ארז ליבנה
צילום: ארז ליבנה

העולם חוגג את החיסון לקורונה – העולם צריך להרגיע

השוק השתולל השבוע מהדיווח של פייזר וביונטק, אבל צריך לזכור דבר אחד – תהליך האישור לוקח זמן כשרב הנסתר על הגלוי וחשדנות ציבורית לחיסון יכולה להאט את קצב החזרה לשגרה
ארז ליבנה | (9)

מניות הקניונים, מניות הבנקים, מניות התעופה, הנדל"ן, התיירות, האנרגיה ועוד רבות וטובות, רובן ככולן זינקו לאחר הדיווח של חברות פייזר PFIZER (PFE) וביונטק  BIONTECH SE ADR (BNTX) על הצלחה בניסוי שלב 3 בחיסון לקורונה. זה נכון בארץ, בוול סטריט ובכל כנפות תבל.

 

העולם כולו משחרר נשימה עמוקה, אנחת רווחה קולקטיבית אם תרצו, הנה אנחנו בדרך לחסל את הנגיף, הנה אנחנו חוזרים לנורמל. אולי לא היום, אולי לא מחר או מחרתיים, אבל תוך חצי שנה עד שנה, מרבית האוכלוסיות בסיכון יחוסנו. אולי ואולי לא. 

 

לחדשות הטובות האלה הצטרפו היום חדשות טובות נוספות. נובהווקס (NVAX) קיבלה אישור מה-FDA כי היא נכנסת למסול האישור המקוצר. בדיוק כמו פייזר, ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ) ואסטרה זנקה (AZN) לפניה.

 

האמת, שהמאמץ הגלובלי והיכולות הטכנולוגיות האדירות שהתגלו ביכולת של המדע להכיר את הנגיף במהירות ולייצר חיסון הם מרשימים מאוד. האנושות יצאה גדולה יותר מהתהליך. אז באמת שנאחל לחיסון הזה וכל חיסון אחר שיבוא הצלחה. לא סתם הצלחה, אלא הצלחה יתרה.

המניות בשיא - האם השווקים ימשיכו לעלות?

שוק המניות פועל כאדם שסובל מניתוק. הנאסד"ק שבר שיאים יחד עם אחוזי האבטלה בארה"ב ששברו שיאים שליליים. בפועל, מה שמתדלק עד היום את העליות זה בעיקר הריבית האפסית והתמיכות הענקיות שהעניקו הבנקים המרכזיים ובראשם הפד'. מעכשיו גם ניתן להוסיף את הסנטימנט החיובי של החיסון. אז נכון שיש הטרוגניות מסוימת - מאז הבשורה על החיסון אותן מניות שנהנות בתקופת קוורנה (זום, נטפליקס והיתר) ירדו - כי מתכנסים בהדרגה לעולם "נורמלי", בעוד המניות של החברות שנפגעו בקורונה תיקנו משמעותית מאותה הסיבה - עולם "נורמלי" טוב להן. ועדיין - כמעט כל המדדים עלו השבוע. החיסון עזר כמעט לכולם. 

 

אבל מה לעשות שבעניין החיסון, אנחנו עדיין לא באמת שם. בפועל, עדיין רב הנסתר על הגלוי. אנחנו לא יודעים לכמה זמן החיסון אפקטיבי. לשנה, 3 שנים, 5 שנים או אולי לכל במקרה הטוב לכל החיים. אבל אנחנו לא יודעים.

 

בנוסף, אחת הסיבות המרכזיות שלוקח שנים לאשר חיסון, כל חיסון, נובע מהסיבה הפשוטה שצריך לבדוק לא רק את היעילות שלה, אלא את הבטיחות לאורך זמן. מה טוב חיסון שאחרי חצי שנה יפתח אצל המחוסנים תגובות אלרגיות חריפות? אז זמן הוא קריטי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

וגם אם יקבל אישור להתחיל בחיסון לפני האישור הרשמי, מי פה מתנדב להיות שפן הניסיונות הראשון? אני מניח שלא מעט מבוגרים וכלל האוכלוסיות בסיכון יעשו את שיקולי הרווח וההפסד שלהם, אבל בלב פנימה, מעטים יסכימו להיכנס בלב שלם. איך אני יודע? פייזר וביונטק רצו להגיע ל-60 אלף נסיינים. בפועל הם סיימו את הניסוי עם קצת פחות מ-45 אלף.

 

זה אמנם מספר גבוה, אבל זה מראה שהציבור בעולם – הניסוי התרחש בכמה יבשות במקביל – לא ממהר לנסות מוצר שהוא לא מכיר. זה נכון לגבי המעדן או הגבינה שקונים בסופר וזה נכון על אחת כמה וכמה בחיסון שהאפקטים שלו יכולים להיות הרסניים.

 

אז בואו נשמח שהעתיד היום נראה קצת יותר מבטיח, ממה שהוא נראה לפני האישור של החיסון - אבל בואו גם ניכנס לפרופורציות.

מעבר לחשש של הציבור להתחסן.יש בעיות נוספות. פייזר לא מסוגלת לייצר יותר מ-1.3 מיליארד חיסונים בשנה. זה אומר שלמעלה מ-75% מהאוכלוסייה לא יהיה חיסון, אם כי יש חיסונים נוספים בדרך, כשהבא בתור צפוי להיות של מודרנה.

כך או כך, כשנתעורר מהאופוריה בקרוב, נגלה שכלום לא השתנה. רק התחזיות, שכפי שכבר למדנו השנה, משתנות מרגע לרגע.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    איתן 17/11/2020 16:08
    הגב לתגובה זו
    משהו פה לא עובד או שהמניות עולות וגם הנדלן או שניהם יורדים אין מצב שזה הפוך
  • 7.
    דניאל 15/11/2020 18:15
    הגב לתגובה זו
    החשבון פשוט הסיכון בלא לקחת חיסון לאומת הסיכון בלקחת זאת השאלה המרכזית כל אדם יעשה את חשבונו הפרטי לדוגמא עם אני אדם בן שמונים עם מחלות רקע האם כדאי לי להיתחסן נראה לי שהתשובה בגוף השאלה
  • 6.
    דוד 15/11/2020 15:19
    הגב לתגובה זו
    אנו למדים שהכול רק בגדר דיבורים. פעם יש חיסון פעם החיסון מסוכן. ופעם נוספת אולי יהיה חיסון. וזה טוב אך ורק לבורסה העולמית. לדעתי אין שום חיסון שמוכח כיעיל. הכול אך ורק בגדר דיבורים בלבד.
  • 5.
    הגיע הזמן לקנות זהב הכי בטוח (ל"ת)
    יוסי 15/11/2020 05:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    החיסון של פייזר בעל יעילות של 90% כלומר קיימת סבירות של 10% מהאנשים החיסון כלל לא יעבוד , לא נבדקה יעילותו של החיסון וכן לא נבדקה עמידותו (לאיזה טווח) כך שקיימת אפשרות שאדם שנטל חיסון אכן יהיה מחוסן לתקופה מסויימת ולאחר שיפוג החיסון האדם עחול להידבק שוב. (ל"ת)
    אריאל 15/11/2020 01:11
    הגב לתגובה זו
  • גיא 15/11/2020 17:14
    הגב לתגובה זו
    מעל 75% נחשב בטוח לשימוש. 90% זה הצטיינות יתרה... אין דבר כזה 100% ו- 90% זה דיי קרוב יחסיתף ולכן נחשב להצלחה כבירה למדע!
  • 3.
    אלי 14/11/2020 23:16
    הגב לתגובה זו
    באפשרויות לחסן כל מחלה וירלית ויתכן זה יביא גם למציאת חיסון לסרטן. הניסוי האחרון היה על עשרות אלפים של מתנדבים היה מוצלח מאוד, אז מה הסיבה לפסימיות הזו?
  • 2.
    אבי 14/11/2020 22:06
    הגב לתגובה זו
    לא צריך לחגוג ולא לפתח אשליות מי שקובע הכל זה הבורא היחיד אליו צריך להתפלל ולבקש ממלך העולם .
  • 1.
    יצאתי לחגוג אתמול על עור הדוב שטרם ניצוד (ל"ת)
    אבל BB הבטיח 14/11/2020 17:56
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).