הפעילות באוגנדה של חברת טוגדר - יהלום מלוטש או עסק ביש?
קאנופי ענקית הקנאביס עזבה את הפעילות באפריקה כנראה בגלל קושי בייצור אכותי ביבשת; האם טוגדר שפועלת באוגנדה תצליח במקום שקאנופי נכשלה?
לחברת טוגדר 0.29% הפועלת בתחום הקנאביס ונסחרת בבורסה המקומית לפי שווי של כ-150 מיליון שקל יש מספר פעילוית במיקומים שונים בשרשרת הערך של שוק הקנאביס. החברה פעילה בין היתר בתחום הגידול בארץ, מו"פ והפצה בארץ (באמצעות קנאביליס) ופעילות עתידית בתחום הייצור (לחברה מפעל בהקמה). בנוסף לחברה פעילות קנאביס במחוז קססה שבאוגנדה (דרך חברה בת שמוחזקת ב-61%).
רבים בשוק ההון מתייחסים לפעילות הזו כ"יהלום" בנכסיה של החברה. אך האם באמת כך? ראשית, נראה כי השגת הרישיון לגידול באוגנדה או בכל מדינה אפריקאית אחרת הממוקמת מדרום לסהרה זה לא הישג כביר שכן המצב הכלכלי ברוב המדינות שם אינו טוב ועל כן רובן יסכימו לפתיחת פעילות קנאביס בשטחן ולא יערימו קשיים רגולטוריים מקומים - פעילות הקנאביס מכניסה מסים למדינה ומעסיקה כוח אדם.
שנית, אין שום עוררין על כך שגידול קנאביס באפריקה זול יותר מגידול קנאביס במדינות המערביות - אך בשוק הקנאביס בכלל ובשוק הקנאביס הרפואי בפרט, האיכות חשובה מהעלות. בשוק הקנאביס הרפואי מוכרים קנאביס לחולים ואם חס וחלילה קנאביס עם עובש יימכר לחולה סופני זה עלול להרוג אותו.
את שוק הקנאביס הרפואי ניתן להשוות לשוק התרופות. אם תלכו לבית מרקחת, רוב הסיכוי שלא תמצאו תרופות המיוצרות באפריקה בגלל בעיית האיכות. אז למה שבקנאביס רפואי יהיה הדבר שונה?
- טוגדר עם הסכם הפצה של מותג קנדי - צפי הכנסות של 12 מ' שקל
- טוגדר מדווחת על ירידה בהכנסות, מצפה לשמור על שיעור הרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חיזוק לטענות אלו הוא החלטתה של קאנופי, אחת מהגדולות בעולם בתחום הקנאביס על סגירת פעילות הקנאביס בדרום אפריקה ולסוטו. חברת קאנופי שנסחרת לפי שווי של קרוב ל-6 מילארד דולר הודיעה לפני כחודשיים על תוכנית התייעלות הכוללת בין היתר סגירת מפעל בקנדה, סגירת חווה במדינת ניו יורק ופיטורים של עובדים באמריקה הצפונית - המהלך נובע מהצפה של מוצרי קנאביס בשוק הקנדי.
החלק המפתיע בתוכנית ההתייעלות הוא סגירת הפעילוית בלסוטו ובדרום אפריקה והעברתם לשותף מקומי. השאלה המתבקשת היא מדוע החברה סוגרת את הפעילות שלה בלסוטו? הרי לא מדובר בניסיון לקצץ בעלויות שכן עלות הגידול באפריקה נמוכה. גם לא מדובר בהצפה של השוק הקנדי שכן הסחורה מלסוטו ודרום אפריקה לא חייבת בהכרח להגיע לקנדה.
ואם כך, המסקנה המתבקשת היא שככל הנראה מדובר בבעיה של איכות וכח אדם מנוסה - לגדל קנאביס זה לא כמו לגדל מלפפונים.
שאלה נוספת שעולה מהמהלך של קאנופי היא - אם אחת מהחברות המובילות בעולם לא הצליחה לגדל קנאביס באפריקה באיכות מספקת, מה זה אומר על חברת טוגדר הישראלית שפועלת באוגנדה בהיקפים גדולים. אולי זה לא אומר כלום. אולי טוגדר תצליח במקומות שבהם הענקיות לא מצליחות. אולי אוגנדה זה לא לסוטו, אבל אולי, ומזה חוששים המשקיעים - טוגדר לא באמת מצליחה לייצר באוגנדה קנאביס איכותי. בינתיים אין תשובה כי פשוט אין עדיין מכירות של קנאביס שיוצר באוגנדה למרות שעל פי התחזיות המוקדמות של החברה כבר מזמן קנאביס מאוגנדה היה אמור להיות בשימוש. חשוב להבהיר - טוגדר קיבלה את כל האישורים לגדל קנאביס, יש לה תקן GACP של ארגון הבריאות ועל פי הידוע הוא עומד בתקינה של משרד הבריאות המקומי. השאלה אם זה מעיד על איכות החומר? לא בטוח.
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
חשוב להדגיש שקאנופי לא מסרה את הסיבה לסגירת הפעילות בלסוטו ובדרום אפריקה כך שייתכן שאלו סיבות אחרות שאינן קשורות לאיכות הסחורה וכן ייתכן כאמור שלמרות שקאנופי נכשלה, טוגדר עשויה להצליח. כמו כן, חשוב לציין כי חברת טוגדר ייבאה לישראל 250 ק"ג מאוגנדה אך הסחורה עדיין לא בשימוש.
מטוגדר נמסר: "תוצרת הקנאביס הרפואי באוגנדה, כמו גם בישראל, מגודלת על פי הסטנדרטים המקצועיים הגבוהים ביותר ועל פי התקינה המחמירה הנדרשת. תוצרת הקנאביס הרפואי שמגדלת החברה באוגנדה מבוססת זנים המתאימים ונדרשים בישראל ובאירופה, לרבות זנים עם שיעור THC גבוה. חברות גדולות מכל העולם, לרבות חברות קנדיות וגרמניות שביקרו בחווה, עמדו על איכות וטיב הקנאביס הרפואי בחווה באוגנדה ומעוניינות לייצר שיתופי פעולה עם החברה, זאת בדומה להסכם שנחתם השבוע למכירה של קנאביס רפואי בהיקף של כ-10 מיליון דולר.
הקנאביס הרפואי בעולם ובישראל מוסדר על ידי תקינה מחמירה, על פיה נקבעת איכות הקנאביס הרפואי והיא זו שמתירה את השימוש הרפואי בו. כפי שדיווחה החברה, והוסבר חזור והדגש, ובאופן מפורש לכותב, החווה באוגנדה בהיקף 30 דונם נמצאת בהפעלה מסחרית מלאה לרבות גידול במרבית שטחי החווה, זאת לצד גידול בחווה בישראל בהיקף של 20 דונם. החווה באוגנדה קיבלה הסמכת GACP והחברה ייצאה לישראל משלוח ראשון ופועלת לבצע משלוחים רבים נוספים. תקן GACP מטעם ארגון הבריאות העולמית הוא לגידול חקלאי לשימוש רפואי על (WHO guidelines on good agricultural and collection practices (GACP) for medicinal plants), ועמידה בו היא בהתאם לסטנדרטים והכללים המאושרים והמוכרים באירופה.
כל אצוות קנאביס רפואי של החברה, המיובאת מאוגנדה או מיוצרת בישראל, כפופה לרגולטורים הרלוונטיים בכל מדינה, עוברת בדיקות מעבדה מחמירות על ידי מעבדה חיצונית ורק לאחר קבלת האישורים הנדרשים ניתן לייצר מתוצרת זו מוצרים נושאי תקן GMP מחמיר. החברה מדגישה כי גם התוצרת שייבאה החברה מאוגנדה עברה את כל בדיקות המעבדה החיצוניות המחמירות, עמדה בהן בהצלחה ולאחר מכן הועבר החומר למפעל בעל תקן GMP. החברה מעריכה כי המוצרים הסופיים שלה יהיו זמינים למטופלים בישראל בקרוב".
בטוגדר גם מצרפים סרטון הדגמה לצורך המחשת טענותיהם לגבי איכות הגידולים באוגנדה. הסרטון לפניכם:
- 14.יבוא יום ונראה את שלושת היצורים האלה בכלא ! (ל"ת)מושיקו 02/07/2020 17:44הגב לתגובה זו
- 13.HIGH HOPES 30/06/2020 15:25הגב לתגובה זוחחח
- 12.דוד 30/06/2020 08:58הגב לתגובה זולאורך כל הזמן העיתונאים מנסים לחבל בחברת טוגדר בהתחלה כתבתם שאין להם אישורים והתברר שיש אז עכשיו למרות שיש להם תו תקן אירופי וישראלי אתם שוב מטילים ספק ,די תעזבו אותם בשקט ותנו להם לעבוד בלי לנסות לחבל
- 11.(ל"ת)30/06/2020 07:30הגב לתגובה זו
- 10.אנונימי 30/06/2020 07:30הגב לתגובה זוזה סימן טוב לאיכות
- 9.ולכן מייבאים את התוצרת גם לארץ ולפי ההודעה מהיום ג 29/06/2020 23:28הגב לתגובה זוולכן מייבאים את התוצרת גם לארץ ולפי ההודעה מהיום גם לקנדה
- 8.יור רמת גן 29/06/2020 21:09הגב לתגובה זואיזה כתיבה יפה, ככה גידלתי ורוממתי
- 7.טוגדר. חברה של הודעות סרק ואחיזת עיניים ! ואין שם כלום (ל"ת)משקיע 29/06/2020 20:33הגב לתגובה זו
- 6.חבל שיש לנו ראש ממשלה שהרס הייצוא בגלל יראל היום (ל"ת)אפק 29/06/2020 19:11הגב לתגובה זו
- 5.אביעד 29/06/2020 18:51הגב לתגובה זוכל הכבוד על פתיחת העיניים
- 4.חבורה של רמאים מהדרום ! (ל"ת)בני 29/06/2020 18:00הגב לתגובה זו
- 3.יוסי 29/06/2020 17:49הגב לתגובה זוזה לא מלפפונים אז זה אומר שכולם לא בסדר כתבה מגמתית
- 2.סולר 29/06/2020 17:45הגב לתגובה זולחבורה שבתמונה לא הייתי קונה קופסא של תות.היעד שלי הוא מטה מטה.היחידה ששווה בענף בארץ זו פאנקסיה וגם היא לא משהו.מכיר מישהו שקנה טוגדר וחשב שהוא הולך להתעשר.לא צריך דמיון רב לדעת מה קרה לו.תיזהרו ממניות דרק שכאלה.מניות זה רק ארהב.
- 1.מענין מאוד , תודה (ל"ת)ליאת ב. 29/06/2020 17:38הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 2.19% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגטאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%
מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.
המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ג’י סיטי ג'י סיטי 2.19% ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות, סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%.
ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק
נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב
משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות
במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.
