המשבר יכול להיות הזדמנות - הכשרה של מובטלים וחל"תניקים להייטק
אחוזי האבטלה מרקיעים שחקים. המספר הרשמי האחרון הוא 21%. רגע מה זה רשמי? יש את נתוני הלמ"ס ויש את נתוני שירות התעסוקה. הנתונים של שני הגופים הציבוריים האלו לא מתואמים, ההפך - בעוד שבלמ"ס טוענים שהאבטלה היא 10.7% בלבד, בשירות התעסוקה מדברים על מספר כפול. איך זה יכול להיות? עניין של הגדרות - מי זה חל"תניק, מי זה מובטל, מי זה דורש עבודה? אבל האמת היא שאיך שלא מסתכלים על זה בסופו של יום אנחנו ב-20% אבטלה. זה לא כולל עצמאיים שהפסידו ומפסידים מהמגבלות ומהמשבר הכלכלי ובכלל - רובנו נפגעים. שישו ושמחו במדינת היהודים. אבל בקטע רע.
בחודשים שעברו מאז הבחירות, נראה שראש הממשלה נתניהו היה עסוק בסיפוח בקעת הירדן – שמרבית האוכלוסייה כלל לא מעוניינת בה – מאשר במגפה. ניסה לעשות סיבוב ויצא מסובב. כלומר כולנו יצאנו מסובבים. מסובבים מקורונה ודיבורים על סגר נוסף של המשק כי "אין ברירה". הזניחו והזניחו ואנחנו משלמים את החשבון. חלמאות.
גם ראש הממשלה החליפי, בני גנץ – שעכשיו בכלל נמצא בבידוד – במרבית הזמן נראה ונתפס כעציץ במקרה הטוב. אז יופי, הוא הגדיל את כמות מלוניות הקורונה ל-20. הישג מדהים. בשביל זה קמה ממשלה גדולה ובזבזנית – שכמו מיכלית ענקית, כל תנועה מצריכה ממנה כוחות אדירים?
העם מאבד סבלנות - העם הולך לסבול
והעם? העם סובל. אבל כבר לא בשקט. בסוף השבוע האחרון יצאו אנשים כדי להילחם על פרנסתם. כמו כל הפגנה, מנסים לצבוע אותה כפוליטית. יכול להיות. אני פחות מאמין לזה. אני מאמין שמרבית האנשים בכלל לא רצו להיות שם. מי בכלל רוצה לצאת להפגין כשיש מגפה ואיכוני שב"כ?
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הנוכחים ידעו שמי שלא התחיל לנגוס בחסכונות – יעשה את זה מאוד בקרוב. זה לא מצב טוב. לא בטוח שהוא בר מניעה. ככל שזה יימשך, יהיה יותר ויותר קשה למשקי הבית לעמוד בהתחייבויות שלהם. האדוות שזה יכול לייצר יכולות להיות הרות משמעות לא רק לחברות קמעונאיות המתבססות על צריכה, אלא גם לבנקים המממנים. אלו ייאלצו להגדיל את ההפרשות להפסדי אשראי.
המשבר יכול להפוך להזדמנות?
המשבר הזה חושף מחדל גדול. במקום לייצר תשתית ואופק מקצועי למאות אלפי עובדים שרוצים ויכולים לעבוד, המדינה נותנת להם חל"ת לשנה מראש בבית. למה? למה לא להכשיר את חלקם למקצועות נדרשים ידוע שקיימים מחסורים מהותיים במקצועות כמו רתכים, נגרים, מסגרים ומקצועות נוספים, ובכלל - מה עם מקצועות הטכנולוגיה?
ההייטק הוא המנוע של המשק, אבל המדינה לא משקיעה בחלפים
לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שסקטור ההייטק הוא מנוע הצמיחה המרכזי של מדינת ישראל בעשורים האחרונים. התהליך החל כבר בשנות ה-90 – לפני ימי משבר הדוט.קום העליזים – עם חברות כמו ICQ (שנמכרה ב-400 מיליון דולר) ןצ'ק פוינט שהמציאה את תחום אבטחת המידע בארגונים ומאז הדומיננטיות של ההייטק הישראלי בעולם רק הלכה וגדלה.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
בצדק. בזכות השקעות אדירות, הצלחות ישראליות בינלאומיות, שיווק חכם שהצליח להביא לפה את החברות הגדולות והחזקות בעולם, ישראל בהחלט כוח עולמי בתחומים לא מעטים בסקטור ההייטק. במיוחד בתחום הסייבר, אבל לא רק. יש אינספור דוגמאות. מוביילאיי, ווייז ומלאנוקס, הן רק 3 דוגמאות להצלחות. יש עוד הרבה.
אז נכון, המשבר הגיע גם להייטק. ישנם פחות ופחות גיוסי כוח אדם והמגויסים הטריים מרוויחים פחות. עדיין יפה, אבל פחות. גם התחילו צמצומים בכוח אדם במקומות מסוימים, במקביל לצמצום השטחים העסקיים של החברות על רקע אימוץ מודל היברידי של עבודה מהבית. ועדיין - המנוע לצמיחה הוא ההייטק. ומנוע גם אם הוא הכי טוב וחזק בעולם, לא יכול לעבוד לאורך זמן בלי חלפים.
הכשרה, הכשרה, הכשרה
מרבית האנשים שנפגעו תעסוקתית מהמגפה הם שכבות האוכלוסייה החלשות יותר, אבל גם הצעירים נפגעו. עכשיו נתנו להם בונוס לשנה על חשבון המדינה. נכון שהרבה אנשים רוצים לעבוד, אבל אם הם מקבלים גם כך את מרבית הכסף שקיבלו לפני והם מסוגלים להשלים קצת הכנסה מהצד, זה מה שהם יעשו.
במקום להיערך כמו שצריך, ההנהגה שלנו מייצרת טלאי נוסף - הכול טלאי על גבי טלאי. אין מחשבה. אין תכנון. בואו נראה מה יבוא ונתמודד אתו כשיבוא. במקום לנצל את המגפה, המדינה נכנעת. ללא תנאי אפילו. מילא הכישלון בהתמודדות בגל השני, אבל מה עם תכנון בנקודת הזמן הזו - מה עם הכשרות? במקום שאנשים ישבו בבית בלי מעש שילמדו שיוכשרו לתפקידים מסוימים שנחוצים למשק ותפקידים טכנולוגיים.
את הגל הגדול של המפוטרים ומחול"תים קיבלנו כבר במארס. בינתיים היה שיפור ושוב חזרה לפיטורים והוצאה לחל"ת. זה לא מתבקש שתהיה תוכנית ממשלתית לשינוי תעסוקתי?
צריך להרים תוכנית חירום לאומית לתעסוקה. צריך לשתף פעולה עם חברות ההייטק וליצור מערך הסבה מקיף לעובדים פוטנציאלים בשלל מקצועות נדרשים. הרי תמיד צריך מתכנתים, או QA, ועובדים בכלל. וגם צריך לזכור - הפגיעה בחברות הייטק במשבר הקורונה היא קטנה ויש דווקא חברות רבות בעיקר שיש להם פתרונות לדיגיטל והן מסביב לתחום הדיגיטל שצמחו במשבר הנוכחי.
בעידן הזום, מזמן כבר היה אפשר להתחיל לעבור למודל של למידה מרחוק או בכיתות מצומצמות. תחשבו על כל המורים והמרצים שלא במערכת החינוך, ושיושבים בבית. הם יילמדו. נכון שייקח זמן ללמד את המקצועות, אבל למפוטרים ולחל"תניקים יש זמן. יותר מזה, צריך לשקול אפילו להתנות חלק מהחל"ת בהסכמה לקורס. לא משנה איזה, העיקר שיהיה במקצוע שחסר למשק.
תחשבו איזו נקודת אור יפה יכולה הייתה להיות במשבר הזה, אם כבר היינו שומעים על 100 אלף בני אדם שעוברים קורס הסבה להייטק. איזה גל של תקווה לאנשים שכל כך צריכים בשורה, כל בשורה. בכלל, ממש כמו החיים עצמם, הכלכלה ושוק העבודה בתוכה, בנויים על תנועה. בלי תנועה יש מוות. בינתיים, במקום לשאוף לחיים, נראה שהמדינה בעיקר עסוקה במיגור ולא ביוזמה. הגיע הזמן שזה ישתנה, כי אחרת הצלקות שישאיר המשבר יהיו עמוקות יותר וכואבות הרבה יותר ממה שאנחנו רואים וחושבים עכשיו.
- 14.ניצול 8200 20/07/2020 19:18הגב לתגובה זולא ברור למה אותם האנשים שעבדו במלצרות ישבו להשלים עכשיו 5 יחידות מתמטיקה, אנגלית, חדו"א, לינארית סטטיסטיקה, אוטומטים ופיתוח בשפת קובול..
- ניצולת חיל האוויר 21/07/2020 12:14הגב לתגובה זוכאחת ששירתה בחיל האוויר וכבר חודשים עובדת בתחום ההייטק בלי לדעת כלום ממה שכתבת פה אני חושבת שקל מאוד לעשות להם הסבה לHR או PM כמוני והמבין יבין.
- 13.הולך לפי נתוני הלמ"ס 19/07/2020 09:58הגב לתגובה זונתוני הלמס שקריים ולפיהם היינו ב-10.7% אבטלה בלבד וכיום אנחנו מתחת 10% מה שאומר שאין יותר תשלום אבטלה וחל"ת. עוד שקר של ביבי.
- 12.ג'ק 18/07/2020 17:48הגב לתגובה זוהטמטום חוגג . זה הזמן להשקיע בהון אנושי ובתשתיות . די לזרוק כסף לפח .
- 11.מסכים מאוד, שזה העתיד שלנו (ל"ת)צדי 18/07/2020 12:12הגב לתגובה זו
- 10.דודו 17/07/2020 18:35הגב לתגובה זועל כל משרה היום מקבלים קו"ח ברמה שאפשר היה רק לחלום עליה עד לפני חצי שנה. איזה תמריץ יש לקלוט בוגרי קורסים כשיש לך בוגרי טכניון בעלי ניסיון שמתדפקים על הדלתות? הכתב לא מחובר למציאות בהייטק כרגע.
- דדי 18/07/2020 12:12הגב לתגובה זווצריך להסתכל לטווח ארוך, הכשרה עכשיו זה עבודה עוד חצי שנה שנה
- 9.שירן 17/07/2020 17:00הגב לתגובה זוולכל הכופרים וספק מאמינים הבורים ועמי הארץ תלמדו תנך ,זוהר הקדוש .... ואז תגיבו
- 8.כן בטח, מחר נהגי המוניות יהפכו למהנדסים (ל"ת)ג'וחה 17/07/2020 16:55הגב לתגובה זו
- 7.ניר בן דוד 17/07/2020 16:02הגב לתגובה זונתניהו מנהל את מדינת ישראל כו חנות מכולת ... הוא מתייעץ עם עצמו הוא קבל החלטה עם עצמו הוא מצחרט עם עצמו הוא עושה באלאגן בעצמו הכל בעצמו ..והכל... בעצמו לא מצליח מנהל גרוע.. כבר אמרנו ?
- 6.שמואל א 17/07/2020 12:13הגב לתגובה זולא חסרים אנשים להייטק. שלא ימכרו לך לוקשים. אני מובטל הייטק ובתקופת התעסוקה היו מאות מתמודדים של משרה. המעסיקים בוכים ומתלוננים שאין מספיק אנשי הייטק כי הם רוצים לייבא מהנדבים מהודו להוזיל עלויות.
- 5.סרגיו 17/07/2020 11:57הגב לתגובה זוהכשרה לחייטק זה ביזבוז של הכסף אף אף אחד לא מחפש אנשים ללא נסיון, צריכים לקחת אנשי הייק ולתת להם הכשרה נוספת כך יפתחו בפניהם יותר אפשרויות . קורסים למתחילים רק אחד מיתוך 20 מוצא עבודה וזה בדוק 20שנה אחורה .
- 4.ברכה 17/07/2020 11:49הגב לתגובה זוהשקעות בתשתיות ענק כמו המטרו בגוש דן , שדה תעופה בינלאומי על הים ועוד . כלכלה תצמח ותשגשג לאנשים תהיה עבודה בהמון תחומים ונצא מהסטגנציה והמיתון .
- 3.אבי 17/07/2020 11:31הגב לתגובה זואיזה הכשרה ? יש לך מלא אנשים עם ניסיון בהיטק שיושבים בבית.
- 2.הייטקיסט 17/07/2020 10:22הגב לתגובה זובשביל להכשיר עובד בהיי טק, צריך להושיב אותו 3 או 4 שנים ללמוד מדעי המחשב, או הנדסת חשמל, או הנדסת מכונות וכו'להכשיר עובד הייטק זה לא להכשיר מורה נהיגה או רצף או טכנאי רכב.ומה לעשות שרוב האנשים לא רוצים לשבת וללמוד עכשיו שנים מייגעות באוניברסיטה או לא יכולים כלכלים ללמוד עכשיו 3-4 שנים באוניברסיטה.בסופו של דבר, הסיבה שעובדי הייטק מרוויחים הרבה, היא שיש ביקוש מעל ההיצע, והסיבה שההיצע של עובדים יחסית נמוך עוד לפני המשבר, היא כי אי אפשר "להכשיר" פשוט עובדים להייטק
- 1.ריאליסט 17/07/2020 10:20הגב לתגובה זורוב העובדים שאיבדו את עבודתם הם אנשים פשוטים - מלצרים וכו'. בשביל עבודה בהייטק (אפילו QA) נדרשת רמת אינטיליגנציה קצת גבוהה ממלצרות. אפשר להעביר קורסים בלי סוף, השאלה לכמה אנשים החומר באמת ייכנס לראש (כנראה שלא הרבה).
- חיימקה 17/07/2020 17:18הגב לתגובה זומקווה שתידרס
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
