פייסבוק
צילום: iStock

פייסבוק מנפצת את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה

ההכנסות זינוק ב-22% בעוד שהרווח המתואם עקף את הצפי בכ-41%  :הרווח הנקי הסתכם בכ-7.9 מיליארד דולר: ממוצע המשתמשים היומי והחודשי זינקו ב-12%: APRU הסתכם בכ-7.9 דולר לאדם: החברה צופה צמיחה גבוהה בהכנסות במהלך הרבעון הרביעי 
אור צרפתי | (1)
נושאים בכתבה פייסבוק

פייסבוק FACEBOOK (סימול:FB), החברה שהמציאה את המונח רשתות חברתיות, מדווחת על תוצאות הרבעון השלישי. הכנסות הרבעון הסתכמו ב-21.47 מיליארד ,זינוק של 22% לעומת 17.65 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד, ומעל לצפי  האנליסטים בסך 19.82 מיליארד דולר. 

בשורה התחתונה, החברה דיווחה על רווח נקי בסך 7.85 מיליארד דולר ,זינוק של 28% לעומת 6.1 מיליארד דולר ברבעון השלישי בשנת 2019. הרווח המתואם למניה הסתכם ב-2.71 דולר מעל לצפי האנליסטים בכ-41%, שהעריכו רווח מתואם למניה בסך 1.91 דולר בלבד. 

החברה העריכה כי ההכנסות יסתכמו בסך של 20.18 מיליארד דולר, עם רווח מתואם בסך 1.99 דולר למניה. 

למרות שהנהלת פייסבוק הזהירה שוב ושוב מפני צמיחה איטית יותר, ממוצע המשתמשים היומי (DAU) זינק של 12% ל-1.82 מיליארד אנשים,  ומעל לצפי בסך 1.79 מיליארד. ממוצע המשתמשים החודשי  (MAU) עמד על 2.74 מיליארד אנשים, מעל לצפי בסך 2.7 מיליארד, ועליה של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. 

​תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ב-9.83 מיליארד דולר, בעוד קונצנזוס האנליסטים עמד על 4.65 מיליארד דולר בלבד. התזרים החזק נבע מרווח תפעולי של 37.4%, בעוד הצפי עמד על 32.4%.  

לפייסבוק יש מספר סופי של משתמשים פוטנציאלים ברחבי העולם, וככל הנראה היא מתקרבת אל קצהו העליון. לפיכך, ככל השהצמיחה במספר המשתמשים מאטה, המשקיעים בוחנים מקרוב את מידת ההכנסות שפייסבוק מצליחה לייצר מכל משתמש. ה-APRU הסתכם ב-7.89 דולר לאדם, גבוה מהצפי בסך 7.32 דולר, עלייה של 9% לעומת 7.2 דולר ברבעון המקביל אשתקד.

עם זאת, פייסבוק עדיין נאבקת בביקורות הרבות על דרך טיפולה בתכנים פוליטיים בפלטפורמות השונות, וזאת כאשר אנו שבוע לקראת הבחירות. פייסבוק אמנם התמודדה עם חרם הצרכנים ההמוני ״למחוק את פייסבוק״, לצד הופעות חוזרות ונשנות בקונגרס, אך לא ברור כיצד זה ישפיע על העתיד לבוא. 

ברבעון הקודם, פייסבוק חשפה שהיא חצתה רשמית את רף ה-3 מיליארד משתמשים חודשיים בכל משפחת האפליקציות שלה, הכוללת את פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ומסנג'ר. פייסבוק מסרה כי היא מונה 3.21 מיליארד משתמשים בכל האפליקציות, לעומת 3.14 מיליארד משתמשים ברבעון השני. 

קיראו עוד ב"גלובל"

בארה"ב ובקנדה, בסיס המשתמשים של פייסבוק צנח ל-196 מיליון משתמשים פעילים מדי יום לעומת 198 מיליון ברבעון השני לשנת 2020. החברה מסרה כי בסיס המשתמשים בארה"ב ובקנדה עלה במהלך הרבעון השני בגלל ההשפעה של מגפת הקורונה. החברה הזהירה כי היא צופה כי שמספר המשתמשים שלה בארה"ב ובקנדה יישאר שטוח או יפחת במהלך הרבעון הרביעי.

מנגד, פייסבוק מעריכה כי לאור הביקוש הגובר בעונת החגים, היא צופה צמיחה גבוהה  יותר במהלך הרבעון הרביעי, מאשר ברבעון השלישי. 

היה לנו רבעון חזק, כאשר אנשים ועסקים ממשיכים להסתמך על השירותים שלנו בכדי להישאר מחוברים וליצור הזדמנות כלכלית בתקופות קשות אלו״ אמר מארק צוקברג, מייסד מנכ״ל החברה. ״אנו ממשיכים להשקיע משמעותית במוצרינו, לצד גיוס עובדים, במטרה לספק חוויות חדשות ומשמעותיות עבור הקהילה שלנו ברחבי העולם״ הוסיף. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 30/10/2020 11:58
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.