והרי החדשות לעולם: אנחנו לא במיתון. הכלכלות לא צריכות להתאושש והן פשוט צריכות להניע מחדש. בתוך כך, כדאי להיזהר מאג"ח ממשלתי בתיק ההשקעות ולהוריד את החשיפה אליהן בשל החובות המאמירים והשווקים המתפתחים ירוויחו מהיחלשות הדולר, שלא צפוי להתחזק ב-2021. כך לפחות הייתה נראית מהדורת החדשות, לולא ד"ר ז'אן בויווין, ראש BII, מכון המחקר של קרן ההשקעות בלקרוק, היה עורך החדשות.

בויווין מנהל את המוח שמנתח את כל המידע הכלכלי הגלובלי האדיר, שבסוף, בקצה התהליך, הופך להתוויית מדיניות השקעות של בלקרוק, קרן ניהול ההשקעות הפרטית הגדולה בעולם, שמנהלת 7.8 טריליון דולר. העבודה שעשה על תחום ה-ESG בשנים האחרונות, הפכה למדיניות מוצהרת של בלקרוק בתחילת השנה. עם זאת ראוי לציין, שמרבית השקעותיה של הענקית היא בתחומי ההיי-טק ולאו דווקא בתחומים של אנרגיה מתחדשת ואחריות סביבתית (ESG).

בתחזית השנתית, שפורסמה בשבוע שעבר תחת חתימתו, ממליצים בבלקרוק להוריד חשיפה לאג"ח של מדינות, כשלהערכתם שווקי המניות ימשיכו להיתמך על ידי הריבית הריאלית הנמוכה; כשהדגש הוא על מניות אמריקאיות בעלות תשואה גבוהה. "לשווקים הפרטיים יהיו חיוניות לפורטפוליו, בעולם שבו אג"ח ממשלתי כבר לא מתפקד כמגוון של תיק ההשקעות", כתבו.

בנוסף, הם ממליצים על חשיפה לשווקים במזרח הרחוק, בדגש על סין ואומרים שכדאי להתרחק משוקי המניות ביפן ובאירופה, שבהם הם נמצאים במשקל חסר בתיק ההשקעות. את סין, שהראתה צמיחה חזקה השנה, מפרידים בלקרוק מיתר השווקים ואומרים כי "סין היא קוטב שמוביל לצמיחה גלובלית ויעד להשקעות שמופרד מכל יתר השווקים המתפתחים".

• תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
• ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בתחילת השנה – לאחר שנים של לחצים מצד ארגונים סביבתיים, אבל גם בשל שינויים בדעת הקהל העולמית, אשר הובילו ממשלות להאיץ השקעות ופיתוח של אנרגיות מתחדשות והורדת טביעת האצבע האנושית – מייסד בלקרוק ומנכ"ל החברה, לארי פינק, הודיע כי הקרן תתחיל לתמוך רק בחברות שמקדמות אחריות תאגידית. בפועל, הם ישקיעו חלק לא מבוטל מהכספים בענקיות ההיי-טק ותאגידי ענק נוספים, שהתחייבו בין היתר להוריד את פליטות הפחמן ויתר העקבות התעשייתיות – אבל אפשר לראות שהשינוי הוא לא רק מס שפתיים.

ז'אן בויווין, צילום: בלקרוק, יח"צ

"השווקים זה המקום להיות בו ב-2021"

להערכת בויווין, שהתראיין לראשונה ובאופן בלעדי לביזפורטל, כדאי מאוד להיכנס לשווקים בשנה הקרובה. "אנחנו פרו סיכונים ב-2021 ומאוד חיוביים על השווקים. זה נובע מאיך שאנחנו רואים את השוק ואת הכניסה של החיסונים, שיניעו את הכלכלה קדימה", הוא אומר.

"כרגע יש 3 גורמי מפתח שיניעו את השווקים ב-2021 ומעבר. לראשון אנחנו קוראים הנומינלי החדש והוא קשור לעובדה שאנחנו רואים את האינפלציה עולה בעולם לאורך זמן, אבל במקביל אנחנו רואים עולם אחר לבנקים מסביב לעולם. אמרנו שב-2020 ראינו מהפכה של מדיניות פיסקלית.

• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

"אנחנו שם אם תהיה אינפלציה, הבנקים המרכזיים יגיבו אליה באיטיות רבה. הפד' מחויב לזה בגלוי. זה אפילו לא סוד. אפשר לשאול אם זה יצליח, לא בטוח שזה יקרה – אבל אנחנו סבורים שכן".

למה?

"כי יש שינויים מהותיים בשרשרת הייצור העולמית, שעוברת בימים אלה חיווט מחדש, שיובילו לייקור הייצור של החברות, אז המחירים יעלו. מנגד, פוליטית, כשאינפלציה מתחילה להופיע, יהיה מאוד קשה לבנקים המרכזיים להעלות ריביות או לשנות את המדיניות בגלל הגירעון.

"אז השאלה עבור הבנקים המרכזיים היא האם להעלות ריביות ולהתמודד עם האינפלציה שלא מעניינת אף אחד, או שאני מעלה ריבית ואני מעלה את עלות החוב של הממשלות, ובזה יותר יתחשבו. אז הנומינלי החדש אומר שהאינפלציה תעלה, אבל הריבית תישאר נמוכה. אגב, אינפלציה גבוהה זו לא בהכרח בשורה רעה לשווקים".

"ישנן עוד 2 נקודות מרכזיות שישפיעו על 2021. הראשונה זה באמת השינוי בשרשרת הייצור העולמי, כשיש גם את המתיחות בין סין לארה"ב שמובילה לעולם שהוא יותר דו-קוטבי. הנקודה האחרונה היא הסיפור של טרנספורמציות שעברו למצב טורבו".

מה זה אומר? ואיך כדאי למשקיעים להגיב?

"הטרנדים שהובילה המגפה נכנסו להיפר, כמו טרנד הקישוריות למשל, וזה יוביל לשינויים בפורטפוליו. אנחנו אוהבים יותר את המניות בארה"ב על פני אירופה וגם מניות במדינות מתפתחות, שהדולר החלש בהחלט ישחק לטובת הכלכלות שם. אנחנו גם סבורים שמצב החוב של השווקים המתפתחים טוב יותר משהיה בתחילת השנה".

"הווירוס כמובן מגביר עוד טרנדים. אחד מהם זה חוסר שוויון ורואים את זה בעולם. המדינות שהיו פגיעות ישארו פגיעות ויש הרבה הוצאה. בכל מקרה, יש שינוי משמעותי לגבי הדרך שבה ממשלות רואות את החוב.

"במשבר הקודם כולם היו מודאגים מהחובות. ב-2020 הממשלות הוציאו סכומי עתק ויש קונצנזוס שצריך להוציא עוד. המדינות שיצליחו לשלוט בהוצאות הפיסקליות ולפזר את הכסף בדרך הנכונה, ימוקמו במיקום טוב יותר מאלה שיוציאו בצורה לא חכמה".

כמה זמן נהיה במיתון?

"אני חושב שהדיבורים על מיתון הם לא מדויקים. העולם לא באמת במיתון – האירוע הנוכחי נכפה על הכלכלה שרק מחכה להיפתח מחדש. אני גם לא חושב שהכלכלה העולמית צריכה להתאושש, היא פשוט צריכה להניע מחדש. זה מביא אותנו, ל-2021, המניע הגדול יהיה הריסטארט שתביא הכלכלה. יש בעבוע מתחת לפני השטח, אבל עם הכניסה של החיסונים השווקים יקפצו".

חברות הפארמה העלו ציפיות, אבל בפועל לא בטוח שהן יוכלו לספק את מה שהבטיחו...

"הדבר הכי חשוב שאנחנו רואים לגבי החיסונים, זה שזה מסמל את תחילת הסוף של המגפה. רק לפני כמה שבועות לא ידענו אם יהיה חיסון יעיל. עכשיו יש לנו 3 שאנחנו יודעים שעובדים. יש עוד 12 חיסונים בשלב 3. אז יש פורטפוליו שלם של חברות וזה חסר תקדים.

"מה שחשוב זה שאנחנו בונים גשר ואולי יהיו עוד חדשות רעות בטווח הקרוב, אבל משקיעים צריכים להסתכל לטווח הארוך ושם אנחנו מאמינים שאנחנו לקראת שנה טובה לשווקים".

ממה נובע השינוי שעשיתם בתחום השקעות ה-ESG?

"תהליכים חברתיים גדולים התרחשו כדי שנגיע לפה, אבל הדברים השתנו לגמרי ב-2020 בכל הנוגע ל-ESG. זה שילוב של כמה דברים. המשוואה השתנתה. בעבר הדיון על קיימות היה על על כמה הכנסות מוכנים לוותר כדי להגיע לקיימות. זו לא הדרך הנכונה להסתכל על זה. זה ממש לא ויתור על הכנסות, אלא לראות את הקיימות כמקור להכנסות. עסקים טובים יכולים לתת החזרים לאורך זמן והשינוי במיקום של ההון משקף את זה".

"ב-2020 ראינו שהמשקיעים חיבקו את הרעיון והכסף החל לעשות רילוקציה. וכשרואים זרימה של כסף הדברים הופכים לאמיתיים. זה לא משהו שנחמד לעשות. זה משהו שמאוד נכון מבחינה כלכלית. גם הממשלות תורמות לשינוי ומשקיעות בזה.

"אמנם החברה, כחברה, נעה לכיוון הזה כבר לא מעט זמן, אבל זה היה תהליך איטי יותר. עכשיו אנחנו רואים יותר זרימה של כסף. ההשקעות שלנו בתחום והשקעות של נוספים מזרזות את התהליכים האלה".

בוא נדבר על שרשרת הייצור העולמית שכמו שאמרת עוברת חיווט מחדש... מה זה אומר?