האינדיקטור שכולם אוהבים לצטט רלוונטי בכלל?
בשנת 2001, במכתב שכתב למשקיעים של ברקשייר הת'אווי (סימול: BRKA), כתב המשקיע האגדי והבעלים של חברת האחזקות, כי מי שהתבונן בשווקים יכול היה לראות את משבר הדוט.קום מקילומטר. הביסוס שעליו הסתמך באפט, הוא אינדיקטור שזכה לכינוי "אינדיקטור באפט".
האינדיקטור מדבר על חישוב השווי של כלל המניות בוול סטריט ביחס לתמ"ג. המצב האידיאלי הוא כשהיחס בין המניות לתמ"ג עומד על בין 70% ל-80% וזה הזמן לבצע רכישות בשוק. כאשר היחס מגיע ל-100% ומעלה, זה סימן שהשוק בדרך לנפילה והגיע הזמן למכור. בפשטות, לשיטתו, ברגע שעוברים את רף ה-100%, נכנסים לטריטוריה של בועה.
באפט, כאמור, צדק. האינדיקטור שסימן כבר בתחילת המאה, היה רלוונטי גם במשבר הסאב פריים ב-2008, שהפיל את השווקים הגלובליים.
אלא שמאז המשבר הכלכלי של 2008 האינדיקטור הפך ללא יעיל. למעשה, האינדיקטור הוותיק של באפט מצביע כי שוקי המניות בארה"ב בבועה מאז 2013, ומי שהסתמך עליו בבחינת השווקים פיפספס את כל הראלי של השנים האחרונות. לשם דוגמה: בעקבות האירועים בחודשים האחרונים (צניחה בתמ"ג ועלייה במחירי המניות), המדד של באפט עומד ברמה של 179% - שיא כל הזמנים והרבה מעל לרף "הבועה" שהגדיר באפט. רבים בשוק מסבירים את השמרנות של באפט בשנים האחרונות
האינדיקטור של באפט - רמות של בועה היסטורית
אבל האם המודל של באפט יכול בכלל להיות אקטואלי היום?
אחד הגרפים המעניינים בסקירה השבועית של Nordea bank היה השוואה בין שווי שוק המניות במדד ה-S&P500 חלקי התמ"ג בארה"ב - קרוב מאוד למודל של באפט, לבין שווי שוק המניות חלקי M2 (כמות הכסף בשוק).
כפי שניתן לראות, במשך עשורים הייתה קורלציה כמעט מושלמת בין 2 העקומות, אך מאז המשבר הכלכלי 2008, נוצרה הפרדה מאוד גדולה.
ההשוואה המעניינת שערכו ב-Nordea Bank
איך נוצר הפער?
מאז הפד' ויתר הבנקים התחילו להשתמש בכלי הזה שנקרא תוכנית רכישות (QE), הם ניתקו את הקשר בין יצירת פיקדונות במערכת הבנקאית. אם בעולם של לפני 2008, הלוואות חדשות יצרו פיקדונות חדשים. וההלוואות נוצרו כי הבנקים העריכו כי הכלכלה משתפרת. מאז 2008, אין קשר בין יצירת כסף חדש במערכת לבין המצב בכלכלה הריאלית. בכל פעם שהפד' מבצע רכישות, הוא יוצר פיקדונות חדשים במערכת. פיקדונות = גידול בכמות הכסף (M2). לקריאה נוספת: כיצד הפד' משנה את חוקי הטבע במערכת הבנקאית? בשורה התחתונה, המודל של באפט, שעדיין יש לא מעט שמצטטים אותו (בעיקר כאלו שחושבים שהשוק צריך לרדת), לא רלוונטי כבר למעלה מעשור. הסיבה היא פשוטה: המודל לוקח בחשבון שיש קשר בין מצב הכלכלה לתהליך יצירת כסף חדש במערכת. הנחה זו פשוט לא מתקיימת מאז 2008. הגרף שהציגו השבוע ב-Nordea ממחיש בצורה טובה את שינוי חוקי המשחק בשוק.
- 18.י"ע 31/08/2020 13:13הגב לתגובה זושגם לפי המדד של כמות הכסף , השוק נמצא בבועה !
- 17.כותבי תרחישים 28/08/2020 18:37הגב לתגובה זוב 2008 - חוב ארהב היה 6.3 טרליון $= בהווה מעל 23/25 טרליון- גם הנכדים ישלמו- ככן הדולר צנח - מול השח מ 4,99 - ל 3,37 - לא סופי- הדולר מול הזהב- ומול SF - תינחש ?!
- 16.כותבי תרחישים 28/08/2020 18:26הגב לתגובה זוהזהב- 1970- צפי לירידה של 5-7% - והמשך ל 2100(GLD-תעודת סל)
- 15.שרי 28/08/2020 17:53הגב לתגובה זויצרו אותה ומנפחים לעד ואין ולא יותר קשר למציאות כיוון שהחליטו להעדיר טת העשירים ולנפח נכסים.אין שוק חופשי וזה כבר לא בורסה
- 14.חזיר נשאר חזיר לקבר לו לקחים כולום בפט תשאיר גם לציבור (ל"ת)אבי 28/08/2020 17:47הגב לתגובה זו
- 13.אם בפט היה מכר מניות השוק היה יציב אבל חזיר נשאר חזיר (ל"ת)אבי 28/08/2020 17:45הגב לתגובה זו
- 12.דוד 28/08/2020 17:41הגב לתגובה זותראו את ההבדל בין נחי דנקנר לבין בפט הוא מריץ את הבורסה לו עשים לו כלום על מליונים שלוקח מהציבור בלי ב ושה ועזרים לו להריץ את הבורסה
- 11.רוני 28/08/2020 17:27הגב לתגובה זוגם הוא לא מאמין כבר לנפילות חזקות שיגיעו.
- 10.כתבה מעולה, תודה. (ל"ת)28/08/2020 17:26הגב לתגובה זו
- 9.רונן 28/08/2020 17:11הגב לתגובה זויש להוסיף את סך הכסף שהוזרם ואז ניתן להשתמש באינדיקטור
- 8.פשוט בועת מפלצת . הפיצוץ יגיע כי אין ברירה.וזה קרוב מאד (ל"ת)מני 28/08/2020 17:09הגב לתגובה זו
- 7.שרון 28/08/2020 16:16הגב לתגובה זוטוען זאת כבר זמן רב. כתבה קולעת, ככלי המשק השתנו. שאפו ענק לכותב !
- 6.שמשוני 28/08/2020 16:16הגב לתגובה זוולפי האינדיקטורים של הפד בעצמו,צריך לרדת ב 50% כדי להיות בערכים נורמאלים!
- ירידה 96%..בלי למצמץ כלל. (ל"ת)קבל: 28/08/2020 17:11הגב לתגובה זו
- 5.המודל הזה יעבוד אחרי הבחירות פשוט הפד התערב ויצר מפלצת (ל"ת)שגיא 28/08/2020 16:13הגב לתגובה זו
- אין מפלצות בעולם..וגם אלו בסרטים ניכחדות. (ל"ת)קבל: 28/08/2020 17:12הגב לתגובה זו
- 4.באפט טועה כבר הרבה זמן ולדעתי מזמן איבד את זה (ל"ת)דוד הגנן 28/08/2020 16:03הגב לתגובה זו
- צבי נוי 28/08/2020 18:09הגב לתגובה זובטח התכוונת שבאפט, צדק לאורך כל הדרך...אבל השוק טועה כבר הרבה זמן...
- 3.משקיע 28/08/2020 15:50הגב לתגובה זומאמר בהיר בלי סתירות ולא מבלבל
- 2.האמיתי 28/08/2020 15:47הגב לתגובה זוכי תמיד אוהב להישאר בשוק
- 1.צבי נוי 28/08/2020 15:05הגב לתגובה זוהמסקנה הנכונה היא שבגלל הניתוק אין בועה גדולה מזו. מי שהפסיד את העליות לא בהכרח הפסיד כסף בזמן הארוך. נחיה ונראה
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.

מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה
האינפלציה במצרים 12.3%, הריבית על הלוואות כ-20%
הבנק המרכזי של מצרים הודיע על הפחתת ריבית חמישית בשנת 2025, לאחר שהאינפלציה הפתיעה כלפי מטה ואפשרה למעשה מדיניות מוניטרית מקלה יותר. הריבית על פיקדונות ירדה ב-100 נקודות בסיס לרמה של 18%, והריבית על הלוואות ירדה באותו שיעור ל-21%.
המהלך, של הבנק המרכזי שיצר הפתעה בקרב חלק מהכלכלנים, משקף את ניסיונה של קהיר לאזן בין הורדת עלויות המימון של המדינה והמערכת הבנקאית לבין שמירה על יציבות מחירים. למרות שהאינפלציה עדיין נמצאת ברמה דו-ספרתית, ההאטה האחרונה בקצב עליית המחירים מאפשרת לבנק המרכזי להמשיך בהדרגתיות במסלול ההורדות.
אינפלציה נמוכה מהצפוי
הגורם המרכזי שהביא להורדת הריבית הנוספת הוא ירידת האינפלציה הכללית ל-12.3% בנובמבר, נתון מפתיע לנוכח קיצוץ בסובסידיות הדלק שנעשה כחלק מרפורמות בתמיכת קרן המטבע. הבנק המרכזי ציין כי עדיין קיים לחץ מתמשך באינפלציה שאינה מזון, כמו עלויות שירותים וסחורות שאינן בסיסיות, וכן מתיחות גיאופוליטית עולמית כגורמי סיכון. המסר הוא שהקיצוץ מהווה התאמה זהירה לנתונים ולא שינוי מהותי במדיניות.
נזכיר כי בתחילת 2024, מצרים העלתה את הריבית לשיא והפחיתה את ערך המטבע בכ-40%. צעדים אלו היו חלק מתיקון רחב שנועד לייצב את שוק המטבע, לצמצם עיוותים ולאפשר כניסת מימון חיצוני. במקביל, מצרים קיבלה חבילת תמיכה גלובלית בהיקף של כ-57 מיליארד דולר כדי להתמודד עם לחצים חריפים כמו מחסור במטבע זר ותשלומי ריבית כבדים על התקציב. כל שינוי בריבית נבחן גם דרך הפריזמה של שירות החוב: ריבית גבוהה מדי מכבידה על המדינה, אך ריבית נמוכה מדי עלולה לפגוע ביכולת למשוך הון זר.
- טראמפ: אם השווקים חזקים יו״ר הפד צריך להוריד ריבית
- זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המטרה: אטרקטיביות למשקיעים זרים
מאז תחילת 2025, מצרים מבצעת הורדה הדרגתית בריבית תוך שמירה על פער מספיק גדול כדי להישאר אטרקטיבית למשקיעים זרים באפיקי חוב מקומיים. זהו איזון מורכב: הורדת הריבית מקלה על התקציב ועל פעילות עסקית, אך אם היא מהירה מדי, עלולה להתחדש לחץ על המטבע ועל האינפלציה.
