קניות
צילום: shutterstock

גידול משמעותי בצריכה הביתית מול ירידה חדה בתיירות ובתרבות

כך עולה מהנתונים של מועדון הצרכנות הוט - ביחס לקיץ שנה שעברה. עליה חדה בביקוש למוצרי חשמל, ריהוט ומזון לעומת ירידה חדה בהוצאה לתיירות ותרבות.
צחי אפרתי |
נושאים בכתבה צמיחה

משבר הקורונה אמנם פוגע בכלכלה ויש מקומות שנפגעים דרמטית. אבל בהדרגה נאספים נתונים שמראים שהכלכלה לא במשבר אקוטי. עמיתי מועדון 'הוט' רכשו מוצרים ושירותים במעל למיליארד שקל במהלך חודש יולי -  עלייה של 7% מחודש יוני וכמעט זהה ליולי שנה שעברה.

העליה בצריכה נמדדה בעיקר בצריכה הביתית, שם האופציות להוציא כספים נותרו פתוחות -  עלייה של 45% בהוצאה על מוצרי חשמל למול אשתקד, עוד נמצא עלייה של 18% בהוצאה על ריהוט וציוד נלווה, ועלייה של 20% בהוצאה למזון, גם תחום הפארם מציג עליה של 8% אל מול שנה שעברה. מהצד השני ההוצאה על תיירות ותרבות נחתכו באופן ניכר - ירידה של 86% בהוצאה על תיירות ונופש, ובתחום התרבות, הבידור הפנאי מציגים ירידה של 33% למול אשתקד.

כיצד השפיע אי הוודאות והגל השני על התנהגות הצרכנים? 

על פי מחלקת המחקר והשיווק של מועדון הצרכנות הוט, בו חברים כ־270 אלף הנדסאים, מהנדסים, אנשי טכנולוגיה ואקדמאים נראה כי הישראלים משנים את הרגלי הצריכה בייחוד לאור המצב בו ענפי התיירות והתרבות סגורים מחד וקיימת נהירה לעבר צריכה ביתית מוגברת מאידך. 

בחודש יוני, עמיתי המועדון הוציאו מעל למיליארד שקל בכרטיס האשראי של המועדון (מהווה עלייה של 7% מחודש יוני, ועלייה של 13% מחודש מאי), ומספר זה כמעט וזהה להוצאה ביולי אשתקד. ככל הנראה בזכות המבצעים האגרסיביים של יבואני מוצרי החשמל בישראל, עם הפחד מסגר ארוך, ההוצאה שגדלה בצורה המשמעותית ביותר למול בתקופה אשתקד הינה ההוצאה על מוצרי חשמל ומחשבים (עלייה של 45% למול אשתקד, עלייה של 3% למול יוני).

עוד עולה מהדו"ח, שגם ביולי מגמת העלייה בצריכת ריהוט וציוד נלווה ממשיכה לטפס כאשר מנתוני כרטיסי האשראי של המועדון, הוצאה זו גדלה ב-18% למול יולי אשתקד ועלייה של 6% למול יוני. זאת ככל הנראה בשל ההבנה כי את שנת הלימודים הקרובה יעבירו התלמידים בבית וככל הנראה גם הוריהם יצטרכו לעשות התאמות לעבודה מהבית.

 

האיומים על סגר נוסף והפחד ממחסור במוצרי מזון, לצד ירידה בבילוי במסעדות, גרמו ככל הנראה לאזרחי ישראל לצאת ולהצטייד במזון וניתן לראות כי הוצאה זו גדלה ב-23% למול אשתקד ועלייה של 14% למול חודש יוני. בתחום הפארמה, ההוצאה של עמיתי המועדון נשארה זהה למול יוני אך כאשר משווים זאת למול אשתקד, ההוצאה גדלה ב-8% אחוזים.

עוד עולה מהדו"ח, כי ייקח עוד הרבה זמן עד שתחומי הבידור הפנאי והבילוי יחזרו אל הכנסותיהם, ובחודש יולי ההוצאה קטנה בכמעט 40% למול אשתקד ומתנהג דומה למול יוני. אומנם נתוני יולי יכולים להוות כאור בקצה המנהרה לתעשיית התיירות הישראלית, בעוד שההוצאה על תחום זה גדלה ב-40% למול יוני, אך אם משווים זאת למול יולי אשתקד התמונה ממשיכה להיות עגומה עם התרסקות של כמעט 90% למול אשתקד.

קיראו עוד ב"בארץ"

מנכ"ל מועדון הצרכנות הוט, צביקה וילנאי: "נתוני האשראי של המועדון לחודש יולי מציגים את אי הוודאות שבו נמצאים אזרחי ישראל בחודש האחרון. מצד אחד עלייה בתחלואה ודיבורים על סגר, בעוד שרוב המשק ממשיך לעבוד כמעט באופן רגיל. אנחנו במועדון הוט קשובים לצרכיהם ורצונותיהם של עמיתינו ונמשוך לפעול במטרה למקסם את החיסכון החודשי עבור עמיתינו כפי שעשינו עד כה."

מועדון הצרכנות הוט, מיסודה של הסתדרות ההנדסאים, הוקם ב־1996 כדי לשרת את האוכלוסייה ההנדסית-טכנולוגית בישראל, וחברים בו כיום כ־270 אלף איש בכ-165 אלף בתי אב. עמיתי המועדון הינם: הנדסאים, מהנדסים, אנשי טכנולוגיה ואקדמאים, הממוקמים בעשירונים הגבוהים של אוכלוסיית השכירים במשק.

 

     

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףאסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסף

לאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.

רן קידר |
נושאים בכתבה פרופיט אסף בנאי

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.

פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה. 

פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.

עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.

הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.

היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.