האם צריך לפחד משחזור של משבר הדוט.קום?
העליות החדות, השיאים בנאסד"ק, הרתיחה בשוק ההנפקות - כל אלה מזכירים לרבים את תקופת בועת הדוט.קום. הזיכרון הוא לא חיובי - אחרי העליות הקיצוניות, הגיעה מפולת כואבת שלקח הרבה שנים להתאושש ממנה. החשש שמה שקורה כעת זה תרחיש חוזר של מה שקרה אז. שלומי כהן, מומחה למניות בוול סטריט ויועץ בעברו לקרנות שונות, לא סבור שנחזור לתרחיש של מפולת. אבל גם הוא סבור שצריך להיות מאוד זהיר בשווקים.
כך או כך, יש דעות לשני הכיוונים. האופטימיים מנפנפים במהפכה טכנולוגית ענקית, בריבית אפסית, בכסף גדול שמחפש השקעה. הפסימיים מסתכלים על החברות ולא מבינים איך הן מתומחרות במכפילי רווח של 50, 60, 100 ויותר. אז נכון שאין נביאים, אבל כדאי וחשוב ללמוד ולהפנים מה שהיה בהיסטוריה - ההיסטוריה תמיד חוזרת (מבלי להתחייב על תאריך מדוייק)
כשכל העולם ציפה בכיליון עיניים לבאג 2000 הידוע לשמצה והמאכזב באותה המידה, בדצמבר 1999, הוכנסה חברה אחת, יאהו שמה, למדד ה-S&P 500. אז, בימים שלפני שגוגל GOOGLE (GOOG) השתלטה על האינטרנט, יאהו היה מנוע החיפוש הפופולרי ביותר בעולם. מאז החברה התרסקה, נמכרה והפכה לפרטית. אז, החדשות על הכנסתה למדד, הקפיץ את המניה ב-64%.
בכלל, אמצע שנות ה-90 היה המקום להיות בשווקים הפיננסיים, בעיקר אם אתה משקיע במניות הייטק, שהיו הלחמניות החמות של השוק. שוק ההנפקות שבר שיאים עם ביקושים שהקפיצו את מחירי המניות לשמיים, לעיתים גם אם החברות היו ללא הכנסות, ובטח שללא רווחים.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זו הייתה תחילתה של תקופה שבה הסקטור החדש הזה נראה כמי שהולך לשבור את כל הכלכלה הישנה. כל מה שהריח ממחשבים, אוטומטית קפץ. ראשית תקופת האקזיטים ומכירות של חברות כמו ICQ הישראלית ב-400 מיליון דולר, DSP ב ב-1.6 מיליארד דולר ואחר כך הגיע האקזיט הישראלי הגדול מכולם, זה שמסמן יותר מכל את בועת הטכנולוגיה - כרומטיס שנמכרה תמורת 4.8 מיליארד דולר למרות שהיתה חברה ש"חיה" רק שנתיים.
מדד הנאסד"ק עלה בלמעלה מפי 5 בתקופה הבועתית - מקצת פחות מ-1,000 ב-1995 ל-קצת יותר מ-5,000 נקודות בתחילת שנות האלפיים. ההתרסקות, כיאה לנפילה חופשית, הייתה הרבה, יותר מהירה אבל היא גם לקחה את הזמן שלה. כמו שמשחררים בלון פתוח והוא מתחיל להשתולל בחלל ובסוף קורס על הקרקע, אז ככה הגיבו השווקים להתרסקות. השוק איבד את זה.
באמצע מארס 2000 הנאסד"ק עמד על 5,048 נקודות, בסוף המשבר בתחילת אוקטובר 2002, הוא נפל בקרוב ל-77% ונעמד על 1,140 נקודות. עד סוף 2001, מרבית חברות הדוט.קום, אותם סטארטאפים שהרוויחו בלי סוף נמחקו לגמרי מהמסחר והעולם הגשמי. אבל גם מניות של ענקיות כמו אינטל INTEL CORPORATION (INTC) וסיסקו CISCO SYSTEMS (CSCO) איבדו 80% מערכן. זו הייתה התחתית. משם המדד חזר להתאושש.
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מה דומה ומה שונה בין היום לאז?
נחזור לימינו אנו. כמו יאהו אז, טסלה TESLA INC (TSLA) נהנית מראלי שהקפיץ את שוויה מתחילת נובמבר ב-50% - רק בגלל שהיא נכנסת מחר למדד ה-S&P 500. המניה קפצה בלמעלה מ-600% מתחלת השנה. יחד עם שוק ה-SPAC הרותח – שלדים בורסאיים שמוקמים לצורך שילוב עסקים פרטיים בתוכן – שהכניס לשוק פלופים כמו חברת ניקולה המקרטעת, חברת airbnb (ABNB) הנפיקה ביום חמישי האחרון במחיר של 68 דולר למניה, קפצה בגבוה היומי ל-163 דולר למניה (140%) ונסגרה ביום שישי על קצת יותר מ-129 דולר למניה.
105% ביומיים זה לא רע בכלל ומזכיר לוותיקי השוק הנוכחי יותר מדי את הימים הרחוקים ההם. אגב, כמו במקרה של זום (ZM) לפניה, בעת ההנפקה מניית ABB, מניה של חברת תעשיה אירופאית גדולה, קפצה בשל טעות בזיהוי של לא מעט סוחרים שחשבו שהם קונים את המניה של אייר בי.אן.בי.
גם העליות הבלתי נפסקות מייצרות השוואות מתבקשות. לא משנה כמה מדדי ה-PMI גרועים או מספר המובטלים בארה"ב מאמיר, המדדים המובילים מנותקים ופורצים קדימה על צמד סוסי הפרא שנקראים ריבית אפסית והזרקות אשראי מהפד'; אלה שסוחבים מעלה את עגלת שווקי המניות. וככל שהעגלה עולה, כך גם השוויים – כמו בימים שלפני הדוט.קום.
אז מה בעצם מבדיל בין היום לאז? קודם כל השוק התבגר. המילה הייטק אמנם עדיין קוסמת, אבל זו לא אותה הילה. היום חברה בלי תוכנית עסקית משמעותית, יכולת לייצר הכנסות וסקיילינג – כלומר הגדלת פעילות למספרים הגדולים – לא תקבל את אמון המשקיעים. אז, תוכנית עסקית הייתה בגדר המלצה בלבד, היום בכלל לא מסתכלים עליך אם לא עברת שלושה סבבי גיוס ב-VC.
שנית, בניגוד לאז, שהרגולטורים נתנו לכוחות השוק לעשות את שלהם, היום השווקים הפיננסיים, במיוחד לאור המגפה, מווסתים. אפשר לומר שהם מווסתים יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה. זה אמנם לא מבטיח שהרגולטורים לא יתנו לשוק ליפול בעתיד, כרגע, כשעוד מדברים על לפחות עוד סבב אחד של חילוצים בארה"ב לבדה, המשאבה שמנפחת את השווקים תמשיך לפמפם להם חמצן כלכלי בעתיד הנראה לעין.
בכל מקרה, עוד לפני שהחלה 2020 ותחלואיה, רבים בשוק ציפו לתיקון לאור הראלי שחווינו ב-2019. התיקון הזה הגיע במארס, אבל מהר מאוד תוקן חזרה למעלה. השווים ב-2019 נתפסו כיקרים מדי, עכשיו הם כבר יותר יקרים. בסוף, בסוף, צריך לזכור את החוק הפיזיקלי הפשוט, מה שעולה חייב לרדת. הבעיה היא שאף אחד לא יודע מתי זה יקרה.
- 8.מגיב 16/12/2020 12:16הגב לתגובה זוכל הזמן פמפמו לנו ששוק הנדלן ובעיקר הדירות למגורים יתרסק וכבר כבר מעל עשור עם ריבית 0 אחוז והשוק ממשיך לעלות מוצא את נקודות האחיזה לעליות .....נו אז
- 7.פופי 16/12/2020 12:04הגב לתגובה זואמורה להגיע בקרוב - לפי חוקי הטבע
- 6.ח 16/12/2020 10:36הגב לתגובה זוצריך לחכות לפחות שנתיים המשבר ממש בהתחלה והריסוקים בדרך.
- 5.המצב בבורסות העולם אחיזת עיניים.קחו את הכסף וברחו.עכשיו (ל"ת)יוסי 16/12/2020 09:23הגב לתגובה זו
- 4.מה הערכות השוק אחרי ההצגה של מכשיר ההדמיה החדשני? (ל"ת)מה עם NNOX 15/12/2020 20:26הגב לתגובה זו
- 3.הננמי 15/12/2020 19:06הגב לתגובה זובמניות אתה קונה אויר וכך זה מתנפח כמו בלון נפוח
- 2.כתבה מעניינת (ל"ת)תודה 15/12/2020 18:29הגב לתגובה זו
- 1.רק מזומן 15/12/2020 18:02הגב לתגובה זורגולציה משרתת בנקים שטינקרים של רשויות המס וקבלני דירות.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"
מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"
מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".
לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים".
עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר
בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.
"סגור את הדבר הארור הזה"
דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל.
- אלוני חץ: רכישת אחזקות ג'יי פי מורגן בקאר - הושלמה
- ג'יימי דיימון: "המשבר בבנקאות לא הסתיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה, שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.
