חי גאליס, מנכ"ל ביג
צילום: יח"צ
ראיון

"כולם מתכוננים לקיץ חזק, לפחות חלק מהמשבר יכוסה"

חברת המרכזים המסחריים ביג עשויה דווקא להינות מן המשבר בין היתר בשל היתרונות אל מול הקניונים הסגורים; חי גאליס מנכ"ל החברה: "1.8 מיליון ישראלים טסו לחו"ל ביולי-אוגוסט - רובם לא יטוסו הקיץ; ממוצע הפדיונות במאי קפץ בעשרות אחוזים"
איתן גרסטנפלד | (1)

לאחר שמניית ביג 2.04% חוותה פגיעה קשה בתקופה האחרונה כתוצאה מהתפשטות הקורונה, וסגירת מרכזיה. ייתכן כי בתקופה הקרובה היא דווקא עשויה להרוויח מחלק מהשלכות המשבר, כשבין היתר היא נהנית מיתרון על פני הקניונים הסגורים, ומן העבודה שישראלים רבים יאלצו להישאר בקיץ ובתקופת החגים בארץ.

בחברה מבעים אופטימיות באשר לתקופה הקרובה, חי גאליס מנכ"ל החברה מעריך כי, "בשנה שעברה 1.8 מיליון ישראלים טסים לחו"ל ביולי אוגוסט, סביר להניח שרובם לא יטוסו הקיץ, ויוציאו את הכסף בארץ. כולם מתכוננים לקיץ חזק, ואני מאמין שככה יהיה ולפחות חלק מהמשבר הזה יכוסה. ממוצע הפדיונות בחודש מאי קפץ בעשרות אחוזים, ולכן יכול להיות שחלק מהחוסר בפדיונות בחודשים מרץ ואפריל, נכסה מחודשים אחרים כפי שהיה בעבר".

פחות אופנה יותר רשתות שיווק

​בסקירה שפרסם הבוקר האנליסט עוז לוי מאיפקס קפיטל מרקטס, הוא העניק למנייה מחיר יעד של 364 שקל למנייה, המהווים אפסייד של 51% על שער הבסיס של המניה. להערכתו, מרכזי המסחר הפתוחים יגלו יציבות עד ירידה מתונה בהכנסות, למרות ובהתאם לעלייה בשיעור האבטלה. זאת, בין היתר, בזכות תמהיל לקוחות דפנסיבי, ביטול הטיסות לחו"ל והעובדה שמרכזי החברה נמצאים בשטחים הפתוחים.

להערכת לוי "קיימת העדפה של הקהל הרחב למרכזים פתוחים על קניונים סגורים בעקבות החשש מהתקהלות והפגיעה בחוויית הקניה בקניונים בעקבות השינוי בהרגלי הצריכה".

יתרון נוסף ממנו נהנית החברה, הוא עומס דמי שכירות לפדיון בשיעור נמוך של 8%, לעומת שיעור של כ-13% בקניונים, והישענות שולית בלבד של הכנסות השכירות ביחס לפדיון. לדברי גאליס, "הנכסים שלנו טובים, והעומסים שלנו נמוכים והשאלה הכי חשובה היא האם הירידה בפדיונות אם וכאשר תחלחל ל-NOI, ונקודת המוצא שלנו היא שברוב המקרים ממש לא".  

לקוחות חזקים

בסקירה מציין לוי כי החברה נהנית מתמהיל לקוחות דפנסיבי "אשר נשען ברובו על רשתות השיווק והפארם ופחות על רשתות אופנה, אשר רגישות יותר להאטה הכלכלית, ורובן המכריע נכנס למשבר בנקודת פתיחה בעייתית. גם בנכסים בארה"ב קיים תמהיל לקוחות דפנסיבי, אשר עלול להיות מושפע באופן מתון יחסית מהעלייה בשיעור האבטלה שם".

לדברי גאליס בכל הקשור לסוחרים המצב נותר כשהיה "עדיין לא קיבלנו פניות מצד סוחרים שרצו לעזוב, וגם אם זה יקרה נדע למלא את מקומם. ברוב המקרים השכירויות שלנו במחירים ראויים וסבירים לכן אני מאמין שנמצא תחליפים. אין לי ספק שנדע למלא את השטחים בתחליפים ראויים. גם בשנה יותר קשה אנחנו יודעים איך להתמודד עם הדברים, ואני לא רואה קטסטרופה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"מנגד, קיבלנו פניות מצד סוחרים של שלא היו קנדידטים של קניונים פתוחים שביקשו לשבת איתנו, כמו גם כאלו ששיתוף הפעולה שלהם איתנו היה קטן שביקשו לראות איך אפשר להרחיב את שיתוף הפעולה".

תוצאות רבעון חלשות

בתוך כך, בחודש שעבר פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2020 בהן הציגה ירידה של 9% בהכנסות, לצד מעבר להפסד נקי של 166 מיליון שקל. זאת, בין היתר בשל ירידה בשווי הנכסים והפסדי חברות מוחזקות, כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רוסי 08/06/2020 17:19
    הגב לתגובה זו
    שווי שוק ירד במעל 2 מיליארד שח כאשר שווי נכסים ירדו בכל 150 מיליון מוגזם קצת לא ? פגיע בהכנסות משכירות על פני כמה חודשים עניין שולי גם בין 200- 300 מיליון לא יותר.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?