ביומד, בדיקת דם, בדיקה
צילום: ThisisEngineering RAEng,Unsplash

לוהטת בוול סטריט: ביוג'ין מזנקת ב-40% בעקבות הודעה מה-FDA

הוועדה המייעצת ל-FDA טוענת כי "יש עדויות משמעותיות" כי תרופת החברה לאלצהיימר אכן יעילה. המניה מזנקת לשיא של שנתיים
עמית נעם טל | (7)

במקביל לעליות החדות בשווקים, מניית ענקית התרופות ביוג'ין בולטת עם זינוק של קרוב ל-40% לשווי חברה של 52.6 מיליארד דולר - שווי השיא בשנתיים האחרונות. ברקע למהלך החד, החברה מקבלת הודעה חיובית ממנהל התרופות והמזון בארה"ב (FDA). 

ה-FDA פרסם הערב (ד') כי יש "עדויות משמעותיות" לכך שהתרופה שהחברה פיתחה למחלת האלצהיימר יעילה. דברים אלו נאמרו כחלק מסקירה לקראת פגישה מתוכנת של הוועדה המייעצת של הסוכנות ביום שישי הקרוב (כחלק מתהליך האישור של ה-FDA לתרופות חדשות, ועדה המורכבת ממומחים בלתי תלויים מתכנסת וממליצה ל-FDA האם לאשר את התרופה או לא. ה-FDA לא מחוייבת לפעול לפי ההמלצות). 

נזכיר כי באוגוסט האחרון הודיעה ביוג'ין כי מנהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) החליט להכניס את תרופת ה-aducanumab שהחברה מפתחת למסלול האישור המהיר. אם התרופה תאושר, יהיה זה הטיפול הראשון של שמוריד בצורה משמעותית את הפגיעה מהמחלה.נציין כי ה-FDA לא בחן תרופה למחלה מאז 2003. 

התרופה לטיפות בחולי אלצהיימר סבלה מטלטלות בכל הנוגע ליחס של ביוג'ן אליה. בשנה שעברה הודיעה החברה כי היא מפסיקה את פיתוח התרופה אולם בהמשך השנה הודיעה כי מצבם של חולים שטופלו בתרופה השתפר ולכן היא חוזרת לפיתוח. במהלך השנה הודיעה כי תעבור שלב בניסוי בתרופה ותגיש בקשה מתאימה ל-FDA בתחילת 2020. באפריל החברה הודיעה כי היא דוחה את הבקשה בעקבות נגיף הקורונה

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רון 05/11/2020 18:41
    הגב לתגובה זו
    הסבל ממנה הוא נורא תביאו את התרופה לישראל מהר.
  • 4.
    יואל 05/11/2020 10:12
    הגב לתגובה זו
    Vrtx בניגוד לביוגן biib שיש לה מגוון תרופות שהפטנט שלהם עומד לפוג וחייבת תרופת בלוקבסטר חדשה vrtx מכה את התחזיות כל פעם מחדש. לאחרונה ירדה כי אחד המוצרים בפייפליין לא הצליח. נסחרת במכפיל 20 ללא חוב ובאמת מכפיל של 10 אם ניקח את הדוחות האחרונים ונכפיל אותם פי 4 ונחלק במחיר המנייה וכמו תמיד להיות זהירים ולא להשתגע.
  • 3.
    כל הכבוד לביוג'ין!!מחלה ארורה.. (ל"ת)
    tt 04/11/2020 21:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הלוואי (ל"ת)
    f 04/11/2020 21:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה הסימבול (ל"ת)
    עמ 04/11/2020 20:33
    הגב לתגובה זו
  • מנחם 05/11/2020 09:52
    הגב לתגובה זו
    קניתי לפני שבוע. בהצלחה.
  • Biib (ל"ת)
    רונן 04/11/2020 22:30
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.