ננוקס מיטת רנטגן
צילום: LUZ corporate photography

ננוקס עלתה פי 3 בשבועיים ואתמול התממשה ב-29%; שווה כבר 2.2 מיליארד דולר

ננוקס הישראלית שמפתחת תחליף למערכות רנטגן היא אחת מחברות החלום הבולטות בוול סטריט; עם 27 עובדים בלבד היא מנסה לשנות את עולם הרנטגן - המשקיעים מאמינים לה, האם בתי החולים והמרפאות יאמינו גם?
ערן סוקול | (7)
נושאים בכתבה וול סטריט

הדבר הכי חשוב למשקיעים בוול סטריט הוא "החלום". אל תמכרו להם סיפור על כלכלה ישנה, על מכירות ורווחים. הם רוצים את "הדבר הבא". החברות האלו שוות בשלב החלום לרוב יותר מאשר בשלב העתידי שבו החלום יתממש. אחת מחברות החלום הבולטות בוול סטריט בשבועות האחרונים היא ננוקס הישראלית NANO-X IMAGING .

 

ננוקס, שמפתחת טכנולוגיה לביצוע צילומי רנטגן, גייסה 165 מיליון דולר לפי שווי חברה של 800 מיליון דולר. ביום הראשון היא כבר הגיעה לשווי של 1 מיליארד דולר, מאז עלתה פי 3 לשווי של 3 מיליארד דולר. אתמול היא התממשה ב-23% לשווי של 2.2 מיליארד דולר. 

רכבת ההרים הזו צפויה להימשך. ככה זה בחברות חלום, תראו מה קורה בטסלה הענקית שמדי יום מעלה ולפעמים מורידה עשרות מיליארדים משוויה. אין לזה הצדקה בשטח - השווי האמיתי של החברות האלו לא באמת משתנה מדי יום באחוזים כה רבים. 

כך או אחרת, הסיפור של ננוקס באמת מעניין. אפשר להתווכח על השווי, אבל לא על הרעיון. ננוקס מנסה לשנות את שוק הרנטגן הרפואי, אם כי היא עדיין ללא אישורים רגולטוריים. החברה פיתחה טכנולוגיית Nanox ARC, שלטענתה עשויה להחליף את טכנולוגיית הרנטגן. הטכנולוגיה שלה מבוססת על סורק ועליו שבבי סיליקון מיוחדים (שפותחו במקור לטלוויזיות LED). לשבבים האלו יש יכולות לשכפל בעצם את תהליך הרנטגן. השבבים מספקים ביחד עצמה של קרינת X והיתרון לעומת הרנטגן שזמן החשיפה הנדרש מהנבדק הוא נמוך ביחס למערכות הרנטגן הקיימות.

מעבר לכך המערכות של ננוקס גם זולות משמעותית ממערכות הרנטגן המסורתיות שמתבססות על טכנולוגיה בת 120 שנה. המוצר של ננוקס גם מתחבר להייפ של הטלה-רפואה. הוא מתחבר לענן עם תוכנה וכך ניתן לשמור את הסריקות, להעביר אותם לרופאים, רדיולוגים, שיכולים לצפות במידע מרחוק. 

ננוקס מעוניינת ליהנות מתשלום עבור סריקה ולא ממכירת הציוד. היא הצליחה לשכנע את וול סטריט שהמערכת שלה היא טכנולוגיה משבשת - כלומר כזו שמשבשת שוק קיים ועשויה לשנות אותה בעזרת המוצרים שלה. אבל לשכנע את וול סטריט זה אפילו קל יותר מאשר לשכנע את בתי החולים והלקוחות. עם זאת, בננוקס סבורים שהכלכלה תנצח -  החברה צופה שתוכל להקטין את עלות ההדמיה ולהפוך את ההדמיה למוצר קומודיטי. היא הציגה אב טיפוס של מערכת Nanox ARC לפני כחצי שנה וההתקנות המסחריות יחלו ברבעון הראשון של 2021 בתנאי שיהיה אישור רגולטורי. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לרון 15/09/2020 12:56
    הגב לתגובה זו
    של פרופסורים ואחרים שמרוויחים הרבה כסף מחברה שאיננה מרוויחה!
  • 4.
    אהוד 15/09/2020 12:43
    הגב לתגובה זו
    האם יש חברות נוספות המשתמשות באותה טכניקה חדשנית?
  • 3.
    רוברט 15/09/2020 11:44
    הגב לתגובה זו
    מה שחשוב זה איך יגיבו המתחרים ! האם מישהו חושב ש siemens ,או general electric וכו. יעשו להם חיים קלים ?
  • ארז 24/09/2020 17:08
    הגב לתגובה זו
    לא אם יש להם פטנטים
  • לרון 15/09/2020 12:57
    הגב לתגובה זו
    כבר הפעילו צוותים למחקר מקדים בענין לחיקוי הטכנולוגיה
  • 2.
    אלי 15/09/2020 09:20
    הגב לתגובה זו
    לשנות את תחום הצילום רפואי..
  • 1.
    שלמה גרינברג 15/09/2020 09:08
    הגב לתגובה זו
    אם אכן יסתבר שהטכנולוגיה של ננוX באמת משבשת את מערכות ה X RAY העתיקות אז מדובר בפוטנציאל שאפילו טבע בימי הזוהר שלה רחוקה ממנו. הבעיה, כפי שכתבת היא אכן בבתי החולים והמרפאות שם השמרנות נוראית אבל אם SK HYNIX נכנסת לתמונה סיכויי ההצלחה גדלים משמעותית. כמובן שהמניה מוערכת בחלל אבל זה חלום באמת גדול שרבים מנסים להגשימו למעלה ממאה שנים, בהצלחה!!
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?

יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.

מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.

בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.

מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.

וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45%   , פלנטיר Palantir 1.65%    או רובין הוד Robinhood 2.58%   מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.