משבר הקורונה חתך את מחירי מניות הבנקים בכ-30% מתחילת השנה. מאז התחתית שנרשמה בחודש מרץ, במקביל למה שנראה בזמנו כהצלחה של הממשלה, משרד הבריאות והציבור בבלימת התפשטות מגפת הקורונה, המדד עבר למגמה חיובית ועד ה-10 ביוני עלה בכ-27%. עם זאת, מאז החלו שוב דיווחים על גידול במספר החולים - גל שני של התפשטות והחל החשש בשוק מפני סגרים ומגבלות חדשות על המשק המקומי, ביחד עם ההפנמה/ הערכה שהמשבר עדיין רחוק מלהיגמר וכי ההפרשות של הבנקים (לחובות אבודים) ברבעון הראשון, ככל הנראה לא יהיו ההפרשות האחרונות. בהתאמה, מדד ת"א בנקים חזר למגמה שלילית ואיבד כ-11% מערכו.   נכון לבינתיים הממשלה נמנעת מהטלת סגר ברמה דומה לזה שהוטל במהלך מרץ-אפריל, ונראה שהרע ביותר כבר מאחורינו. צריך להדגיש - נכון לכרגע, כך זה נראה. זה לא אומר שמחר התמונה לא תשתנה, וכדאי להיות מוכנים לכך. התפתחות מדד הבנקים מתחילת השנה מדד ת"א בנקים - צניחה של כ-30% מתחילת השנה, למרות עליה של כ-11% מהתחתית של חודש מרץ. רמת המחירים הנוכחית ביחס לתוצאות העבר לאחר הצניחה במניות הבנקים, מרבית המניות נסחרות בכ-20% מתחת להון העצמי שלהן (מכפיל הון ממוצע של כ-0.8),  כאשר על בסיס התשואה להון שהציגו הבנקים ברבעון הראשון של 2020, ולמרות שהרבעון הראשון כלל הפרשות גדולות בגין חובות אבודים וצפי לחובות אבודים בעתיד, רכישת מניות הבנקים ברמה הנוכחית משקפת תשואה ממוצעת להון הסחיר של כ-5.3%. יודגש כי בנק לאומי אמנם הפסיד ברבעון הראשון, אבל בהינתן הרווח הכולל מדובר על שורה תחתונה חיובית.  עם זאת, תוצאות הרבעון הראשון משקפות מצב משברי, שעשוי להימשך עוד מספר רבעונים - כרגע הצפי הוא לאישור חיסון בתוך כשנה, כאשר חברות רבות בעולם מדווחות על תוצאות חיוביות בניסויים וחלקן אף החלו בניסוי שלב III (אשר מוכיח האם החיסון יעיל). בנוסף, העולם משתנה. חברות רבות החלו ליישם עבודה מהבית, הטכנולוגיה שמפותחת מכוונת לנורמות חדשות של כלכלת קורונה, ריחוק חברתי, שימוש בתקשורת ואינטרנט ואפילו הנשיא האמריקאי, דונלאד טראמפ, אחד מאחרוני המתנגדים לחבישת מסיכות (בהתאמה, היקף המגיפה בארה"ב נמצא ברמות שיא), החל לחבוש מסיכה.  אז כנראה שהרבעון השני יהיה אפילו יותר גרוע מהרבעון הראשון, מבחינת תוצאות הבנקים (הרחבה כאן), ויש סיכוי סביר שמניות הבנקים ימשיכו לרדת, אולי אפילו מתחת לתחתית של חודש מרץ (מרחק של כ-11% כאמור), אבל די בטוח, שהעולם ימשיך להסתובב ושהכלכלה הגולבלית (וישראל בתוכה), תצא מהמשבר בטווח הארוך. אז אם בוחנים את התשואה להון של הבנקים בחמש השנים האחרונות, המייצגת רווחיות נורמטיבית של הבנקים בתקופה של לפני המשבר, אינדיקציה הרבה יותר סבירה לתוצאות בטווח הארוך ביחס לתוצאות הרבעון החולף, התמחור הנוכחי מצביע על תשואה להון הסחיר של 10%-14%. כלומר, הסיכון הינו לירידה של 10%-20% נוספים בתרחיש הפסימי, והסיכוי הינו חזרה לרמות של לפני המשבר, במוקדם או במאוחר, כאשר אסטרטגיה אפשרית למשקיע שחושב שמדובר ביחס סיכון-סיכוי אטרקטיבי, הינה רכישה במנות (מיצוע), תוך מוכנות לירידה אפשרית של כ-20% במניות הבנקים.   מה היה במשבר האחרון? משבר הקורונה עדיין לא נגמר והוא צפוי להמשיך ולפגוע בתוצאות של חברות רבות בעולם, וכנראה גם בתוצאות הבנקים, אולם מי שחושש מפני הפסדים כבדים במערכת הבנקאית, צריך לקחת בחשבון שבמשבר הסאב-פריים, רשמו הבנקים בישראל רווח מצרפי של 205 מיליון שקל בשנת 2008 ורווח מצרפי של כ-5.43 מיליארד שקל בשנת 2009. למעשה, הבנק היחיד שהציג הפסדים היה בנק הפועלים, אשר הציג בשורה התחתונה הפסד של כ-895 מיליון שקל בשנת 2008, אך עבר לרווח נקי של כ-1.3 מיליארד שקל בשנת 2009. בעניין זה, צריך לציין שמניות הבנקים נסחרו בזמנו במכפילי הון נמוך יותר בצורה משמעותית ביחס למשר הנוכחי (כ-0.5) אולם מאז משבר הסאב-פריים, וכחלק מהפקת לקחים (בעיקר לגבי הבעיות של המערכת הבנקאית בארה"ב) הורה בנק ישראל לבנקים לחזק את בסיס ההון בצורה משמעותית, באופן אשר הביא את המערכת הבנקאית למשבר הקורונה חזקה באופן יחסי למצבה ערב משבר הסאב-פריים.