אברהם הירשזון
צילום: Getty images Israel

מה המדינה יכולה לעשות בשביל העסקים במשבר הקורונה ומדוע זה מתבקש?

קיזוז הפסדים השנה כנגד הרווחים של שנים קודמות - רשות המסים וביהמ"ש העליון דחו בעבר גישה זו במסגרת פסק דין אברהם הירשזון, אולם בעקבות המשבר נראה כי ראוי לשקול זאת מחדש; בניו-זילנד כבר אימצו זאת בכדי להתמודד עם המשבר

בחודשים הקרובים ישלמו נישומים רבים את חבות המס שלהם עבור הרווחים שהתהוו בשנת המס 2019. אלא, שנגיף הקורונה לא מבחין בלוח השנה, ובחר לפקוד אותנו מיד לאחר תום שנת שנת המס 2019, ברבעון הראשון של 2020.

עבור נישומים רבים שחווים פגיעה ממשבר הקורונה, נוסף לקריסה במחזור ההכנסות והמשך תשלום התחייבויות שוטפות, רובצת עליהם התחייבות לשלטונות מס הכנסה, שמקורה ברווחי 2019. למרבה הצער, חלק ניכר מאותם רווחים משמש כעת לתשלום ההתחייבויות השוטפות בתקופת המשבר, בלעדיהם היו מגיעים עסקים רבים לחדלות פירעון, כך שרווחים אלה אינם מצויים בהכרח בקופות הנישומים.

אולם, דיני המס בישראל (בניגוד למספר מדינות בעולם) לא מכירים באפשרות לקזז הפסדים רטרואקטיבית, אלא רק לשנים עתידיות. אם בשנת 2015 נוצר הפסד בגובה 100, ובשנת 2016 נוצר רווח בגובה 300, דיני המס במתכונתם הנוכחית מאפשרים לקזז את הרווח בשנת 2016 בגובה ההפסד משנת 2015, כך שההכנסה החייבת במס לשנת 2016 תהיה בגובה 200 בלבד.

שאלה זו, הנוגעת לאפשרות לקזז הפסדים רטרואקטיבית, הגיעה לפני מספר שנים לראשונה לפתחו של בית המשפט העליון בעניינו של אברהם הירשזון, שהואשם במעילת כספי ציבור. לפי עמדת רשות המסים, יש לראות את כספי המעילה כהכנסה החייבת במס בשנות המעילה בפעול. הירשזון טען, כי גם אם יש לראות את ההכנסה מכספי המעילה כחייבת במס, הרי שהחזרת סכומי המעילה לחזקת המדינה בהוראת בית המשפט - יצרה אצלו הפסד בשנים מאוחרות יותר למעילה, הפסד שאותו ביקש לקזז רטרואקטיבית עם ההכנסה החייבת לשנות המעילה. טענתו של הירשזון נדחתה בביהמ"ש העליון.

פסק הדין בעניין הירשזון עסק אמנם בשאלת מס, אך כזו שהייתה קשורה בעיקרה בשאלות של נורמה ואתיקה ציבורית, שהיוו חלק מהחלטת בית המשפט, בדמות "לא ייצא חוטא נשכר". אלא, שבמשבר הקורונה הנוכחי אין "חוטאים", והוא בעיקרו תולדה של כח עליון שלאיש לא הייתה שליטה על הגעתו. נציין כי מנגנון זו הונהג בניו זילנד החל מה-1 במאי, בכדי לתת מענה למשבר הקורונה, מאותם השיקולים.

נראה, כי נכון יעשה גם המחוקק בישראל אם יבטל את ההבחנה המלאכותית בין שנת 2019 ל-2020, ויאפשר לקזז הפסדים שהצטברו לנישומים השונים בשנת 2020, לפחות עם ההכנסה החייבת שנצמחה בשנת 2019, טרום עידן הקורונה, וכן יאפשר החזרי מס, בגין מיסים שכבר שולמו, בשל הפסדים שנוצרו בשנה שלאחר שנות הרווח. זאת מהטעם שדיני המס מושתתים על העיקרון שהמהות הכלכלית גוברת על כל צורה פורמאלית.

לעמדתנו, תחימת הזמן שבין סוף 2019 לתחילת 2020, היא פורמאלית יותר מתמיד, ואיננה מתיישבת עם ההיגיון הכלכלי. מדובר הרי במנגנון להפרש עיתוי בלבד, שלא יוצר התעשרות כלשהי אצל הנישומים, אלא מקל בעיקר על תזרים המזומנים באופן המאפשר לעסק לשלם הוצאות שיסייעו להישרדותו וזאת על חשבון חבות המס לתשלום, דבר העשוי להציל עסקים רבים מקריסה.

הכותבים הינם עו"ד דורון לוי, עו"ד (ורו"ח) רחלי גוז – לביא, שותפים במחלקת המסים בפירמת עמית, פולק, מטלון ושות'

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גדעון 04/07/2020 19:29
    הגב לתגובה זו
    הפסדי 2020 יקוזזו עם רווחים עתידיים. מי שישרוד לא יפסיד. ראוי להזכיר את משבר 2008 אשר שימש נקודת פריצה לצמיחת הכלכלה האמריקאית: עסק שלא התייעל לא שרד, עסק שהתייעל עבר לצמיחה מואצת. זה צריך להיות גם המודל עכשיו. רק כשהמים יורדים, רואים מי שוחה ערום.
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.