טסלה
צילום: Istock

היום החשוב של טסלה: המסחר האחרון לקראת הכניסה ל-S&P 500

ביום שני ענקית ה-EV תיכנס למדד החשוב בעולם: שווי המניה בתום יום המסחר הערב יקבע את משקל החברה במדד: על פי הצפי טסלה, תהווה כ-1.5% מהמדד ותוכרז כחברה הגדולה ביותר שנכנסה למדד אי פעם: המניה מטפסת ב-2.5%
אור צרפתי | (5)

לאחר חודשים של ספקולציות, חברת הרכב החשובה בעולם, טסלה TESLA INC (סימול:TSLA) מצטרפת סוף סוף למדד ה-S&P 500 עם פתיחת המסחר ביום שני. החברה בעלת השווי של כ-600 מיליארד דולר היא התוספת הגדולה בהיסטוריה למדד הסנופי, שמשקלל את החברות על בסיס שווי שוק. מאז ההודעה בחודש נובמבר, המשקיעים משערים מה תיהיה ההשפעה של כניסת החברה למדד, וכמה מתוך טריליוני הדולרים עוקבי ה-״סנופי״ יתווספו לכיס של טסלה. מאמצע חודש נובמבר ועד היום זינקה המניה במעל ל-60%. 

 

יצרנית הרכבים החשמליים נסחרת במכפילים יוצאי דופן, פי 170 מהרווחים הצפויים לחברה בשנת 2021, וזאת לאחר שזינקה בכ-680% השנה. השווי של טסלה בסוף המסחר הערב יקבע את השקלול שיהיה לטסלה במדד.  ה-S&P 500 משוקלל לפי שווי שוק המותאם למספר המניות הזמינות למסחר. במקרה של טסלה, כ-80% מהמניות מוחזקות למסחר, כשהשאר מוחזקים בידי מקורבים וביניהם המנכ״ל איילון מאסק. 

 

שווי השוק הנוכחי של טסלה כ-640 מיליארד דולר, כלומר כ-510 מיליארד דולר זמינים למסחר. שווי השוק הכולל של ה-S&P 500 הוא בערך כ-32 טריליון דולר. ואם מחברים את כל המספרים הללו, טסלה צפויה להיכנס למדד במשקל של כ-1.5% ועד 1.6%, כלומר החברה שנכנסה במשקל המשוקלל הגדול ביותר אי פעם. את התואר החזיקה עד כה ברקשייר הת'אוויי, חברת ההשקעות של וורן באפט האגדי, אשר התווספה למדד בשנת 2010 עם שקלול של כ-1.4%. 

 

הוספה של חברה ענקית כמו טסלה מוציאה מאיזון את המדד והופכת את הכניסה למסובכת. בסנופי שקלו להוסיף את טסלה בשתי פעימות כאשר הראשונה הייתה צפויה להיות בשקלול קטן יותר, ולאחר מכן בשקלול מלא, אך התנגדות מנהלי הקרנות הורידה את ההצעה מסדר היום. 

 

משקיעים רבים הסיקו כי שווי השוק הגבוה של טסלה יקפיץ את הערכת השווי של ה-S&P 500 בצורה ניכרת, אך האנליסטים בגולדמן זאקס (סימול:GS) צופים כי לחברה תיהיה הרבה פחות השפעה. רבים העריכו כי מכפיל הרווח של המדד, שעומד היום על 22, יעלה בכ-2 נקודות עם כניסתה של טסלה, אך בגולדמן צופים שהיחס יעלה רק ב-0.4 נקודות. אמנם טסלה מהווה כ-1.5% מהמדד הכללי, אך הרווחים שלה צפויים להוות רק כ-0.2% מהמדד . תעודת הסל השונות שמחקות את ביצועי הסנופי, משקללות לעיתים את החברות בצורה שונה, לדוגמא מדד ה-EPS שמשקלל את החברות ביחס לרווח למניה, מה שעשוי להשפיע על ״הכסף שמוזרם״ למניה. 

 

למרות זאת, לטסלה תיהיה השפעה על המדד והמדד ישפיע על טסלה. על פי גולדמן זאקס, במידה וטסלה הייתה נכנס למדד בתחילת השנה היא הייתה דוחפת את ה- S&P בעוד כ-2%. ההשפעה הכוללת של טסלה צפויה לכלול גם ״השפעה מכנית קטנה על התנודתיות הכוללת״ כפי שמכנים האנליסטים, ועל תנודתיות מדד ה-VIX (מדד ״הפחד״) המקושר למדד ה-S&P 500.

 

איזון מדד ה-S&P 500 במהלך הרבעון האחרון, גרם לפעולות קניה ומכירה בסכום כולל 32.4 מיליארד דולר, מעל הממוצע של 27 מיליארד דולר, אך מתחת לאיזון ברבעון השלישי בשנת 2018 שעמד על נפח של כ-50.8 מיליארד דולר. האיזון הערב לאחר המסחר צפוי לגרום לחילוף ידיים בין קונים למוכרים בסכום כולל של כ-100 מיליארד דולר . למה התזוזות הללו קוראות ? מכיוון שהמדד משתנה, והפרופורציה בין החברות משתנה, וכל אותם מחקי מדד צריכים לשמור על האיזונים המתאימים. על אחד כמה וכמה שחברות צריכות לפנות מקום ל-1.5% של טסלה במדד. ישנם קרוב ל-5.3 טריליון דולר בקרנות שמחקות את המדד על פני צורותיו השונות. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

על פי הערכות האנליסטים, הקרנות הפאסיביות המרכזיות יסחרו בכ-6 מיליארד דולר על טסלה על מנת להתאים את החברה למדד. בגולדמן זאקס צופים כי הקרנות שמנוהלות באופן אקטיבי, עם ייחוס למדד ה-S&P 500 צפויות לרכוש כ-8 מיליארד דולר ממניות טסלה. יש גם החוששים מפני כניסתה של טסלה למדד שנתפס בעיני רבים כ-״נכס חסר סיכון״, שכן טסלה היא מנייה תנודתית ולדעת רבים מנופחת בצורה משמעותית.

למרות ההייפ סביב טסלה, וזינוק של כ-60% בשווי מאז יצאה ההודעה לכניסה למדד ב-16 לנובמבר, מנהלי הקרנות יבצעו התאמות למעמדה של טסלה במדד, שכן הקורלציה בין טסלה לבין תיק השוק (המדד) עומדת על כ-0.39 ומשקפת סיכון יחסית גבוה עבר מנהלי הקרנות. נכון להיום המשקיעים ממשיכים להתרגש לקראת כניסת החברה למדד והמניה ממשיכה ומטפסת בכ-5%, תוספת של כ-30 מיליארד דולר לשווי החברה, הרבה מעבר למה שטסלה צפויה לקבל מהכניסה למדד, אבל כשמדברים על טסלה מה זה משנה השווי ?  

 

 

 

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אבנר 20/12/2020 10:54
    הגב לתגובה זו
    יחלו הירידות במניייה במהלך השבוע.
  • 3.
    דניאל 19/12/2020 13:32
    הגב לתגובה זו
    טסלה מסמנת את העולם החדש. לא דומה לכלום.
  • 2.
    הקניות של הקרנות נעשות היום או ביום ב? (ל"ת)
    ירון 18/12/2020 17:52
    הגב לתגובה זו
  • אור צרפתי 19/12/2020 11:25
    הגב לתגובה זו
    לפני פתיחת המסחר החברה תיכנס רשמית, ובמהלך המסחר יבצעו התאמות שונות
  • 1.
    שלוש דגמים וחברה שווה יותר מכולם (ל"ת)
    ראובן 18/12/2020 17:47
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.