קורונה
צילום: depositphotos

מנכ"ל מודרנה: סיכוי סביר שהחיסון שלנו לקורונה יופץ כבר ב-2021

החברה מתכוננת להשיק ביולי ניסוי שלב 3 לחיסון לנגיף ולטענת המנכ"ל החברה כבר החלה לבחון כמה כדאי לגבות עבור החיסון - "עלינו לדאוג שהחיסון יהיה ניתן להשגה במחיר סביר, כך שניתן יהיה לחסן את כולם"
ערן סוקול | (10)

בשעה שחברת הסטארטאפ הביוטכנולוגית מודרנה (סימול:MRNA) מתכוננת להשיק ביולי ניסוי שלב 3 לחיסון שהחברה מפתחת לנגיף הקורונה, מנכ"ל החברה מעריך כי קיימת סבירות גבוהה שהמוצר יגיע לשלב ההפצה כבר בשנת 2021.

לקריאה נוספת אודות מודרנה:

> מודרנה מציגה תבנית Pump and dump קלאסית

> "מודרנה לא הציגה נתונים מספקים בשביל לאמת שהניסוי הצליח"

> מודרנה מדווחת על תוצאות חיוביות בניסוי שלב 1 לחיסון לנגיף הקורונה

"נראה שיכולים להיות לנו נתוני יעילות עד נניח... חג ההודיה", אמר אתמול מנכ"ל מודרנה, סטפן באנקל, במהלך ועידת השקעות. להערכתו, נתונים כאלה עשויים לאפשר למודרנה להגיש בקשה לאישור בסוף השנה או בתחילת השנה החדשה.

לאחרונה הודיעה החברה כי היא מקווה לגייס 30,000 איש לניסוי שלב III שלה - "אכן הרבה אנשים", אמר באנקל. "אנו מעוניינים לדעת כמה שיותר על החיסון הזה ולוודא שהוא בטוח", אמר. למינהל המזון והתרופות (FDA) יש את אותה מטרה, בדגש על כך שמאגר המתנדבים הגדול נדון והוסכם מול ה-FDA.

קבוצה גדולה של משתתפי הניסוי היא חיונית גם היא מסיבות גאוגרפיות. "אנחנו לא יודעים איפה בדיוק יתרחשו התפרצויות בסתיו", אמר בנקל. עם מתנדבים המקבלים את החיסון הפעיל או פלצבו באתרים שוני ברחבי הארץ, "בכל מקום בו יהיו התפרצויות, נוכל לראות מקרים", אמר.

המוצר של החברה הוא למעשה Messenger RNA או mRNA סינטטי שנועד לגרום לתאי גוף לייצר נוגדנים כנגד הנגיף. מודרנה היא אחת מכמה חברות המשתמשות בטכנולוגיה חדשה יחסית כדי ליצור חיסון לקורונה. אישור ה-FDA של הטכנולוגיה, ליצירת חלבון שמעורר תגובה חיסונית, עשוי לסלול את הדרך לצנרת המוצרים של שאר החברות.

קיראו עוד ב"גלובל"

באנקל אמר כי הניסיון של החברה ביצירת חיסונים אחראי באופן חלקי למהירות בה הצליחה להגיע לשלב בו היא נמצאת כיום במרוץ למציאת החיסון לקורונה. "זה היה למעשה החיסון העשירי שהעמדנו לניסוי קליני", אמר בנקל. "למדנו המון במהלך השנים: כיצד לייעל את תהליך הייצור, כיצד לייעל את הכימיה שלך, להשיג את החיסון הטוב ביותר שיכולנו".

בהתייחס לתוכניות הקליניות והייצור של החיסון, מודרנה עובדת כעת עם כמה צוותים כדי לקבוע את הערך הכלכלי של החיסון ואיזה נתח מאותו ערך יהיה הוגן להשאיר בידי החברה, אמר בנקל. "עלינו לדאוג שהחיסון יהיה ניתן להשגה במחיר סביר, כך שניתן יהיה לחסן את כולם, בין אם זה ישולם על ידי אנשים פרטיים או על ידי הממשלה".

צריך לציין כי מודרנה רחוקה מאד מלהיות החברה היחידה שנמצאת במרוץ לייצור חיסון לקורונה - נכון לאמצע מאי, היו יותר ממאה תכניות פעילות למציאת חיסון - לדברי בנקל, הוא לא רואה את המאמצים הנרחבים למציאת חיסון על ידי חברות אחרות כדבר שלילי. "אין אף אחת בעולם שיש לה יכולת ייצור לספק לכל כדור הארץ", הוא אמר והוסיף כי להערכתו בסופו של דבר יאושרו חיסונים רבים. "ואנחנו צריכים כאלה מכיוון שאנחנו צריכים לחסן הרבה אנשים כדי להפסיק את מצב החירום הזה של בריאות הציבור".

מי זאת מודרנה והאם היא אטרקטיבית?

בסוף אפריל, פרסם אחד הכותבים המוערכים ב-Bizportal, שלמה גרינברג סקירה מקיפה על החברה (קישור לכתבה המקורית). למען הנוחות, להלן תמצית הסקירה של גרינברג אודות החברה:

מודרנה "שווה" כבר כמעט 24 מיליארד דולרים (נכון להיום - 18/6 - ע.ס): מודרנה, עדיין לא בת 10 ומגדירה עצמה כ-clinical stage biotechnology company.

יש לחברה מכירות של כחצי מיליארד דולרים והיא מפסידה 9 דולר על כל דולר הכנסה. יש לה 24 חיסונים ותרופות בצנרת אבל עדיין לא קיבלה אישור FDA על אף אחת והיא בכל זאת מוערכת בקרוב ל-24 מיליארד דולרים. ביוג'ן, אחת ההצלחות הביו הרפואיות הגדולות, בת 42, מוכרת 14.4 מיליארד עם רווח נקי של כ 6 מיליארד עם 11 תרופות-על מאושרות FDA ועוד עשרות בצנרת בשלבי בדיקה שונים והיא מוערכת בפחות מ-50 מיליארד. ההבדל? את MRNA מוכרים כחלום ולכן כגובה החלום כך גובה ההערכה. העובדות בביוג'ן "מקלקלות" את ההערכה.

מודרנה הונפקה ב-7.12.18, בשיאו של התיקון הגדול דאז בשוק המניות (בין ה-29.8 ל- 24.12 של 2018 ירד מדד ה-S&P ב-19.3%) והוגדרה כהנפקת הביוטק הגדולה ביותר אי פעם, 607 מיליון דולרים לפי 23 דולר למניה. בתי ההשקעה שהובילו אותה להנפקה היו מורגן סטנלי, גולדמן סאקס וג'יי פי מורגן. החברה, הוקמה באוניברסיטת הרווארד ע"י הפרופסור דאריק רוסי שהצליח לשנות אחד מסוגי מולקולת ה-RNA לתא גזע אנושי (הרחבה כאן), יחד עם הפרופסור טים ספרינגר כשההשקעה ההתחלתית מגיעה מכיסיהם.

שנה לאחר הקמתה הציג ספרינגר את הממצאים והרעיון בפני קבוצה של "מלאכים" בבוסטון. באו כול המי ומי ביניהם ד"ר Noubar Afeyan, המייסד והשותף המוביל של קרן ההשקעות המאוד מוצלחת, Flagship Pioneering ובסוף הפגישה גייסה החברה הצעירה 40 מיליון דולרים. ב-2013 חתמה ענקית התרופות הבריטית/שבדית אסטרא-זנקה (סימול:AZN) על אופציה אקסקלוסיבית עם החברה לפתוח מוצרים שכלל השקעה מידית של 240 מיליון דולרים וב-2014 חתמה החברה עם ענקית תרופות נוספת, Alexion (סימול:ALZN) שלפיו השקיעה אלקסיון 140 מיליון על פתוח משותף של "תרופות יתום".

היו אלו 2 הסכמים ראשונים מסוגם בתעשיית הביו, הסכמים בהם קיבלה חברה סכומים כאלו "לממש חלומות רפואיים בתחום הביו-רפואה", הסכמים אלו אפשרו לבצע הנפקה חלומית כפי שבוצעה.

על בסיס דוחות 2018 קבלה החברה הערכה של 7.5 מיליארד בהנפקה כשבאותה שנה הציגה הכנסות של 135.1 מיליון, הפסד תפעולי של 413.3 מיליון ונקי של 401.9 מיליון או הפסד של 4.95 דולר למניה. בקופתה היו כמיליארד דולרים (מגיוסים פרטיים קודמים). באוגוסט 2019 נפלה המניה ל-11.5 דולר, ירידה של 50% ממחיר ההנפקה 58% מהשיא אליו הגיעה כחודש לאחר ההנפקה. למה ירדה? ראשית בגלל שעברו, בסוף יוני, אותם 180 יום של ה-lockup period (איסור מכירת מניות ע"י עובדים ומשקיעים שונים מיום ההנפקה) ואפשר היה למכור. אבל מה שבאמת הכה במניות היה הפרסום שנתפס כשלילי שנתנה החברה אז על ההתקדמות בשלב הבדיקות הקליניות הראשון לאחד החיסונים נגד סרטן שהיא מפתחת.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    קובי 20/06/2020 15:33
    הגב לתגובה זו
    יש לכם משהו אחר להציע כל העולם על הברכיים חייבים לשים למגפה סוף
  • 8.
    חוקר 20/06/2020 10:32
    הגב לתגובה זו
    מנהל החברה לא מאמינים בחברה ומכרו האופציות שלהם מייד לפני שהביקורת המדעית פורסמה
  • 7.
    אמיר 19/06/2020 23:30
    הגב לתגובה זו
    מי מתנדב לניסוי - יש תופעות לואי שבאות אחרי כמה שנים - ככה שכולם משתתפים, מזל שעזבתי את הארץ
  • 6.
    איזה מפגר מאמין לשטויות האלה? (ל"ת)
    ייעע 19/06/2020 22:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    Hhh 19/06/2020 22:45
    הגב לתגובה זו
    מי מדבר על מחיר לפני שיש לו ביד תרופה.
  • 4.
    אוריון 19/06/2020 22:23
    הגב לתגובה זו
    כמי שחקר את נושא החיסונים לעומק. הציבור ראוי לדעת כי בגלל גורמים היסטוריים ופולטיים שונים, כלל החיסונים שאושרו עד היום בלי יוצא מן הכלל, בניגוד לתרופות, לא נבדקו אל מול פלסבו (לקיחת תרופת דמה , כגון למשל מים פיזיולוגיים), אלא אל מול חיסונים אחרים שאושרו קודם לכן באותה דרך, וגם להם היו תופעות לוואי חמורות. כל מי שעומד להתחסן או לחסן את בני משפחתו חייב לחקור ולרדת לעומק העניין. אין מדובר פה בתיאוריות קונספירציה כפי שבעלי אינטרסים שונים מנסים לטעון, אלא במכלול של עובדות מדעיות הנתנות לבדיקה
  • 3.
    מיכל 19/06/2020 20:46
    הגב לתגובה זו
    חיסונים מאושרים אחרי שנים רבות של בדיקתם, לא חודשים. ובמיוחד חיסון שמבוסס על חלבון שמשנה את מבנה ה-dna. לכו תדעו אילו מחלות איומות יתגלו במחוסנים המסכנים בעוד כמה שנים.
  • 2.
    גל 19/06/2020 10:32
    הגב לתגובה זו
    כל תרופה נבדקת שנים על גבי שנים. החיסון הזה יבדק בקושי חודשים. לא ידעו כלום על תופעות לוואי, על השפעת הרעלים שבתוך החיסון. אבל למי איכפת - קצת חומרים רעילים למחזור הדם - העדר יעמוד בתור
  • 1.
    שגיא 18/06/2020 23:25
    הגב לתגובה זו
    אין שחר ל18 חודשים כנאמר פה כול החיסונים ובמיוחד של מודרנה בהליך מקוצר .של ..6-9 חודשים מרץ עד דצמבר שכבר יהיה חיסון בפועל.
  • רק אנשים עם iq של מפגרים מאמינים לכתבות הנבובות האלו (ל"ת)
    ייעע 19/06/2020 22:46
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.