הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
פאואל טראמפ
צילום: Gage Skidmore-flickr ,gettyimages

מדוע השווקים חוגגים את הקיפאון הפוליטי בארה"ב?

למרות שבמבט ראשון הקיפאון הפוליטי בארה"ב מסוכן לכלכלה. וול סטריט מבינה שהסיטואציה הנוכחית היא הטובה ביותר לשווקים. הסיכויים לתוכנית תמריצים פיסקלית יורדים משמעותית - כל הנטל חוזר לפד' (ששוב לא יאכזב את השווקים)
עמית נעם טל | (10)
נושאים בכתבה אפל טראמפ שער הדולר

הדרמה הפוליטית בארה"ב נמשכת, הנשיא טראמפ עתר במטרה לעצר את הספירה במישיגן וזאת לאחר שרשת החדשות CNN הכריזה על ביידן כמנצח בווינסקונסין. נכון לשעה זו ביידן מוביל על טראמפ במספר האלקטורים ויש לו כבר כ-248 אלקטורים. העתירה של טראמפ סוללת את הדרך למאבק משפטי ארוך. 

כשהריבית אפסית - המניות הם שם המשחק

למרות שעל פניו, הקיפאון הפוליטי בארה"ב נראה רע ועלול להוביל במקרה הגרוע אפילו למלחמת אזרחים, כאשר מסתכלים על וול סטריט נראה כי "התמונה וורודה": המדדים מזנקים בעד 4.3% בהובלת מניות הטכנולוגיה. במקביל, אגרות החוב של ארה"ב זוכות לביקושים גדולים והתשואות צונחות. 

אז מה קורה כאן? כפי שדיווחנו מוקדם יותר היום (לכתבה המלאה), לאירועים האחרונים יש 2 השפעות עיקריות: הראשונה היא הורדת החשש מתוכניות תמריצים פיסקליות גדולות מידי שיעררו את שוב החוב של ארה"ב. במקביל, הקיפאון הפוליטי מבטיח למעשה כי הכסף הזול שמציף את השווקים בשנה האחרונה צפוי ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה. 

גם בבנק אוף אמריקה מציירים תרחיש דומה: בסקירה של מחלקת המחקר של הבנק נטען כי תרחיש בו ביידן זוכה בנשיאות והרפובליקנים שולטים בסנאט (כפי שנראה כרגע) - צפוי להרודי לחלוטין את הסיכויים לתוכנית תמריצים פיסקלית מצד הממשל הבא. המשמעות היא דיפלציה. וזו הסיבה לרכישות המאסיביות בשוק האג"ח. 

התרחישים שבנו בבנק אוף אמריקה: התרחיש הדפלציוני תופס תאוצה - הפד' יצטרך להתערב

האירועים האחרונים כאמור יכולים להסביר את הכיוון השווקים, אך לא את העוצמה. בשביל להבין מדוע מדובר במהלך כה אגרסיבי צריך להסתכל על שוק האופציות. לנוכח החששות מהבחירות, פוזיציות רבות נקנו במטרה להגן מפני האפשרות של קריסה מהירה. כאשר התרחיש השתנה, אותן פוזיציות צריכות להיסגר במהירות, מהלך שמגביר את התנודה. 

במקביל, צריך לזכור כי בחודשים האחרונים נבנו פוזיציות ענק המהמרות על עלייה של התשואות בשוק האג"ח הממשלתי. הפוזיציות נבנו בעיקר לנוכח הצפי ל"סוויפ כחול" והגדלת ההוצאות של הממשל האמריקני. כאמור, התרחיש הבוקר השתנה במהירות דבר שחייב גם הוא סגירה מהירה של פוזיציות. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    עוז 06/11/2020 19:43
    הגב לתגובה זו
    וטראמפ התנהל בצורה כלכלית מאו לא אחראית (מה אפשר לצפות מממונף ופושט רגל סידרתי?). אם הפד ימשיך בהתנהלות הזו, התיקון רק יכאב יותר. ולמען הסר ספק - לא מציע לעשות שורט, כי יש מומטום פסיכולוגי חיובי לבורסה שמנותק לגמרי מהמצב הכלכלי האמיתי (אותו דבר בנדלן)
  • 8.
    איזה כייף זה לנסות להמציא הסברים בדיעבד (ל"ת)
    אסף 05/11/2020 07:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אלי גרניט 05/11/2020 07:30
    הגב לתגובה זו
    לא מבין איך המסקנה הזו (אלא אם התכוונת לסוויפ אדום). טראמפ הגדיל את החוב פי שתיים וחצי, וסיוע קורונה שהיה פי 3 מהסיוע של משבר 2008. למה התכוונת?
  • 6.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 05/11/2020 03:41
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מגיב 04/11/2020 22:54
    הגב לתגובה זו
    שונה לגמרי מאופוריה לכאוס.
  • 4.
    שורט דאקס בתיק (ל"ת)
    כותבי תרחישים 04/11/2020 22:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לוגגים חיסון, עכשיו אפשר כבר לשחרר, כבר לא ישפיע (ל"ת)
    שמוליק 04/11/2020 22:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פירמידה אחת גדולה זה ייגמר באסון פיננסי (ל"ת)
    מגן הציבור 04/11/2020 22:27
    הגב לתגובה זו
  • פוקסי 05/11/2020 00:23
    הגב לתגובה זו
    אם כולך אמונה אז תרגם את זה
  • 1.
    א לעמית 04/11/2020 22:26
    הגב לתגובה זו
    בהעדרך ש F.R נשאר ערום ללא תחמושת.
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.


להמשך הכתבה לחץ כאן