הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
יובל דגים אבן קיסר
צילום: יוסי מסה

אבן קיסר: ירידה בהכנסות כנגד שיפור ברווחיות ברבעון השלישי

החברה דיווחה על ירידה של 13% בהכנסות לרמה של 124 מיליון דולר, עם זאת שיפור בשולי הרווחיות הגולמית והפחתת עלויות, הובילו לגידול של 40% ברוח המתואם - ל-14 מיליון דולר
ערן סוקול |
נושאים בכתבה אבן קיסר

אבן קיסר (CSTE) העוסקת בפיתוח וייצור של משטחי עבודה דיווחה על ירידה של 13% בהכנסות הרבעון השלישי לרמה של 124 מיליון דולר, עם זאת שיפור בשולי הרווחיות הגולמית והפחתת עלויות, הובילו לגידול של 40% ברוח המתואם - ל-14 מיליון דולר. החברה תחלק דיבידנד של 14 סנט למניה.

ההכנסות ברבעון השלישי של שנת 2020 הסתכמו בכ-123.9 מיליון דולר, לעומת כ-142.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. על בסיס שערי מטבע קבועים, ההכנסות ברבעון השלישי היו נמוכות בכ-14.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעיקר בגלל שיבושים עסקיים הקשורים לקורונה, במיוחד באזור אמריקה.

הרווח הנקי המתואם ברבעון השלישי הסתכם בכ-14.1 מיליון דולר או 41 סנט למניה, לעומת כ-10 מיליון דולר או 29 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA המתואם (בנטרול הוצאות בגין תגמול מבוסס מניות, הוצאות בגין הסכמי פשרה, הפסד מותנה והוצאות חד פעמיות) - עלה לכ-23.7 מיליון דולר ברבעון השלישי, (19.1% מההכנסות). זאת, לעומת EBITDA מתואם של כ-22.5 מיליון דולר, (15.8% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. השיפור בשולי הרווחיות לעומת הרבעון המקביל אשתקד מיוחס בעיקר לרווחיות גולמית גבוהה והוצאות תפעוליות נמוכות יותר.

שיעור הרווח הגולמי המתואם ברבעון השלישי עמד על כ-31.4% לעומת כ-29.9% ברבעון המקביל אשתקד. השיפור ברווחיות הגולמית נובע בעיקר מתמהיל מוצרים משופר, עלויות חומרי גלם נמוכות יותר, ושיפור ביעילות. השפעות אלו קוזזו בחלקן לאור היקף מכירות ומחירי מכירה נמוכים יותר ותמהיל מכירות אזורי פחות טוב.

 

הוצאות התפעול ברבעון השלישי ירדו לכ-23.8 מיליון דולר, או 19.2% מההכנסות, לעומת כ-29.7 מיליון דולר, או 20.8% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות התפעול בניטרול הסדרים משפטיים ומצבי אובדן, השתפרו לכ-18.8% מההכנסות, לעומת כ-19.5% ברבעון המקביל אשתקד, לאור קיטון בהוצאות השיווק ומכירה נמוכות יותר, וצמצום הוצאות כלליות ומנהליות.

יובל דגים, מנכ"ל אבן קיסר: "תוצאות הרבעון השלישי של 2020 משקפות את תחילת ההשפעה החיובית של המהלכים שביצענו לשיפור הרווחיות, הן במסגרת ההתמודדות הגלובלית מול משבר הקורונה, והן כחלק מהאסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו. נתוני ה-EBITDA והרווח הגולמי המתואם ברבעון השלישי של 2020 הינם הגבוהים ביותר מזה למעלה משנתיים, ואנו פועלים כדי להמשיך מגמה זו גם הלאה. כמו כן, אנו רואים חשיבות רבה בכך שתוצאות עסקיות אלה, הושגו תוך שמירה על בריאותם ובטיחותם של עובדינו, לקוחותינו ושותפינו ברחבי העולם. 

  

אנו מעודדים מהתקדמות הביצוע המדויק של תוכנית האצת הצמיחה הגלובלית שלנו, שנועדה לשפר את ביצועי החברה בטווח הארוך. המאמצים הקולקטיביים של הצוות שלנו ממשיכים לשאת פריואנו מצפים לראות זאת גם בהמשך הדרך. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

כמו כן, שמרנו על התמקדות בביצוע השקעות אסטרטגיות כדי לבסס את מעמד החברה כשחקנית פרימיום רב חומרית מובילה בשוק משטחי העבודה. הרכישה האחרונה  של 'ליולי קרמיקה' מתיישבת ישירות עם אסטרטגיה זו, הממנפת את המותג, ואת מערכי ההפצה, המכירות והפיזור הגלובלי שלנו כדי להגדיל ביעילות ובעקביות את שווקי היעד שלנו. ככל שאנו משלבים את 'ליולי' ומתקדמים ביוזמות הנוספות שלנו, אנו בטוחים ביכולתנו לספק תוצאות חזקות יותר,  ככל שההתאוששות נמשכת".

 

אופיר יעקוביאן, סמנכ"ל הכספים של אבן קיסר: "המאמצים שלנו לייעול תפעולי אפשרו לנו להמשיך לחסוך בעלויות נוספות, תוך יישום תהליכי התייעלות שממתנים את השיבושים העסקיים הקשורים למגיפת הקורונה. , בעיקר באזור אמריקה. אנו מרוצים מאוד מהיכולת שלנו לשפר את התוצאות הכספיות תוך ניהול קפדני של ההון החוזר וייצור תזרים מזומנים חזק מפעילות, בסך של כ-28.2 מיליון דולר ברבעון השלישי. אם מסתכלים קדימה,  החברה נהנית כיום ממצבת מזומנים ונכסים נזילים  העולה על סך של כ-155 מיליון דולר נטו, המספקת לנו את היכולת להמשיך להאיץ יוזמות לשדרג את פעילותינו העסקית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.


להמשך הכתבה לחץ כאן