כרגע הסיכון עולה על הסיכוי, אבל יש חברות שהמשבר השביח אותן
אני אדם אופטימי. אני נותנת הסתברות גבוהה מאוד לכך שעוד שנתיים, שלוש, חמש שנים נסתכל על חורף 2020 בתערובת של תמיהה וגאווה. שילוב של תהייה על מה הייתה כל המהומה עם התפעלות על כך שהתגברנו בכוחות משותפים על אירוע שהיה עשוי להוביל למותם של מיליוני אנשים. האופטימיות שלי נגזרת בין השאר מכך שעם כל הקושי בתרגום של השקעות ממשלתיות להשקעות מניבות, אני מעריכה כי בדומה לעבר, גם אם יהיה בזבוז והשקעת משאבים רבה מידי בפרויקטים כושלים, מרבית הכסף יגיע ליעדו לפחות בכלכלות המובילות בעולם - בסין, ארה"ב ובמרבית אירופה ויאפשר לכלכלות שם להשתקם ולחזור לפעילות, תעסוקה וצמיחה.
כרגע הסיכון עולה על הסיכוי
למרות האופטימיות לטווח הבינוני והארוך, במאי 2020, לדעתי משקיעים צריכים להיות זהירים. נקודתית אנחנו בתקופה בה הסיכון עולה על הסיכוי. יש סיכוי שהתגברנו על התפרצות המגפה ועל התדרדרות הכלכלה או זה לפחות היה הסנטימנט השולט בשווקים בשבועות האחרונים.
אל מול הסיכוי אפשר לחשוב על כמה וכמה סיכונים: הסיכון להתפרצויות חוזרות כבר עכשיו או רק בסתיו, הסיכון למיתון מתמשך כתוצאה מהירידה החדה בביקושים שתקשה מאוד על עסקים לחזור לעבוד בהיקף שאפיין אותם ערב המשבר, סיכון פוליטי בהינתן מערכת הבחירות בארה"ב וממשלה חדשה בישראל, הסיכון בתמסורת בין הכוונות הטובות של ממשלות שונות ליכולת ביצוע. אצלנו עם 36 משרדי ממשלה חלקם חדשים הסוגיה הזו מטרידה במיוחד. שיבוש רציני מידי בתמסורת הזו יגדיל את הנזק החברתי הכלכלי ארוך הטווח במקום לשקם את המשק.
הסיכונים הם כבדי משקל אל מול הסיכוי שמשבר הקורונה חלף וכולנו יוצאים מהסגר וחוזרים לחיינו כמו איש ה-6 מיליון "Better than he was before". מבחינת המדדים המובילים ניתן לראות שהפער בין המדדים היום לשיא השפל גדול מהפער בין המדד היום לאחד בינואר 2020. המסקנה הנגזרת היא שמרבית המשקיעים והמשקיעות נותנים משקל גבוה להסתברות שהכלכלה הגלובלית במסלול המהיר לשיקום וחזרה לנקודת המוצא.
- המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
- תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כולם זזים ביחד לאותו הכיוון
בנקודות הקיצון בשיא הירידות ובשיא העליות שוק ההון הוא עדרי כולם זזים ביחד לאותו הכיוון. ביציאה מהמשבר התהליך צפוי להיות הדרגתי יותר ובררני יותר. ישנן אסטרטגיות רבות לנסות לשפר את היכולת לבחור את החברות שהסיכוי שלהן להניב תשואה חיובית גבוהה מהסיכון לתשואה שלילית. למסננת האפקטיבית ביותר בימים אלו קוראים ESG - Environmental, Social, and Governance, מסננת הממפה מניות עם חוסן.
חוסן פיננסי הוא קריטי לחברות בוודאי בתקופות של שפל כלכלי אבל מעבר לכך כיום כלי האבחון העולים ממתודות ESG נותנים לנו כלים המאפשרים לנו להבחין בין החברות הבריאות לאלו עם תסמינים מטרידים. כמו שבמיפוי הראשוני לקורונה החיפוש מתמקד בחום, שיעול וכאבי ראש כך במיפוי הראשוני לחברות עם חוסן, נגה לבציון נדן והצוות של חברת גרינאיי (המייצגת בישראל את חברת המחקר ויגאו איריס), ממליצים להתמקד באבחון הראשוני בעת הזו בהון האנושי, שרשרת האספקה, תמיכה קהילתית ויש שיוסיפו גם את איכות המוצר, מימון בר קיימא ופרמטרים נוספים.
להלן כמה דוגמאות שהם מביאים שממחישות את ההיגיון באסטרטגיה:
ההון האנושי - כל מנהל, בכל חברה, בכל מפגש עם משקיעים מדגישים לפני הכל את איכות הצוות. ברור לכולנו ובוודאי לכל מי שביקר בחברת טכנולוגיה אמריקאית מובילה, שלא מספיק לגייס את הנשים הכי חכמות, צריך לייצר סביבן אווירת צוות, אווירת שותפות, אווירה המאפשרת מקסום של היכולת הפרטנית והקולקטיבית.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
שעת משבר היא שעה טובה לבחון את האווירה. איזה מעסיקים ניצלו את מנגנון החל"ת לחיסכון בעלויות ואיזה מעסיקים השקיעו מעל ומעבר ברווחת הצוות. ויגאו אייריס מביאים כדוגמה את חברת התקשורת Verizon המעסיקה כ-135 אלף עובדים.
החברה יישמה מדיניות היעדרות מאוד נדיבה לעובדיה: כל חולה בנגיף זכאי לחופשה בתשלום של עד 26 שבועות. עבור עובדים המטפלים במישהו שנדבק, עובדים שהופנו להישאר בבית בגלל מצב רפואי בסיסי ולעובדים שמתקשים למצוא טיפול בילדים בשלב זה, התחייבה לספק חופשה של 8 שבועות בתשלום מלא ובמידת הצורך - 6 שבועות נוספים\ עם 60% משכר הבסיס.
זה היה טוב לחברה כי היה תמריץ לנשאים פוטנציאלים לא לסכן עובדים אחרים, והגיעו הרבה פחות עובדים מוטרדים ועצבניים מבעיות בבית שהם נאלצו להתמודד איתן בתקופה. כשהמעסיק יוצא מגדרו לדאוג לרווחת עובדיו הנכונות שלהם להשקיע יותר, לשמור על מקום עבודתם, עולה. מערכות ה-ESG מאפשרות לנו לבחור את החברות שבעלות זניחה יחסית משקיעות לאורך זמן להשבחת ההון האנושי וניצלו את המשבר להגברת המוטיבציה של הצוות.
שרשרת האספקה - באופן דומה אפשר לנתח את שרשרת האספקה. כשהיקף הייצור צונח, הספקים ייצאו מגדרם להביא סחורה ללקוחות הטובים ביותר שלהם, אלו שאפשר לסמוך עליהם בכל מצב עולם. המהלך הכי מרשים של תמיכה בקהילה נעשה בתחילת המשבר על-ידי חברת מדטרוניק שוויתרה על זכויות הפטנט של מכונות ההנשמה שהיא מייצרת או זום שנתנה לכולנו אמצעי תקשורת יעיל וחכם בחינם לשימוש ביתי ותגזור את הקופון בשימוש עסקי.
מהפכת המידע הפכה את הידע הגלום במערכות ESG לכלי עבודה בסיסי לניהול השקעות. המשבר כיוון את המבט שלנו אל עבר חברות עם חוסן, חברות שמעבר למצבן הפיננסי השביחו את הקשר עם הקהילה, אלו שבסוף היום יקנו את המוצר, העובדים שהקשר איתם התהדק ושרשרת האספקה שתהיה שם כשהחברה תזדקק לה.
הכותבת, הינה אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות.
- 3.שנה הבאה גרועה יותר (ל"ת)אנונימי 30/05/2020 22:29הגב לתגובה זו
- 2.לפי התמונה בגוגל אלקלעי נושכת תותות (ל"ת)יעקב 30/05/2020 18:51הגב לתגובה זו
- ולכן אין לה מןשג (ל"ת)עופק 31/05/2020 17:03הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 30/05/2020 17:27הגב לתגובה זוגיבוב של סיסמאות פרוגרסיביות ללא שום הוכחה להצלחתן
צילום: UMA media, Pexelsשלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה
זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.
ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.
אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.
פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?
יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:
- אנבידיה מפתחת מחשב על מבוסס AI עם חברת התרופות אלי לילי
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
