תקרת החוב
צילום: istock

מי קנה את החוב האמריקני בשנה האחרונה?

החוב של ארה"ב ממשיך לזנק ועומד כעת כבר על 26.7 טריליון דולר, לעומת 23.2 טריליון דולר בתחילת 2020. הנתונים שפרסם השבוע משרד האוצר מי הקונה הגדול ביותר בשוק בשנה האחרונה

עמית נעם טל | (20)

במהלך מסע הבחירות לנשיאות ב-2016, טען דונלד טראמפ כי "החוב הגדול של ארה"ב משעבד את העתיד של הדור הצעיר בארה"ב, והבטיח לחסל את החוב בתוך 8 שנים (ואף טען שזה יהיה קל)" (לראיון המלא מ-2016). 4 שנים מאוחר יותר, נראה שטראמפ ירצה לשכוח את אותו ראיון: החוב של הממשל האמריקני עומד כעת על 26.7 טריליון דולר, כ-6.7 טריליון דולר יותר מהנתון  בתחילת כהונתו של טראמפ. 

מתחילת 2020 זינק החוב של ארה"ב ביותר מ-3.5 טריליון דולר והיד עוד נטויה לנוכח הכוונות להציג תוכנית פיסקלית. בנוסף נזכיר כי הגירעון הממשלתי בארה"ב עומד בחודשים האחרונים על 15.2% ולא נראה כי הוא צפוי לרדת בקרוב. לנוכח הזינוק בחוב, נשאלת השאלה מי ממן את החוב? 

מוקדם יותר השבוע פרסם משרד האוצר האמריקני את נתוני ההחזקות של הזרים בחוב האמריקני לחודש יולי. מהנתון עולה כי הזרים הגדילו במהלך השנה האחרונה את הפוזיציה באגרות החוב של ארה"ב בכ-287 מיליארד דולר בלבד. בסה"כ, הגופי הזרים מחזיקים כ-7.087 טריליון דולר מהחוב הממשלתי.

יפן היא המדינה עם הפוזיציה הגדולה ביותר, עם החזקות בשווי של 1.29 טריליון דולר. סין נמצאת במקום ה-2 עם פוזיציה של 1.07 טריליון דולר - ירידה של 37 מיליארד דלר ב-12 החודשים האחרונים. בסה"כ, 2 המדינות מחזיקות כ-8.9% בלבד מהחוב האמריקני הכולל, קרוב לרמות השפל בשנים האחרונות.

הבנקים בארה"ב הגדילו את הפוזיציה שלהם בשוק החוב בארה"ב ב-228 מיליארד דולר בשנה האחרונה. בסה"כ, הבנקים המסחריים בארה"ב מחזיקים כ-1.14 טריליון דולר מהחוב. במקביל, קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב וגופים ציבורים בארה"ב מחזיקים עוד כ-5.89 טריליון דולר - ירידה של 15 מיליארד דולר ביחס לשנת 2019. 

גופים פיננסיים נוספים בארה"ב ומשקיעים פרטים בארה"ב מחזיקים היום בכ-8.1 טריליון דולר מהחוב של ארה"ב - כ-30.6% מכלל החוב. 

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    דן 20/09/2020 15:07
    הגב לתגובה זו
    ובלי נזק כלכלי.
  • 15.
    ידעני 20/09/2020 10:27
    הגב לתגובה זו
    בסוף הכלכלה תקבע ! כאשר מגדילים חובות בצורה משמעותית, ובסופו של יום אתה (הפד גוף ממשלתי) ״קונה״ את החוב של עצמך, ע״י הדפסת כסף, המשמעות הפשוטה היא הדפסת כסף חדש. הדפסות כסף יכולות לעבוד עד שלב מסוים שבו העולם יבין שערך הכסף צריך להיות קטן יותר כי מהבחינה הריאלית (רכישת מוצרים ושירותים) הוא שווה פחות. ומה אז ? כאשר תחלחל ההבנה הזו אז המחירים צריכים לעלות (אינפלציה), והמטבע צריך לרדת. הבעיה היא מה קורה במדינות אחרות בעולם. אם גם הן תדפסנה כמו ארה״ב אז לא בטוח שתתממש ירידת ערך, אבל אינפלציה בוא תבוא ! והמצב הוא שיש הדפסות לא מעטות ביפן, אירופה ולכן הצפי הוא לאינפלציה בשנים הקרובות. אגב, אינפלציה גם תשחוק את החובות של האמריקאים ולכן לא בטוח שהם יתנגדו לתהליך הזה - ויש כבר סימנים לכך בדברי הפד על זה שלא ״יפריע״ לו גם אינפלציה מעל 2%, קרא לזה ״2% בממוצע של תקופה ארוכה״. זה חירטוט והאינפלציה תתרומם. בפעם הבאה ניכנס למכשירי השקעה טובים בתקופות של אינפלציה ??
  • 14.
    ספרטקוס 20/09/2020 07:18
    הגב לתגובה זו
    האחוז האחד, העשיר ביותר, נהנה מאד מהחוב ומרביתו מגיע אליו, האזרח האמריקאי הרגיל כמעט ולא רואה דולר אחד ולמעשה הוא זה שממן את החוב. זה הקפיטליזם הם אחכ יטיפו שצריך גם את המעט שהמסכנים מקבלים לבטל בשביל שתיהיה להם מוטיבציה לעבוד...
  • 13.
    יורם 19/09/2020 17:24
    הגב לתגובה זו
    ככה שאנחנו לא באמת יודעים מי קנה את החוב של ארה"ב בשנה האחרונה..
  • גידי 20/09/2020 15:08
    הגב לתגובה זו
    בשקט
  • 12.
    לביבון 19/09/2020 09:51
    הגב לתגובה זו
    גם נגיד בנק ישראל צריך להדפיס ולעזור לעסקים במצוקה.ולעידוד הצמיחה.
  • 11.
    בסך הכל מספרים וירטואלים הכל שטויות לך תגבה חוב ממעצמה (ל"ת)
    יעקב 18/09/2020 21:51
    הגב לתגובה זו
  • גידי 20/09/2020 15:09
    הגב לתגובה זו
    טריליון.
  • 10.
    מימי 18/09/2020 21:06
    הגב לתגובה זו
    מי שינסה לגבות אותו יפיל את הכלכלה של העולם
  • 9.
    כסאות מוסיקליים,בסוף מישהו יישאר בלי כיסא (ל"ת)
    יובל 18/09/2020 18:42
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יובל 18/09/2020 18:41
    הגב לתגובה זו
    ,הבנקים וכו..... הכל חארטה.כולם קונים את החוב של כולם,ולאף אחד אין באמת כסף
  • 7.
    אבי 18/09/2020 17:33
    הגב לתגובה זו
    מרסקים את הכלכלה שמעלים את הבורסה במקום לחזק את הדולר שהחוב יוקתן
  • 6.
    דוד 18/09/2020 17:11
    הגב לתגובה זו
    לחזק את הדולר שייך לכלכלה
  • 5.
    מעלים את הבורסה מפלים את הדולר גם כך הבורסה בסי (ל"ת)
    אבי 18/09/2020 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חוב המרקאי עצום ורוצים לפיל את הדולר אך זה קורה (ל"ת)
    sus 18/09/2020 17:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    צנזורה 18/09/2020 17:01
    הגב לתגובה זו
    למה מ'כפת לך הצלחת שלהם , הא????
  • 2.
    קורונה 18/09/2020 16:58
    הגב לתגובה זו
    אפשר להדפיס כמה שרוצים, בסוף זה נייר ששווה רק מהו היא יוכל לקנות בעתיד....אם אף אחד לא ירצה למכור סחורה תמורתו הוא יהיה שווה 0
  • 1.
    בוסטון 18/09/2020 16:28
    הגב לתגובה זו
    הריפובליקנים הקשוחים שהתנגדו בימי נשיאות אובמה להגדלת הגרעון בארה"ב ? למה הם שותקים ?
  • בגלל הקורונה (ל"ת)
    משה 20/09/2020 17:40
    הגב לתגובה זו
  • אבי 19/09/2020 14:02
    הגב לתגובה זו
    אתה עושה בדיוק, בתורך ,את מה שהתנגדת לו נחרצות בעבר
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה

האינפלציה במצרים 12.3%, הריבית על הלוואות כ-20%

משה כסיף |
נושאים בכתבה ריבית מצרים

הבנק המרכזי של מצרים הודיע על הפחתת ריבית חמישית בשנת 2025, לאחר שהאינפלציה הפתיעה כלפי מטה ואפשרה למעשה מדיניות מוניטרית מקלה יותר. הריבית על פיקדונות ירדה ב-100 נקודות בסיס לרמה של 18%, והריבית על הלוואות ירדה באותו שיעור ל-21%.

המהלך, של הבנק המרכזי שיצר הפתעה בקרב חלק מהכלכלנים, משקף את ניסיונה של קהיר לאזן בין הורדת עלויות המימון של המדינה והמערכת הבנקאית לבין שמירה על יציבות מחירים. למרות שהאינפלציה עדיין נמצאת ברמה דו-ספרתית, ההאטה האחרונה בקצב עליית המחירים מאפשרת לבנק המרכזי להמשיך בהדרגתיות במסלול ההורדות.

אינפלציה נמוכה מהצפוי

הגורם המרכזי שהביא להורדת הריבית הנוספת הוא ירידת האינפלציה הכללית ל-12.3% בנובמבר, נתון מפתיע לנוכח קיצוץ בסובסידיות הדלק שנעשה כחלק מרפורמות בתמיכת קרן המטבע. הבנק המרכזי ציין כי עדיין קיים לחץ מתמשך באינפלציה שאינה מזון, כמו עלויות שירותים וסחורות שאינן בסיסיות, וכן מתיחות גיאופוליטית עולמית כגורמי סיכון. המסר הוא שהקיצוץ מהווה התאמה זהירה לנתונים ולא שינוי מהותי במדיניות.

נזכיר כי בתחילת 2024, מצרים העלתה את הריבית לשיא והפחיתה את ערך המטבע בכ-40%. צעדים אלו היו חלק מתיקון רחב שנועד לייצב את שוק המטבע, לצמצם עיוותים ולאפשר כניסת מימון חיצוני. במקביל, מצרים קיבלה חבילת תמיכה גלובלית בהיקף של כ-57 מיליארד דולר כדי להתמודד עם לחצים חריפים כמו מחסור במטבע זר ותשלומי ריבית כבדים על התקציב. כל שינוי בריבית נבחן גם דרך הפריזמה של שירות החוב: ריבית גבוהה מדי מכבידה על המדינה, אך ריבית נמוכה מדי עלולה לפגוע ביכולת למשוך הון זר.

המטרה: אטרקטיביות למשקיעים זרים

מאז תחילת 2025, מצרים מבצעת הורדה הדרגתית בריבית תוך שמירה על פער מספיק גדול כדי להישאר אטרקטיבית למשקיעים זרים באפיקי חוב מקומיים. זהו איזון מורכב: הורדת הריבית מקלה על התקציב ועל פעילות עסקית, אך אם היא מהירה מדי, עלולה להתחדש לחץ על המטבע ועל האינפלציה.