"את הזהב שלנו אנחנו כורים במכרות באפריקה, או מקום אחר. לאחר מכן אנחנו מתיכים אותו, חופרים בור חדש, קוברים אותו בבור ומשלמים לאנשים שיעמדו סביב הבור וישמרו עליו. אין לו שום שימוש מעשי. אם יצור תבוני ממאדים היה מסתכל עלינו מלמעלה הוא היה מגרד בראשו בתמיהה" -  הציטוט הנ"ל שייך ללא אחר מאשר וורן באפט, המשקיע הגדול והעשיר בעולם (הון אישי של כ-90 מיליארד דולר). האמירה שלו מסמלת היטב את דעתו על זהב. לדעת באפט זהו אינו נכס שראוי להשקיע בו לאורך זמן. הוא לא יניב תשואה ולא ישלם ריבית. מקסימום הוא ישמור על ערכו בעתות של חשש מאינפלציה.

באפט לא עיוור ובוודאי שאינו טיפש. בעברו הוא השקיע הון ניכר בכסף (המתכת) במחירי שפל ואף זכה לגזור מהמהלך הזה רווחים נאים. אבל דעתו הבסיסית לא השתנתה: נכס שרק יושב בכספת (או בבור) ולא "עובד בשבילנו", אינו מתאים להיקרא נכס השקעה. 

רבים מהמשקיעים מקשיבים לבאפט, אבל בכל הקשור לזהב – נראה שהם מתעלמים ממנו לחלוטין. במיוחד נכון הדבר לאנשים עשירים מאוד שמחפשים לגוון את נכסיהם. בשבילם זהב הוא עדיין המתכת היקרה ההיא שניתן לאגור, לצבור ולשמר באמצעותה את ההון משפחתי. עם השנים הפכה המתכת הצהובה לנכס שערכו עולה בעתות משבר, או כאשר מתחוללת צמיחה חזקה ועולה החשש מפני אינפלציה. כך למשל בין 2002 ל-2008, שנים שאופיינו בבום כלכלי, בעיקר במדינות המתפתחות, עלה מחירה של אונקיית זהב בהדרגה מ-300 דולר לאונקיה ל-1,000 דולר לאונקיה.

המשבר הפיננסי של 2008 האץ את התהליך. במהלך 2011 – שבה התפתח באירופה משבר בנקאי חריף – זינק הזהב למחיר שיא – 1,850 דולר לאונקיה. אבל המשבר חלף, לחצי האינפלציה נעלמו, ובין 2011 ל-2019 צנח מחיר הזהב בכ-35% למחיר של כ-1,200 דולר לאונקיה. לא בדיוק נכס שראוי להחשיבו כ"משמר הון".

• הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?
• זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בחצי השנה האחרונה שוב נטרפו הקלפים. מגיפת הקורונה והמשבר הכלכלי שעלול להתפתח בעקבותיה דחפו את מחיר הזהב שוב למעלה. בימים האחרונים מתחיל הזהב לדגדג את מחירי השיא שידע בעבר והוא נסחר באחרונה סביב 1780 דולר לאונקיה.      

התופעה הזו נראית מעט מוזרה. כמעט חסרת הסבר. בניגוד למחיר הזהב שמרמז על "משבר אפשרי", מדדי המניות שואפים אוויר פסגות שמצביע על אופוריה. כמעט כל מדדי המניות בעולם רשמו מאז המפולת של חודש מארס זינוקים חדים. כך למשל מדד S&P500  האמריקאי זינק מתחילת אפריל ב-40%. זינוק דומה רשם מדד דאו ג'ונס. שני מדדים אלו רחוקים בכ-10% מנשיא שרשמו בתחילת 2020.

מדד נאסד"ק 100 רווי מניות הטכנולוגיה כבר כבש מאז שיאים חדשים וחצה לפני כשבועיים רף פסיכולוגי של 10,000 נקודות.  התאוששות נרשמה גם באירופה (זינוק של 35% במדד יורוסטוקס 50) וביפן (זינוק של 36% במדד ניקיי). כלומר - על פי מדדי המניות המובילים הכלכלה העולמית חזרה לשגרה. אם לא מייד אז בקרוב מאוד.

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

סממנים מקרו כלכליים לא מעטים נראים חיוביים גם הם. חברות מחזירות עובדים מחל"ת ושיעורי האבטלה קטנים והולכים. המערכת הפיננסית מגלה חוסן ואין שום סכנה כרגע לקריסה פיננסית של בנקים גדולים או חברות ביטוח מובילות. גם שוק המטבע העולמי משדר יציבות ואיש לא מצפה לאינפלציה בשום מדינה מקבוצת מדינות ה – OECD.

אז אם הכל נראה "יופי טופי" והכלכלה העולמית משדרת איזון מסוג "זהבה ושלושת הדובים" (לא קרה מדי ולא חמה מדי) - מדוע הזהב זינק באחרונה לשיאים חדשים?

לפני 12 חודשים נסחר הזהב סביב 1,400 דולר לאונקיה. השבוע הוא כבר התקרב ל-1,800 דולר לאונקיה - זינוק של 28%.

כאמור, זהב הוא סחורה שמחירה נוטה לעלות בעתות משבר, ובעיקר בשני תרחישים עיקריים - ציפייה לאינפלציה גבוהה וחשש מקריסה של המערכת הפיננסית. בעתות משבר אנשים נוטים לברוח לנכסים כאלו שמסוגלים – לדעתם - לאגור ערך. הם סבורים מן הסתם שמחירה של המתכת הצהובה לא ירד באופן משמעותי במקרה שהשווקים הפיננסיים ייסובו לאחור.

הבעיה ששני השווקים הללו - שוק המניות מחד ושוק הזהב מאידך - משקפים תרחישים סותרים. יש כאן קונפליקט.

ניסיון העבר מלמד שקונפליקטים כאלו בשוק ההון לא יכולים להימשך לאורך זמן. או שמחיר הזהב יירד, או ששוקי המניות ינועו דרומה. מה מבין התרחישים הללו יקרה? כל אחד מוזמן לנסות לנחש לבדו.

בתרשים: מחיר הזהב (דולר לאונקייה) ב-20 השנים האחרונות

הכותב הינו עמי גינזבורג, אשר שימש בעבר כעורך שוק ההון של העיתון TheMarker. כיום הוא עובד על ספרו הראשון: "הצפת ערך - הלקסיקון של שוק ההון".