טורקיה
צילום: istock

הלירה הטורקית ממשיכה להתרסק והסוף לא באופק

קטאר היחידה שמצילה את הכלכלה הטורקית המתפרקת; "הלירה הטורקית לא משקפת את יתר המטבעות של השווקים המתפתחים", אומרים בבנק לאומי
ארז ליבנה | (12)

המצב בטורקיה לא טוב וזה עוד בלשון המעטה. הסיפור שמדגים עד כמה טורקיה הולכת והופכת למבודדת, לפחות מבחינת המערב ובעלות בריתה בנאט"ו, הייתה החלטת הממשל האמריקאי בשבוע שעבר למכור להק מטוסי F-35 חמקנים שהיו מיועדים לחיל האוויר הטורקי, דווקא ליריבתם המסורתית, יוון. זאת בתגובה להחלטת הממשל הטורקי להשתמש במערכת נגד הטילים הרוסית, S-400, הנחשבת לאימת חילות האוויר של המערב.

 

המתיחות בין שתי המדינות הובילה לכך שהטורקים חודרים למים טריטוריאליים יווניים בניסיון למצוא גז, מה שהוביל בעיקרון ל-2 תהליכים מקבילים. הראשון הוא מרוץ חימוש, השני צידוד של המערב ביוון נגד טורקיה. זה הפך לעימות מתוקשר בין ארדואן לנשיא צרפת עמנואל מאקרון, שארצו תומכת ותיקה ביוון. בשבוע שעבר מאקרון החזיר את השיגריר הצרפתי מטורקיה לאחר שארדואן כינה את הנשיא הצרפתי "משוגע שצריך הסתכלות".

 

בפן הישראלי, באופן די מקרי, ישראל וטורקיה הפכו לסוג של בעלות ברית, לאור העובדה שהנשיא רג'יפ טאיפ ארדואן תומך באזרבייג'ן – בעלת ברית ותיקה של ישראל – בעימות המתפתח בינה לבין ארמניה; שידועים כאויבים של הטורקים ומאשימים אותם ברצח עם במאה שעברה. אבל זה בערך מסכם כמעט את כל מערכת היחסים בין ירושלים לאנקרה בימים אלה.

 

הפניית הגב המערבית המצטברת נגד הטורקים, מורידה את סנטימנט המשקיעים בטורקיה, כשזה בא לידי ביטוי בלירה הטורקית שממשיכה להתרסק. התרוקנות מאגרי המט"ח של המדינה היא הסיבה הראשונה, החוסר בנכונות מדינית לסייע למדינה המנודה, זו מכה שיהיה לטורקיה הארדואנית קשה להתאושש ממנה.

 

רק לפני שנה יחס הלירה הטורקית לדולר עמד על 5.173 לירות לדולר, כשבאמצע 2018 בהיא הגיעה ל-7 לירות לדולר, אבל החלה להתאושש בשל הורדות ריבית טורקיות. נכון ליום שישי, יחס הלירה לדולר עמד על 8.347 לירות לדולר. מיוני, איבדה הלירה 25% מערכה והתחתית לא נראית באופק.

 

הדבר היחיד שמחזיק עכשיו את למרות המאמצים של הבנק המרכזי זה הזרמות כסף מקטאר, שמשתמשת בטורקיה ובצבאה כגורם מרתיע נגד ערב הסעודית, לאחר שהאחרונה קטעה את היחסים עם הנסיכות במפרץ הערבי. הקטארים שנותרו מבודדים – לאחר שסעודיה חפרה תעלה בין המדינות – מצילים את טורקיה פיננסית. ארדואן ניסה לטעון שהייתה תגלית גז משמעותית, השוק לא התרשם. 

 

"הבחירות בארה"ב משפיעות על הלירה"

"פיחות הלירה הטורקית אל מעבר לכ-8.0 לירות טורקיות לדולר אמריקאי מהווה פיחות בסדר גודל של כ-25% לעומת הדולר מאז סוף 2019. אם הלירה תסיים את השנה סביב רמה זו, זו תהיה אחת הנפילות הגדולות של המטבע בעשרים השנים האחרונות", קבעו בחטיבת המחקר של בנק לאומי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

"נפילתה של הלירה הטורקית איננה משקפת התערערות רחבה בקרב השווקים המתעוררים, אלא משקפת השפעה של חולשות ספציפיות. מטבע הדברים, רוב מטבעות השווקים המתעוררים נחלשו השנה, אבל הלירה הטורקית, ובמידה מסוימת גם הרובל הרוסי, לא הצטרפו למגמת הייסוף של מטבעות השווקים המתעוררים מול הדולר האמריקני בחודשים האחרונים", הוסיפו.

 

"הבחירות הקרובות בארה"ב תרמו ככל הנראה להיחלשות של הלירה הטורקית ושל הרובל הרוסי. לשם השוואה, בעוד שהפסו המקסיקני עמד במוקד לקראת הבחירות ב-2016, המתיחות בין ארה"ב למקסיקו הוקלה במידה ניכרת מאז.

 

"הדגש השנה עבר לטורקיה ולרוסיה, מדינות אשר נתפסות כיעדים פוטנציאליים לסנקציות או לחץ בינלאומי גם תחת ממשל ביידן והסיכויים הגוברים של ביידן והדמוקרטים לניצחון בבחירות תרמו להיחלשות של המטבעות הללו."

 

עוד ציינו בבנק כי "הגורמים הבסיסיים המכבידים על הלירה צפויים להימשך ללא קשר למי שיזכה בבחירות בארה"ב. הסיכון לסנקציות ולחץ כלכלי מגיע מהאיחוד האירופי לפחות כמו מארה"ב. נוסף על כך, המערכת הפיננסית של טורקיה שברירית ביותר ונשענת במידה בלתי מאוזנת על מימון במטבע חוץ.

 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    בגלל הדמיון בין ביבי לארדואן, גם אנחנו בדרך לשם (ל"ת)
    ברוך 03/11/2020 12:20
    הגב לתגובה זו
  • ron 22/12/2020 21:51
    הגב לתגובה זו
    ולא לשוב לעולם
  • חזי 03/11/2020 19:28
    הגב לתגובה זו
    שחולם על ביבי בלילה. חחח
  • 7.
    קובי 02/11/2020 20:40
    הגב לתגובה זו
    על ראשו של הסולטן
  • 6.
    אריאל 02/11/2020 20:13
    הגב לתגובה זו
    עד סוף השנה 10 במקרה הטוב
  • ליאור 03/11/2020 07:33
    הגב לתגובה זו
    מתמשכת. ארדואן חכם מאוד ולא יתן למטבע ליפול.
  • אריאל 03/11/2020 09:41
    נתראה בסוף השנה 10 בשקט
  • 5.
    יימח שמו של הבן זונה ארדואן וכל המדינה שלו (ל"ת)
    גיא 02/11/2020 18:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הדג מסריח מהראש 02/11/2020 16:25
    הגב לתגובה זו
    גם הם וגם אנחנו לא מסוגלים להעיף את זורעי השנאה הנהנתנים , אלו שדאגו לצייד את עצמם באווירונים הזויים , אלו שמנותקים מהעם .
  • 3.
    אטאטורק 02/11/2020 13:09
    הגב לתגובה זו
    לא מבין את העם הטורקי ,עד עכשיו הם היו נורמלים וחשבו נכון והכלכלה שגשגה בטורקייה .נתנו את המפתחות למטומטם ארדואן שגורר אותם לתהום והולכים אחריו כמו עדר .תתעוררו טורקים רדומים תרימו את הראש ותעיפו את ארדואן לכלא באשמת הרס הערכים שלכם והרס טורקייה .בכך שדחף לכם את האיסלאם לסלון שלכם ותומך בטרור עולמי .אתם משלמים על שיגעונותיו .והפנטזיות שלו . הוא לא יודע לנהל מדינה הוא רק יודע לקלל .ולהטיף רעל.תחזרו למה שהייתם מדינה נאורה ומקובלת בכל העולם
  • 2.
    להפסיק לתמוך בטרור 02/11/2020 11:02
    הגב לתגובה זו
    לחתוך את שיתוף הפעולה עם טורקיה ביבי תתעורר..
  • 1.
    אסור להתעסק עם השטן הגדול ובטח לא עם הקטן (ל"ת)
    1 02/11/2020 10:09
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).