חיטוי קורונה
צילום: Pixabay

כרגע הסיכון עולה על הסיכוי, אבל יש חברות שהמשבר השביח אותן

אין ספק שנעבור את המשבר, אבל נקודתית אנחנו בתקופה בה הסיכון עולה על הסיכוי; המסננת האפקטיבית ביותר לבחירת השקעות בעלות סיכוי גבוה לתשואה חיובית, הינו השקעה באמצעות מתודות ESG
אלה אלקלעי | (4)

אני אדם אופטימי. אני נותנת הסתברות גבוהה מאוד לכך שעוד שנתיים, שלוש, חמש שנים נסתכל על חורף 2020 בתערובת של תמיהה וגאווה. שילוב של תהייה על מה הייתה כל המהומה עם התפעלות על כך שהתגברנו בכוחות משותפים על אירוע שהיה עשוי להוביל למותם של מיליוני אנשים. האופטימיות שלי נגזרת בין השאר מכך שעם כל הקושי בתרגום של השקעות ממשלתיות להשקעות מניבות, אני מעריכה כי בדומה לעבר, גם אם יהיה בזבוז והשקעת משאבים רבה מידי בפרויקטים כושלים, מרבית הכסף יגיע ליעדו לפחות בכלכלות המובילות בעולם - בסין, ארה"ב ובמרבית אירופה ויאפשר לכלכלות שם להשתקם ולחזור לפעילות, תעסוקה וצמיחה.

כרגע הסיכון עולה על הסיכוי

למרות האופטימיות לטווח הבינוני והארוך, במאי 2020, לדעתי משקיעים צריכים להיות זהירים. נקודתית אנחנו בתקופה בה הסיכון עולה על הסיכוי. יש סיכוי שהתגברנו על התפרצות המגפה ועל התדרדרות הכלכלה או זה לפחות היה הסנטימנט השולט בשווקים בשבועות האחרונים.

אל מול הסיכוי אפשר לחשוב על כמה וכמה סיכונים: הסיכון להתפרצויות חוזרות כבר עכשיו או רק בסתיו, הסיכון למיתון מתמשך כתוצאה מהירידה החדה בביקושים שתקשה מאוד על עסקים לחזור לעבוד בהיקף שאפיין אותם ערב המשבר, סיכון פוליטי בהינתן מערכת הבחירות בארה"ב וממשלה חדשה בישראל, הסיכון בתמסורת בין הכוונות הטובות של ממשלות שונות ליכולת ביצוע. אצלנו עם 36 משרדי ממשלה חלקם חדשים הסוגיה הזו מטרידה במיוחד. שיבוש רציני מידי בתמסורת הזו יגדיל את הנזק החברתי הכלכלי ארוך הטווח במקום לשקם את המשק.

הסיכונים הם כבדי משקל אל מול הסיכוי שמשבר הקורונה חלף וכולנו יוצאים מהסגר וחוזרים לחיינו כמו איש ה-6 מיליון "Better than he was before". מבחינת המדדים המובילים ניתן לראות שהפער בין המדדים היום לשיא השפל גדול מהפער בין המדד היום לאחד בינואר 2020. המסקנה הנגזרת היא שמרבית המשקיעים והמשקיעות נותנים משקל גבוה להסתברות שהכלכלה הגלובלית במסלול המהיר לשיקום וחזרה לנקודת המוצא.

כולם זזים ביחד לאותו הכיוון

בנקודות הקיצון בשיא הירידות ובשיא העליות שוק ההון הוא עדרי כולם זזים ביחד לאותו הכיוון. ביציאה מהמשבר התהליך צפוי להיות הדרגתי יותר ובררני יותר. ישנן אסטרטגיות רבות לנסות לשפר את היכולת לבחור את החברות שהסיכוי שלהן להניב תשואה חיובית גבוהה מהסיכון לתשואה שלילית. למסננת האפקטיבית ביותר בימים אלו קוראים ESG - Environmental, Social, and Governance, מסננת הממפה מניות עם חוסן.

חוסן פיננסי הוא קריטי לחברות בוודאי בתקופות של שפל כלכלי אבל מעבר לכך כיום כלי האבחון העולים ממתודות ESG נותנים לנו כלים המאפשרים לנו להבחין בין החברות הבריאות לאלו עם תסמינים מטרידים. כמו שבמיפוי הראשוני לקורונה החיפוש מתמקד בחום, שיעול וכאבי ראש כך במיפוי הראשוני לחברות עם חוסן, נגה לבציון נדן והצוות של חברת גרינאיי (המייצגת בישראל את חברת המחקר ויגאו איריס), ממליצים להתמקד באבחון הראשוני בעת הזו בהון האנושי, שרשרת האספקה, תמיכה קהילתית ויש שיוסיפו גם את איכות המוצר, מימון בר קיימא ופרמטרים נוספים.

להלן כמה דוגמאות שהם מביאים שממחישות את ההיגיון באסטרטגיה:

 

ההון האנושי - כל מנהל, בכל חברה, בכל מפגש עם משקיעים מדגישים לפני הכל את איכות הצוות. ברור לכולנו ובוודאי לכל מי שביקר בחברת טכנולוגיה אמריקאית מובילה, שלא מספיק לגייס את הנשים הכי חכמות, צריך לייצר סביבן אווירת צוות, אווירת שותפות, אווירה המאפשרת מקסום של היכולת הפרטנית והקולקטיבית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

שעת משבר היא שעה טובה לבחון את האווירה. איזה מעסיקים ניצלו את מנגנון החל"ת לחיסכון בעלויות ואיזה מעסיקים השקיעו מעל ומעבר ברווחת הצוות. ויגאו אייריס מביאים כדוגמה את חברת התקשורת Verizon המעסיקה כ-135 אלף עובדים.

החברה יישמה מדיניות היעדרות מאוד נדיבה לעובדיה: כל חולה בנגיף זכאי לחופשה בתשלום של עד 26 שבועות. עבור עובדים המטפלים במישהו שנדבק, עובדים שהופנו להישאר בבית בגלל מצב רפואי בסיסי ולעובדים שמתקשים למצוא טיפול בילדים בשלב זה, התחייבה לספק חופשה של 8 שבועות בתשלום מלא ובמידת הצורך - 6 שבועות נוספים\ עם 60% משכר הבסיס.

זה היה טוב לחברה כי היה תמריץ לנשאים פוטנציאלים לא לסכן עובדים אחרים, והגיעו הרבה פחות עובדים מוטרדים ועצבניים מבעיות בבית שהם נאלצו להתמודד איתן בתקופה. כשהמעסיק יוצא מגדרו לדאוג לרווחת עובדיו הנכונות שלהם להשקיע יותר, לשמור על מקום עבודתם, עולה. מערכות ה-ESG מאפשרות לנו לבחור את החברות שבעלות זניחה יחסית משקיעות לאורך זמן להשבחת ההון האנושי וניצלו את המשבר להגברת המוטיבציה של הצוות.

שרשרת האספקה - באופן דומה אפשר לנתח את שרשרת האספקה. כשהיקף הייצור צונח, הספקים ייצאו מגדרם להביא סחורה ללקוחות הטובים ביותר שלהם, אלו שאפשר לסמוך עליהם בכל מצב עולם. המהלך הכי מרשים של תמיכה בקהילה נעשה בתחילת המשבר על-ידי חברת מדטרוניק שוויתרה על זכויות הפטנט של מכונות ההנשמה שהיא מייצרת או זום שנתנה לכולנו אמצעי תקשורת יעיל וחכם בחינם לשימוש ביתי ותגזור את הקופון בשימוש עסקי.

מהפכת המידע הפכה את הידע הגלום במערכות ESG לכלי עבודה בסיסי לניהול השקעות. המשבר כיוון את המבט שלנו אל עבר חברות עם חוסן, חברות שמעבר למצבן הפיננסי השביחו את הקשר עם הקהילה, אלו שבסוף היום יקנו את המוצר, העובדים שהקשר איתם התהדק ושרשרת האספקה שתהיה שם כשהחברה תזדקק לה.  

הכותבת, הינה אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שנה הבאה גרועה יותר (ל"ת)
    אנונימי 30/05/2020 22:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לפי התמונה בגוגל אלקלעי נושכת תותות (ל"ת)
    יעקב 30/05/2020 18:51
    הגב לתגובה זו
  • ולכן אין לה מןשג (ל"ת)
    עופק 31/05/2020 17:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 30/05/2020 17:27
    הגב לתגובה זו
    גיבוב של סיסמאות פרוגרסיביות ללא שום הוכחה להצלחתן
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).