באבנים ובמוטות: עשרות חיילים מתו בהתקלות בין צבא הודו לסין
הנה תעלומה בשבילכם: איך מתים 20 חיילים הודים ומספר לא ידוע של חיילים סיניים, בלי לירות אפילו כדור אחד? זה מה שמרבית העולם מנסה להבין כעת, יחד עם ניסיונות דיפלומטיים להוריד את גובה הלהבות בין שתי המדינות המאוכלסות בעולם.
זאת לאחר שביום שני בלילה נהרגו עשרות חיילים משני הצדדים במאבק על גבול משותף באזור לאדאק שבפאתי רכס ההימלאיה. ככל הנראה, הקרב שנערך על צוקים בגובה רב, התנהל עם אבנים ומוטות, כאשר חלק מהמתים נפלו מהצוקים וחלק מתו מפציעותיהם בשל תנאי השטח הקשים והטמפרטורות שהגיעו בלילה אל מתחת ל-0.
>> האם הודו וסין בדרך לעימות בלתי נמנע
בהודו דיווחו לראשונה כי מתו בהיתקלות 2 בני אדם. אחר כך המספר תוקן ל-17 ולבסוף ללפחות 20. בסין לא פרסמו את מניין ההרוגים, אך גורמים בכירים בתקשורת המקומית אמרו שלמיטב ידיעתם מתו גם חיילים סיניים. הצבא הסיני פרסם הודעה שבה כתב כי הייתה "התנגשות אלימה, כתוצאה מאי עמידה של חיילים הודיים בהסכמים ושמדובר בהפרת חוזה ופרוטוקולים חמורים".
האם יש סכנה להתדרדרות לקונפליקט גדול יותר?
רק בשבוע שעבר דיווחנו כאן על המתיחות הגוברת בין הודו לסין, שתי המדינות שיחד מהוות כ-2.6 מיליארד בני אדם מתוך קרוב ל-8 מיליארד בני אדם בעולם כיום. למדינות היסטוריה של חשדנות הדדית ואלימות, שהסתכמה במלחמה בתחילת שנות ה-60 של המאה שעברה, שבה סין ניצחה את הודו בנוקאאוט, לאחר שהאחרונה נתנה מקלט לדלאי לאמה. מאז, נותר מתח בין המדינות, אבל לרוב הן הצליחו להגיע לעמק השווה באמצעות דיפלומטיה.
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום, המתיחות המבעבעת מתרחשת באזור הגבול שנקרא: "הקו שבשליטה מעשית"; וכיום אלפי חיילים בכל צד נמצאים בכוננות לקראת התפתחויות של המאבק המתלהט. מדובר בגבול נידח יחסית, שלא באמת מסומן – אבל יש לו משמעות היסטורית בשל הקירבה לטיבט. סין, שלא אוהבת את ההתקרבות של הודו למערב על חשבונה, הסיתה לאחרונה חיילים לאזור והודו לא נשארה חייבת.
אמנם בשבוע שעבר נפגשו בכירים משני הצבאות, כדי לנסות ולהפיג את המתח, אבל הפגישה לא הניבה את התוצאות הרצויות. כאמור, אמש זה הגיע לפיצוץ הראשון המשמעותי. שתי הצבאות דיווחו שלא נורתה ירייה אחת, אבל עשרות אנשים מתו.
כמובן שהעולם, שעדיין מתבוסס במגיפת הקורונה והשפעותיה ההרסניות על השווקים ועל מדינות, צופה בדאגה במתרחש. זה הרי הדבר האחרון שצריך עכשיו, אבל הוא קורה... בארצות הברית כבר הודיעו לצדדים שהם מוכנים להיות מתווכים בין שתי המדינות, בניסיון להוריד את הלהבות. כרגע נראה שבכירים משתי המדינות יפגשו שוב, אבל לא ברור מתי ואיך יתסיים המשבר.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
אנליסטים מעריכים כי לשני הצדדים אין רצון להלהיט את הרוחות עוד יותר. "עצם זה שהקונפליקט האחרון לא התפתח לקונפליקט גדול יותר הוא סימן חיובי", אמרה ל-CNBC קלסי ברודריק, אנליסטית לסין בחברת הייעוץ אירואסיה. "זה מראה ששני הצדדים לא מעוניינים במלחמה", הוסיפה.
יכול להיות שהיא צודקת, אבל כפי שלמדנו בתקופת הקורונה, התחזיות של אנליסטים צריכות להגיע עם כוכבית. תמיד. העובדה היא, שנכון להיום, לשתי המדינות יש בעיות גדולות, לסין יש צבא חזק יותר ולהודו יש פחד אינהרנטי מסין בשל המלחמה שלהן לפני כמעט 60 שנה – אבל כדור שלג שמתחיל להתגלגל, אי אפשר לדעת עד כמה יתפוס תאוצה, עד כמה יגדל ובסוף כמה הרס ייצור.
- 2.אזרח 17/06/2020 15:41הגב לתגובה זובמלחמה כזאת יהיו רק מנוצחים . גם מי שלא ישתתף בה יפסיד .
- 1.יונת שלום 17/06/2020 13:57הגב לתגובה זוחברים.לא לוותר.תפעילו אטום
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
