מיתון? האמריקאים הוציאו 14% פחות בבלאק פריידיי וסייבר מנדיי
מקור השם בלאק פריידיי מגיע מהעיר פילדלפיה, בשל משחק פוטבול בין צבא היבשה לחיל הים האמריקאי שהיה נערך אחרי חג ההודיה. המשחק היה מביא עשרות אלפי אנשים לצפות, מה שהפך לכאב ראש אמיתי עבור השוטרים המקומיים, שהחלו לכנות את היום "יום שישי השחור", או בלאק פריידיי.
למרות שוורסיה כזו או אחרת של חג הקניות קיימת כבר לפחות 100 שנה, הקמעונאים בעיר החלו להשתמש בשם ומשם הוא הפך ליום חג לאומי עבור הצרכנים והקמעונאים, שהשתמשו במילה שחור בצורה אחרת לחלוטין. כלומר, הם עברו לשחור, כלומר לרווח – ע"ש הדיו השחור שהיו ממלאים את הטפסים.
עבור לא מעט קמעונאים בארה"ב, גם הבלאק פריידיי וגם אחיו הצעיר, הסייבר מאנדיי, הם בעלי חשיבות עצומה לשורה התחתונה, כשלעיתים רבות מדי, בולמוס הקניות של 5 הימים הללו שלאחר חג ההודיה מאפשר לקמעונאים להיות רווחיים. וולמארט WALMART (WMT) ואמזון AMAZON (AMZN) אולי פחות תלויות במכירות האלה, אבל ארה"ב היא לא רק הגולייתים ששולטים בשוק ורבים וטובים סובלים ויסבלו מהירידה במכירות.
מה הנתונים אומרים?
ימי המכירות הללו – שהולידו חיקויים כמו יום הרווקים בסין, נגיע לזה – גדלו משנה לשנה. ב-2016, 100 מיליון אמריקאים הגיעו לחנויות פיזיות לקנות בבלאק פריידיי וסך המכירות הכללי, כולל המקוונות, הגיעו ל-7.9 מיליארד דולר. בשנה שעברה, רק המכירות ברשת הגיעו ל-7.4 מיליארד דולר, לעומת 1.9 מיליארד ב-2013. בקיצור, האמריקאים אוהבים את הימים האלה, אפילו מאוד. זה טוב לצרכנים, לקמעונאים ולכלכלה האמריקאית בכלל.
- חבר הפד מירן מזהיר: הריבית גבוהה מדי ועלולה להוביל לעלייה באבטלה
- שיא של 4 שנים בבקשות החוזרות לדמי אבטלה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל השנה המגמה התהפכה. לא רק שהייתה ירידה מהותית בהגעה של האמרקאים לחנויות הפיזיות, הם גם הוציאו פחות – הרבה פחות – כולל באינטרנט. לפי איגוד הקמעונאים האמריקאים, המכירות התכווצו פר לקוח מ-362 דולר ב-2019, ל-312 דולר ב-5 ימי המבצעים, כשבשנה שעברה 190 מיליון צרכנים קנו ב"חגים", לעומת 186 מיליון השנה.
בסייבר מאנדיי לבדו הייתה עלייה של 15% ברכישות אונליין לעומת אשתקד והגיעו ל-10.8 מיליארד דולר. אבל מה שברור הוא שהמכירות ברשת לא הצליחו למלא את החור שהקמעונאים חשו עם ירידה של 37% בתנועה בחנויות.
באיגוד הקמעונאים האמריקאי אמרו כי הירידה נובעת מהעובדה שחנויות רבות החלו להעניק מבצעים כבר מחודש אוקטובר, מה שהוביל לירידה במכירות. אבל זה נכון רק אם מתעלמים מהעובדה שהאבטלה בארה"ב מרקיעה שחקים, מהעובדה שאין עדיין חבילת תמריצים למשק – כשהשיחות בין הדמוקרטים לרפובליקאים עדיין תקועות – וחוסר הביטחון הכללי שנובע לאחר שקרוב ל-14 מיליון בני אדם – למעלה מ-4% מהאוכלוסיה, שעומדת על כ-330 מיליון בני אדם – כבר נדבקו בקורונה (נדבקים מאומתים) ו-271 אלף בני אדם מתו מהמגפה.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
איך תשפיע המגפה על השורה התחתונה של הקמעונאים?
"תקופת החגים הולכת להיות תקופה קשה לקמעונאים רבים", אמרה פאולה רוזנבלום ממכון המחקר RSR לוושינגטון פוסט. "הרבה קמעונאים מצליחים לנקות מדפים, אבל מאות ואלפי קמעונאים עצמאיים כבר פשטו רגל ונראה שהמצב הולך להחמיר לפני שהוא הולך להשתפר", הוסיפה.
"מדובר בהתאוששות דו ערכית", המשיכה. "אחוז החסכונות גבוה, אבל האפשרות לפינויים מסיביים של שוכרי דירות חזרה להיות על השולחן ועדיין אין תוכנית תמריצים חדשה באופק. להרבה מאוד אנשים, חג המולד הקרוב לא יהיה שמח כל כך", סיכמה.
אבל המכה של מרבית הקמעונאים האמריקאים היא כפולה. למה? השנה מרבית הקמעונאים האמריקאים לא הרוויחו מספיק (יחסית לעבר) ביום הרווקים הסיני של עליבאבא ALIBABA GROUP (BABA), לאחר שלא פחות מ-55% מהצרכנים הסיניים הודיעו שבכוונתם להתמקד במוצרים מקומיים, לנוכח ההשפעות של מלחמת הסחר על הסנטימנט הצרכני שם – יחד עם שינוי המדיניות הסיני להתבסס על צריכה פנימית.
אמנם אפל APPLE (AAPL) ונייק NIKE (NKE) חצו את רף ה-15 מיליון דולר במכירות, אבל הן 2 החברות האמריקאיות היחידות שעשו זאת, בעיקר בשל העובדה שהן מייצרות בסין ומסוגלות לשחק על הרגשות הלאומיים הסיניים. אז הקמעונאים האמריקאים בעצם "נדפקו" 3 פעמים – בבלאק פריידיי, בסייבר מאנדיי וגם ביום הרווקים.
- 4.חלק לא קטן מהקצבאות הולכות לבועת וולסטריט (ל"ת)כלכלן 05/12/2020 14:24הגב לתגובה זו
- 3.כלכלן 05/12/2020 13:34הגב לתגובה זוהפד מעודד ניפוח בועת וולסטריט . החוב האסטרונומי לא מעניין אותם בינתיים... הסוף ידוע -משבר חוב מטורף וקריסת הבורסה ב 60-70%.
- 2.מאור 02/12/2020 15:16הגב לתגובה זופחות זיהום ובנימה אחרת, אולי האמריקאים מתחילים להתעשת שהמחירים בבלאק לא בהכרח זולים יותר
- 1.לא ישפיע שום דבר, הכל שטויות (ל"ת)תומר 02/12/2020 12:39הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
