הקורונה הקפיצה ב-90% את רווחי הבורסה ברבעון ל-10.2 מיליון שקל
הכנסות הבורסה ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו בכ-81.2 מיליון שקל, עליה של כ-25.7% לעומת הרבעון המקביל - הגורם המרכזי לשיפור הגדול בתוצאות - משבר הקורונה העלה את הלחץ בשוק, והמחזורים גדלו בצורה חדה
הערב לאחר נעילת המסחר, דיווחה הבורסה לניע בתא 2.75% על צמיחה של 25.7% בהכנסות הרבעון הראשון של 2020 ועל זינוק של כ-90% ברווח הנקי - הגורם המרכזי לשיפור הגדול בתוצאות - משבר הקורונה העלה את הלחץ בשוק, והמחזורים גדלו בצורה חדה. למרות הזינוק החריג ברווחים, המכפיל עדיין גבוה - הבורסה צריכה להמשיך לצמוח בקצב דומה גם לאחר המשבר בשביל להצדיק את השווי בשוק.
הכנסות הבורסה ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו בכ-81.2 מיליון שקל, עליה של כ-25.7% לעומת הכנסות של כ-64.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול בהכנסות נבע מעליה במחזורים בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, כאשר הכנסות הבורסה מעמלות מסחר וסליקה צמחו בכ-39% ברבעון, גידול של כ-13 מיליון שקל.
בשורה התחתונה דיווחה הבורסה על רווח נקי של כ-10.2 מיליון שקל, זינוק של כ-89% ביחס לרווח של כ-5.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הגידול ברווח הנקי נבע בעיקרו מגידול בהכנסות ממסחר וסליקה כאמור, אשר קוזז חלקית ממעבר להוצאות מימון בהיקף של כ-4.4 מיליון שקל, לעומת הכנסות מימון של כ-4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
תוצאות הרבעון (החריג) משקפות מכפיל 39 על הרווח
מאז החלה מניית הבורסה להיסחר (תחילת אוגוסט 2019), זינקה המניה בכ-75% באופן אשר הזניק את שווי השוק של הבורסה לכ-1.6 מיליארד שקל, המשקף מכפיל 71 על רווחי הבורסה ב-12 החודשים האחרונים. גם הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2020, המשקף רווחים בקצב שנתי של כ-41 מיליון שקל, עדיין משקף מכפיל גבוה של כ-39 ביחס לשווי השוק. בעניין זה, צריך לשים לב שפעילות הבורסה הושפעה לטובה באופן מהותי כתוצאה ממשבר הקורונה, כלומר, מדובר בהשפעה זמנית על התוצאות.
- היה בעל עניין בשלוש חברות ציבוריות ולא דיווח - מה העונש שקיבל?
- הראל נכנסת כבעלת עניין בנופר אנרג'י בדיסקאונט של 6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות התפעול של הבורסה הסתכמו בכ-63.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2020, גידול של 3% בהשוואה לכ-61.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אשר נבע ברובו מגידול של כ-8.5% בסעיף הטבות לעובדים וקוזז בחלקו מעיתוי השקת קמפיינים שיווקיים, בתקופת משבר הקורונה, אשר עלו בתחילת הרבעון השני ושולמו בחלקם בסוף הרבעון הראשון (קמפיין "הבית של הכלכלה הישראלית" וקמפיין "זה העסק שלנו").
למרות הגידול בהוצאות התפעול ונוכח הגידול החד בהכנסות, הציגה הבורסה ירידה בשולי הוצאות התפעול לרמה של כ-78.3% מההכנסות, לעומת שולי הוצאות תפעול של כ-95.5% ברבעון המקביל.
הגורם למעבר להוצאות מימון - הפסדים מני"ע
ירידות השערים באג"ח הממשלתיות הנסחרות בבורסה, אשר חלו במהלך הרבעון הראשון של 2020, הובילו את הבורסה לרישום הפסד של כ-4.4 מיליון שקל בתיקי ניירות הערך של החברה, אשר נרשם כהוצאת מימון. בבורסה מציינים כי במהלך החודשים אפריל-מאי, חלה התאוששות מסוימת בשערי איגרות החוב הממשלתיות, אשר מיתנה את ההפסדים - השפעה זו צפויה להיכלל בתוצאות הרבעון השני.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
- 3.פשוט 29/05/2020 11:07הגב לתגובה זושהיה אפשר להמר בו????
- 2.X 27/05/2020 08:37הגב לתגובה זועובדי הבורסה אכלו 64 מ' ש"ח מתוך הכנסה של 81 מ' ש"ח. בדיחה
- 1.מניה מעולה לטווח הבינוני (ל"ת)משה 26/05/2020 21:56הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?