משקיע
צילום: Adam Nowakowski / Unsplash
ניתוח

המחצית הראשונה של 2020 הסתיימה - מה עברנו ולאן ממשיכים מכאן?

כריסטיאן גטיקר ראש תחום המחקר והאסטרטג הראשי של יוליוס בר שוויץ בטור לביזפורטל על המחצית הגדושה באירועים מטלטלים ועל ההמשך: תצפו לחיסון לקורונה, אבל תלמדו לחיות עם המגפה - זה אפשרי; וגם - איפה להשקיע - באירופה או בארה"ב ומתי הכלכלות יחזרו למצב טרם המשבר?

השבירה שראינו בפעילות הכלכלית הייתה חסרת תקדים. זו הייתה הפעם הראשונה שממשלות נקטו צעד כה קיצוני של כיבוי "עמוד השדרה" של כלכלות מודרניות - מגזר השירותים - כדי לעצור את המגיפה. מגזר השירותים מהווה כשני שליש מהכלכלה המודרנית והוא בדרך כלל עמיד מאוד בירידות. זהו ההבדל העיקרי בינו לעומת הייצור התעשייתי, בו מחזור המלאי מציג תנודות מאסיביות כתוצאה מגידול וקיטון בפעילות גם כתוצאה מהאטה כלכלית משמעותית.

אז אכן, הזמן הזה היה שונה, והוביל לירידה בשיעור דו ספרתי בפעילות הכלכלית במשקים מסוימים. בארה"ב, ההערכה היא שההפסד בתמ"ג ברבעון השני של 2020 הגיע לכדי 30%-40% לעומת השנה הקודמת. השווקים הפיננסיים זכו לנסיעה הסוערת והקשוחה ביותר אי פעם, מכיוון שהם לא ראו את זה בא, כמו שקרה לארגוני בריאות עולמיים, פוליטיקאים ווירולוגים (לפחות רובם).

בניגוד לדעת הקהל, השווקים הפיננסיים אינם מסתכלים לאחור. שוקי הסחורות היו במרכז  המהומה, כאשר מחירי האנרגיה פנו לקצוות שלא ייאמנו - בשלב מסוים אפילו למחירים שליליים.  משבר האנרגיה הוחמר על ידי מלחמת מחירים בקרב יצרני נפט שהופתעו, כמו גם ביקושים ששקעו לוואקום מוחלט - ואז, ברבעון השני היו עליות מרשימות של 50% ומעלה. במילים אחרות, מדובר בנסיעה מטורפת שהותירה את מרבית המשקיעים ללא מילים. 

מבחינת מהלכי השוק, הדבר הראוי לציון הוא שערי המטבעות שכמעט ולא חזרו לאחור במהלך הרבעון השני.  בנקים מרכזיים מכוונים לשיעורי ריבית נמוכים במשך שנים, לפחות עד שהכלכלה תחזור לתעסוקה מלאה.

עד מתי כל זה יימשך? המדע אומר לנו שמגיפות ימשיכו עד שתושג חסינות העדר (למשל באמצעות חיסון) או יימצא טיפול יעיל. למותר לציין שבמקרה של הקורונה, תחזיות משתנות מחודשים לשנים. עם זאת, דרגת אי הוודאות פחתה באופן משמעותי בחודשים האחרונים. מאז החדשות הקשות בתחילת השנה למדנו רבות על הנגיף ועל השלכותיו, וגם על הדרכים להכיל אותו ואולי להילחם בו. הטיפולים השתפרו באופן מסיבי. במובן מסוים ישנן כמה הקבלות לאירועי פנדמיה אחרים, בכך שאנחנו לומדים לחיות עם זה.  יחד עם זאת, לצפות לסיום אי הוודאות זה כמו לחכות לגודו.  מוטב לאמץ את העובדה שהחיים ממילא אינם בטוחים. אי הוודאות הקשורה לקורונה עשויה להפוך למנוהלת בחודשים הקרובים. זה כנראה הכי טוב שנצליח שכן בעתיד יהיו גם וירוסים וגם אי ודאויות נוספות.  

כלכלת ארה"ב לעומת אירופה – מי ייצא מזה טוב יותר?

להערכתי, משטרים ליברליים מאוד או סמכותיים מאוד יצליחו לטפל במשבר טוב יותר.  ארה"ב וסין ככל הנראה ייצאו ראשונות מההתכווצות הכלכלית.  מדינות "אמצע הדרך", כמו רוב מדינות אירופה, יאבדו הרבה זמן יקר בניסיון להשיג הסכמה על יישום תגובה כלכלית למשבר. כך שברמה הכלכלית לפחות, הסיכויים הם לטובת ארה"ב. למרבה האירוניה,  הדבר עומד בניגוד מוחלט ללחימה הבריאותית במגיפה עצמה, בה ארה"ב בהחלט עשתה הכל מלבד להצטיין, בהשוואה לאירופה.

מה שבעינינו מוצא חן בתגובה של ארה"ב לכלכלה הוא שזוהי מתקפה חזיתית.  הזרמות הכספים בארה"ב, בסך 5 טריליוני דולר (והספירה נמשכת....) ממוקדות כמעט ב-100% לחודשים הקרובים. לעומת זאת, אירופה שמה את כל הדגש על מתן ערבויות במהלך 12 החודשים הקרובים.  הכסף לתמיכה בצמיחה יבשיל בעיקר בשנת 2023/24 - מאוחר מדי. לכן,  אלא אם האירופאים יתחילו לפעול יחד ולקדם את התוכניות שלהם,  אני סבור כי יהיה להם קשה להגיע לרמות התפוקה הכלכליות של טרום המשבר לפני 2022  או אפילו 2023. ארה"ב ככל הנראה תגיע לנקודה זו בקיץ 2021 וסין כבר ברבעון הרביעי של 2020.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חארטה בלאטה 30/06/2020 19:18
    הגב לתגובה זו
    טראמפ מפסיד ירידות .כל אחד מכיוון אחר או הגדלת מס או החזרת חוב.הייצור ירד עובדה נייקי ובאד בת אנד ביונד שני סמני קניות הסטריים בירידה.
  • 2.
    לא ידעתי שבשוויץ יש מומחים להכנת שקשוקה מקושקשת (ל"ת)
    דני דין 30/06/2020 14:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    blond101209 30/06/2020 10:40
    הגב לתגובה זו
    אסטרטג ראשי?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.