שירי עדן
צילום: יח"צ
ראיון

מה הקשר בין הבחירות בארה"ב לשוק הקנאביס העולמי?

מה השוק הכי מעניין היום בעולם, למה החברות הישראליות מכוונות לשוק הגרמני – גם אם אין כוונה אמיתית לשווק שם – מה הצפי לגידול של השוק הישראלי בשנה וחצי הקרובות והאם נראה קונסולידציה בתחום? ראיון עם שירי עדן יועצת לקרן סלע
ארז ליבנה | (6)

סקטור הקנאביס העולמי הוא עדיין סקטור דינמי מאוד ומוטה רגולציה. כלומר, ישנם שינויים מהותיים שיכולים לעבור על השווקים באופן כללי וגם על שווקים במדינות ספציפיות. אפשר לראות את זה במדיניות ממשלתית למתן אישורים לשימוש בצמח לצרכים רפואיים – מי מחמיר יותר או פחות – אבל גם בגישה פנים מדינית ללגליזציה ולפתיחת שווקים נוספים. כמובן שכל אלה משפיעים על חברות בסקטור, שמחפשות גישה למקורות הכנסה נוספים תמורת מרכולתן.

 

בהתחשב בהיקף השוק המדובר, שינויים מסוימים יכולים להיות מהותיים יותר. כמו המקרה של ארצות הברית לדוגמה, שלטענת האנליסטית שירי עדן מקרן סלע, המתמחה בשוק הקנאביס, הופך להיות השוק הכי מעניין היום, בשל הסיכויים הגוברים של המועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן לזכות בבחירות, מאחר והוא מוביל בפער דו ספרתי על הנשיא טראמפ.

 

"ארה"ב זה השוק הכי מעניין בעולם, בגלל שג'ו ביידן אמר כי הוא בעד אי הפללה ברמה הפדרלית אם ייבחר", אומרת עדן. "הדמוקרטים ניסו כבר להעביר את הסייף ביל (Safe Bill) כדי לאפשר לחברות להירשם לבורסה ולגייס שם כסף. ברני סאנדרס, שבמרוץ לראשות המפלגה הדמוקרטית אמר כי ביום הראשון כנשיא ארה"ב הוא יבצע לגליזציה, נמצא בצוות 100 הימים של ביידן – כך שלשוק שם יש לא מעט פוטנציאל".

 

את הכדאיות הזו, רואים לטענתה במדד HMUS.CN, העוקב אחר מניות הקנאביס האמריקאיות ביחס לתשואה של מדד HMMJ.CN העוקב אחר מניות הקנאביס הקנדיות – שנחשב לשוק הפרוגרסיבי והגדול בעולם בגישתו למריחואנה. שני המדדים נמצאים בבורסה הקנדית, שם לחברות קנביס מותר להיסחר. בקיצור, נכון לכתיבת שורות אלה, מדד HMUS - שנשמע קצת כמו חומוס בעברית – עומד על תשואה של 0% השנה. לא מרשים במיוחד עד שמגלים שתשואת מדד HMMJ עומדת על מינוס 27.8%. הפער, כאמור, משמעותי.

"לפני שנה כבר התייחסתי לפער התמחור בין החברות האמריקאיות, יש פערי תמחור שהאמריקאיות מתומחרות בחסר ביחס לקנדיות, אז אנחנו רואים את צמצום הפער", היא אומרת. "בעיקרון, התועלת של האי-הפללה לא חשובה לחברות הציבוריות, הצפי הוא שזה יהיה רק השלב הראשון לקראת לגליזציה. גם אם ביידן לא ייבחר, כנראה שנראה שיפור בשנים הקרובות בתחום שם בשל סקרי דעת קהל מחייבים, המראים בבירור תמיכה גוברת בשימוש בקנאביס", הוסיפה.

על החשיבות של ארה"ב

כל מה שארה"ב עושה היא עושה בגדול. כך גם בשוק הקנאביס, שצפוי לייצר לא מעט עניין בשנים הקרובות. הרי לא סתם כל הקמעונאים והיצרנים הגדולים בעולם מכוונים לשם. זה השוק הכי רווחי כמעט בכל תחום מכירות אפשרי, בשל ערכו וחוסנו של הדולר.

בשוק האמריקאי, עדן מצביעה על שתי מניות שנסחרות בבורסה בקנדה, שביצעו קפיצה משמעותית השנה. הראשונה היא טרוליב (TCNNF), שביצעה זינוק מרשים מתחילת השנה של למעלה מ-100%, מרמה של 10.2 דולר למניה לרמה של 22.4 דולר נכון לסגירה אתמול. לחברה שווי שוק של 2.5 מיליארד דולר והיא מהמובילות בשוק בפלורידה בתחום והיא נכנסת לשווקים חדשים בימים אלה. החברה גם גייסה 300 מיליון דולר לאחרונה כך שיש לה עוד מקום לייצר נכסים נוספים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

המניה היא של קרן הריט IIPR, שייחודית בכך שהיא רוכשת מחקלאים שטחים ובאמצעות ליס-בק ל-15 שנה היא מסבה אותם למפעלי קנאביס. לחברה שווי של למעלה מ-2.7 מיליארד דולר, מחיר המניה עלה מ-76.3 דולר למניה בתחילת השנה, ל-126.6 דולר נכון לאתמול. או קרוב ל-69% במצטבר. אגב, מאז שהחברה החלה להיסחר בסוף נובמבר 2016, המניה זינקה בלא פחות מ-586%.

 

כמה חברות ישראליות מכוונות לשוק האמריקאי?

"כרגע אין בכלל. הישראליות מכוונות יותר לשוק האירופאי, בדגש על השוק הגרמני, למרות שיש שם פחות אישורים לקנאביס רפואי מאשר בישראל והוא נחשב לשוק רווי. אמנם פנאקסיה ישראל כבר עושה מהלכים כדי להיכנס לשוק שם, אבל החברות מכוונות לשם בגלל הרגולציה שהיא הכי מחמירה באיחוד. מי שיעמוד ברגולציה הגרמנית, זה יקל עליו להיכנס לשווקים אחרים כמו צרפת, איטליה, יוון ועוד מדינות אירופאיות".

 

מה עם השוק הישראלי?

"גם בשוק הישראלי יש שינויים לטובה, הראשון הוא הפיילוט של יואב קיש, שחברות הקנאביס יוזילו 60 מוצרים ובתמורה יקבלו אישור לייצא. כרגע, 2 החברות הכי קרובות ליצוא זו פנאקסיה שמחזיקה בתקן האירופי וחברת שיח מדיקל -2.94% שמייצרת תפרחות וחומרי גלם לפנאקסיה.

 

"בכל מקרה השוק הרפואי בישראל גדל ואנחנו כנראה בדרך ל-100 אלף מטופלים עד סוף השנה. ההערכות הן שתוך שנה עד שנה וחצי המספר צפוי לגדול פי 2, אלא אם יהיה נס גלוי ותהיה לגליזציה שתטרוף את הקלפים.

 

עד כמה הקורונה והרצון של המדינה לייצר מקורות הכנסה נוספים יכולים לתרום ללגליזציה?

"נכון לכרגע, הבעיה המרכזית היא פוליטית. אני יודעת שהמפלגות החרדיות מונעות ניסיונות ללגליזציה. המסר שפחות מדברים עליו הוא שראינו שהרבה מאוד אנשים במדינות שעברו לגליזציה, משתמשים בזה.

 

"אבל השימוש הוא לא רק רפואי או פנאי, השימוש לא דיכוטומי. כל אחד משתמש בקנאביס לצרכיו, בין אם זה כאבי גב כרוניים, כאבי ראש או מחזור. זה גם מאפשר לכולם להגיע לחומר מפוקח ואיכותי בלי להעמיס על הרופאים ומערכת הבריאות. בכל מקרה, כרגע מחכים שיורידו את ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים, מה שיהפוך אותו למוצר של מעל הדלפק ויכול לייצר הכנסות יפות לשחקניות בשוק".

 

מבחינת איכות הגידולים, האם יש לישראליות מה למכור מול האירופאים, האמריקאים והקנדים?

"המוצרים הישראליים הם בסטנדרט גבוה. החממות פה, הן חממות עם בקרת אקלים שנותנות שליטה די גבוה. כשהשוק באירופה יבשיל, אני מאמינה שיהיה מקום לכולם. בכל מקרה, בשנה הקרובה וכל עוד היצוא בחיתוליו, זה לא יהיה מקור הכנסה משמעותי".

 

מה עם נושא היבוא?

"לפי מחקר שערכתי, היכולת המצרפית של כלל חברות גידול הקנאביס בישראל הוא 300 טון תפרחת. זה לא כולל את היבוא מאוגנדה. רק מה שמגודל בארץ. כך שאין צורך אמיתי ביבוא".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מה בנוגע לסל mj בארהב זה הסל המוביל (ל"ת)
    עמי 24/10/2020 16:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רונן 24/10/2020 16:43
    הגב לתגובה זו
    אינטרסיים אישיים.
  • 4.
    שוק הקנאביס האמריקאי בדרך לטוס (ל"ת)
    אבי 24/10/2020 13:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רפי 24/10/2020 13:46
    הגב לתגובה זו
    נראה שהמניה שלה מדשדשת. חבל שלא התייחסה גם לזה..
  • 2.
    קרן קלע לא שייכת לברמלי שהורשע השבוע? (ל"ת)
    ברמלי 24/10/2020 11:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לדעתי האישית זה עוד יפרוץ מעלה ! (ל"ת)
    רן 24/10/2020 10:18
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.