו חסינים למשבר הנוכחי כאשר יחס הלימות ההון, יחס המינוף ויחס הנזילות עמדו גבוהה מעל הדרישות הרגולטוריות. גם היום, לאחר הפרשות גבוהות להפסדי אשראי והאטה בפעילות נותרו היחסים מעל הדרישה ועדיין עם יכולת לעמוד בזעזוע נוסף. בגרף מטה ניתן לראות כי מרבית הבנקים נותרו עם עודפים גבוהים ביחס לדרישה הרגולטורית. בנק מזרחי שעודף ההון שלו היה נמוך, הציג שיפור ביחס הלימות ההון לאחר המיזוג ונכון להיום נותר מעט מעל הדרישה המקורית.

בתחילת 2020 נראה היה כי הבנקים מתחילים לצמוח בהיקפי האשראי העסקי לאחר שעומתו מול הכנסת באשר לכשלי עבר והתספורות שנאלצו לספוג בעשור האחרון. אולם, עם פרוץ המשבר, המערכת ביצעה "חישוב מסלול מחדש". כלומר כפי שניתן לראות בגרף מטה, קצב צמיחת האשראי לדיור גדל בעוד שקצב צמיחת האשראי העסקי הואט. במקביל האשראי הפרטי שאינו לדיור המשיך להתכווץ.

בראייה קדימה, אנו מעריכים כי קצב צמיחת האשראי העסקי יגדל ככל שהחזרה לשגרה תיראה באופק. לצד זה צמיחת האשראי העסקי צפויה לקבל רוח גבית מתכניות בנק ישראל והמתווים שהשיק על מנת לתמוך במגזרים אלו לצד קרנות האשראי בגיבוי המדינה. בנוסף, התחרות העזה במגזר האשראי לדיור עשויה לשחוק את המרווחים ולהביא לשובע בתיאבון הסיכון. יחד עם זאת, יש לזכור כי התחרות באשראי העסקי מצד שוק ההון, חברות האשראי החוץ בנקאי, גופי הביטוח וקרנות האשראי ממשיכות לנגוס בנתח השוק ולהאט את שיעורי הצמיחה של הבנקים.

על פי בית ההשקעות: "בנוגע לאשראי הפרטי אנו מעריכים כי הוא ימשיך לצמוח בקצב איטי יותר בשל הסיכון הגבוה הטמון בו והתחרות הגבוהה מצד כרטיסי האשראי והאשראי החוץ בנקאי. מגמה שככל הנראה תתמתן כאשר שיעורי האבטלה יחזרו לרמות נמוכות".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    נותנים למזרחי אפסייד של 5%.. בית השקעות אחר נתן אפ 26/12/2020 19:58
    הגב לתגובה זו
    נותנים למזרחי אפסייד של 5%.. בית השקעות אחר נתן אפסייד למזרחי של 40%!!!!!הפרש מטורף.
  • 11.
    אורי 26/12/2020 11:08
    הגב לתגובה זו
    לטווח ארוך,זו השקעה טובה, עדיף מעובר ושב.
  • 10.
    משקיע 25/12/2020 17:36
    הגב לתגובה זו
    בגלל ששם לההסתדרות אין כוח. ההסתדרות = הרס החברה. זה מה שהם עשו לאל על וזה מה שהם יעשו לכל חברה שהם חזקים שם
  • 9.
    לימור מרציאנו 24/12/2020 15:37
    הגב לתגובה זו
    לאומי ודסקונט מתייעלות מבחינת מצבת כח האדם שלהם. ההוצאות שכר יקטנו מאוד בשנה הבאה.
  • שמעון 30/12/2020 12:08
    הגב לתגובה זו
    גם בלאומי הוצאות השכר לעובדים יפחתו כי עובדים בעלי שכר גבוה פורשים.
  • 8.
    אן ממשלה אין כלכלה אין דולר והכול טוב אפו טוב (ל"ת)
    אבי 24/12/2020 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אבי 24/12/2020 15:22
    הגב לתגובה זו
    לזה אומרים לרמות את הציבור
  • 6.
    אני מעדיף לסגור עסק אם דולר נמוך לו כדי לעבוד (ל"ת)
    משה 24/12/2020 14:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לו מענין אותכם את הדולר רק בורסה למעלה רק זה מעניון (ל"ת)
    חיים 24/12/2020 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לזה קוראים מדניות טובה שקר לציבור לרמות את הציבור (ל"ת)
    אבי 24/12/2020 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבי 24/12/2020 13:57
    הגב לתגובה זו
    בגלל זה תראו מה מצב הדולר שנפל בלי סוף
  • 2.
    אבי 24/12/2020 13:55
    הגב לתגובה זו
    החניות סגורות הקרונה מכה שנית הכלכלה על הפנים הבתלה חזקה במשק והבורסה חוגגת כולם מתומתמים ורק הבורסה טובה כסף כל רוצים קמו יוון
  • אבח 24/12/2020 22:15
    הגב לתגובה זו
    הבורסה הישראלית ממש לא חוגגת
  • 1.
    חניות נסגרים עומדים לסגר נוסף הקרונה מכה והבורסה עולה (ל"ת)
    אבי 24/12/2020 13:51
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?