סוחר
צילום: ISTOCK

באפט יצא מסקטור הבנקאות? הבנקים מובילים את העליות בשוק

ההודעה של ברקשייר על הורדת החשיפה לסקטור הבנקאות? התקוות למציאות חיסון לקורונה? האירוע הגדול בימים האחרונים בוול סטריט הוא השינוי ברגולציה על הבנקים. החל מהיום, הבנקים יכולים להגדיל את מאזניהם כמעט ללא הפרעה - עבור השווקים מדובר בסיטואציה המושלמת
עמית נעם טל | (12)

ביום שישי האחרון פורסמו השינויים בתיק ההשקעות של המשקיע המפורסם בעולם וורן באפט וחברת ההשקעות שברשותו. ע"פ הדו"ח שפורסם, באפט הקטין משמעותית את החשיפה לסקטור הבנקאות ובפרט לגולדמן זאקס במהלך הרבעון הראשון של  2020 (לכתבה המלאה). בדר"כ, דיווחים על עזיבה של סקטור ע"י באפט גוררים מכירות של משקיעים המנסים להעתיק את פעולותיו. היום, השוק מתנהג אחרת לחלוטין כאשר סקטור הבנקאות מזנק בחדות ומוביל את המגמה החיובית בשוק. 

הסיבה להתעלמות היום של השווקים מפעולותיו של באפט היא שינוי הרגולציה שהתרחש בסקטור הבנקאות. מדובר בשינוי שצפוי להקטין משמעותית את דרישות ההון רובד 1 של הבנקים בארה"ב ולמעשה מאפשר לבנקים להתחיל להרחיב משמעותית את מאזניהם. 

ע"פ ההודעה שפרסם הפד', תשונה הנוסחה לחישוב יחס ה-SLR לגופים פיננסים המנהלים נכסים בהיקף של יותר מ-250 מיליארד דולר. יחס SLR הוא יחס המינוף של הבנקים והוא מתקבל ע"י חילוק ההון רובד 1 של הבנק בחשיפה של הבנק לנכסים. מאז המשבר הכלכלי של 2008 נקבע כי יחס הרזרבה לבנקים אלו צריך לעמוד על 3%. עבור בנקים "גדולים מכדי ליפול", יחס ה-SLR נקבע לרמה של 5%. 

ע"פ הנוסחה החדשה שהציג הפד', אגרות החוב של ארה"ב והפיקדונות בבנקים לא יכללו יותר בחישוב יחס המינוף של הבנק, כולל בחברות הבנות. השינויים בחישוב ה- SLR צפויים להימשך עד ל-31.3.2021. המשמעות הפרקטית: ההגבלות על מאזני הבנקים יורדות משמעותית לתקופה הקרובה. במקביל, המהלך צפוי להגדיל את יכולת הבנקים להעניק אשראי לכלכלה האמריקנית

התגובה בשוק כבר כאן: המניות של הבנקים הגדולים (ג'יי פי מורגן, סיטי בנק, בנק אוף אמריקה, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי) מטפסות בין 4% ל-6%. תעודת הסל העוקבת אחר הבנקים הקטנים בארה"ב (סימול:KRE) מזנקת ב-8%. במקביל, העובדה כי הלחץ במערכת הבנקאית יורד מתורגם כבר לירידה חדה במרווחי האשראי בשוק האג"ח הקונצרני.

בתוך כך, נציין את אחד הדברים המעניינים שהתרחשו בתקופה האחרונה במערכת הבנקאית. למרות שאנחנו נמצאים בעיצומו של המשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז שנות ה-30, פעולות הפד' יצרו סיטואציה בה לבנקים בארה"ב יש היום יותר מזומנים מאשר היה להם אי פעם. מצוקת נזילות בעקבות הפסדי אשראי? אין דבר כזה כרגע. 

מזומנים בבנקים בארה"ב: בשיא כל הזמנים למרות המשבר החמור ביותר בעשורים האחרונים

מזומן בבנקים יהפוך בסופו של דבר לאשראי לכלכלה האמריקנית, והסרת ההגבלות על מאזני הבנקים צפויים לדחוף את הבנקים לקחת יותר סיכונים. הפד' למעשה מבטיח כי בהתאוששות הקטנה ביותר מנגיף הקורונה, לא תהיה בעיה של אשראי בשווקים. עד שהמהלך יתורגם לכלכלה הריאלית, השווקים הפיננסים הם הנהנים העיקריים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

אבל זו רק ההתחלה: אם הצפי של הממשל האמריקני לחודשים הקרובים יתגשם, יותר מ-400 מיליארד דולר נוספים צפויים לעבור בחודש הבא מקופת האוצר אל פיקדונות הבנקים. עבור השווקים הפיננסים מדובר כמובן ב"סיטואציה המושלמת", כאשר אפשר לטעון בביטחון  כי האסטרטגיה הנוכחית של הפד' היא ניפוח מחירי המניות.

לקריאה נוספת: מהלכי טראמפ יוביל את השווקים לשיא כל הזמנים לקראת הבחירות

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    עוקב 19/05/2020 12:47
    הגב לתגובה זו
    ניפגש עוד חודשיים.
  • 10.
    אזרח 19/05/2020 09:24
    הגב לתגובה זו
    ניתנה לשוטים שגם שותים
  • 9.
    ירון 19/05/2020 06:54
    הגב לתגובה זו
    אבל עדיין צריך עסקים עובדים, הרי הבנקים לא מחלקים כסף הם נותנים הלוואות והלוואות צריך להחזיר, האזרח הקטן לא יעז לקחת הלוואות, כי הוא לא רואה עתיד כרגע, אז אולי כמה חברות גדול ינצלו את המצב להנפיק אגחים, אבל בלי כמות גדולה של אנשים עובדים ומרוויחים טוב, כל העסקים האלו לא יחזיקו מעמד במקרה הרע, ויפטרו עובדים בגלל ירידה ברווחים, במקרה הפחות רע, כולם מדברים כאילו זה נוסחאת הקסם לאפשר עוד הלוואות, אבל זה סך ככל אותו בולשיט שלא יעזור בעתיד הנראה לעין.
  • 8.
    יאיר 19/05/2020 00:06
    הגב לתגובה זו
    אבל בארוך הוא תותח. לטעמי מניות התעופה יעלו חזק בטווח קרוב ובעוד מספר חודשים חלקם יכולות לפשוט רגל.[במידה וגל שני חזק יגיע] בנקים גם יכולים בטווח הבנוני ליפול אבל אלו שישרדו יעשו מכה רצינית ויתפסו שוק גדול...חושב שרוב מי שיעבור את השנתיים הקרובות בשכל יצא גדול פי 3 מהיום...
  • 7.
    לא כותרת 18/05/2020 23:11
    הגב לתגובה זו
    באפט משקיע לטווח ארוך. ביחד עם זה, הוא לא נופל מצוק אם הוא רואה שזה מגיע. מכר חברות תעופה כי ראה שהם גמורים ויקח המון זמן להתאושש. וגם לא קונה כי מבחינתו השוק מתומחר גבוה. תמ"ג מול שווי שוק הרבה מעל 150 אחוז. הולך להיות קריסה כנראה אחרי הבחירות, רז יהיה פחות לחץ על הפד להזרים טונות של דולרים לשוק. ואז הכל יתמוטט
  • 6.
    סוחר 18/05/2020 22:15
    הגב לתגובה זו
    הוא מוכן עם 130 מילארד דולר , אז הוא לקח קצת רווחים לא קרה כלום , כשהמחרים יירדו 60 אחוז הוא יקנה בכל ה130 והקרן שלו תשלש את עצמה עוד 15 שנה . רק שהילדים שלו יהנו מזה .
  • 5.
    מייק 18/05/2020 22:03
    הגב לתגובה זו
    מעולם הבנקים לא הרוויחו מעליות בשווקים ובכל ההיסטוריה הם היו אלה שקרסו והתמוטטו בשווקי המניות וכל מפולת הביאה לתוכניות לחלצם
  • 4.
    בר 18/05/2020 22:01
    הגב לתגובה זו
    ובאפט יודע את זה לכן צמצם אחזקות
  • 3.
    משקיע וותיק 18/05/2020 21:56
    הגב לתגובה זו
    באפט לא יצא מסקטור הבנקאות , נכון שהוא מכר את רוב מניות גולדמן זקס , אבל הם היוו בסה"כ 1.14 אחוז מהתיק הסחיר , זו לא אחזקה משמעותית. בג'יפי מורגן הוא הקטין בסה"כ ב -3 אחוז מהנייר שהיווה 3.43 אחוז מהתיק הסחיר וכעת מהווה 2.96 אחוז מהתיק הסחיר. אבל ,אחזקותיו הגדולות בבנקים הם בבנק אוף אמריקה שמהווה 11.2 אחוז מהתיק הסחיר (זו ההשקעה השניה בגודלה אחרי אפל)וכן וולס פארגו שמהווה 5.28 אחוז מהתיק הסחיר(ההשקעה החמישית בגדולה בתיק) ומהם הוא לא מכר כלום , להפך, באפט מאמין גדול בבנקים , אבל הוא מוכר או קונה מניות ע"פ כל מיני שיקולים לראייתו. מנגד הוא הגדיל את אחזקתו בדלתא איירליין ב-1.38 אחוז , נכון זו לא השקעה משמעותית מכיוון שחברה זו מהווה בסה"כ 1.17 אחוז מהתיק הסחיר , מדוע הוא עשה זאת לאחר שהקטין באפריל , אין לי מושג. הבנקים הם עסק מצויין , ועדיין זולים , גם בישראל.
  • 2.
    באפט מכר את הבנקים ועכשיו כולם קופצים על השלל הזול (ל"ת)
    צרנוחה 18/05/2020 21:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוד הגנן 18/05/2020 20:45
    הגב לתגובה זו
    כבר הרבה זמן הוא מפספס אבל השם שלו נותן לו גב :)
  • ממש לא 18/05/2020 22:57
    הגב לתגובה זו
    באפט הוא משקיע. הוא לא נביא. הוא מתבסס על נתונים. ובודק דוחות של חברות. ביחד עם זאת, אם הדברים לא הולכים לכיוון הנכון הוא לא מחכה שזה יגיע לתחתית ומוכר לפני. בסהכ הנתונים מדברים בשל עצמם. החברה שלו עם גב איתן. נתונים כלכליים חזקים וקופת מזומנים של 130 מיליארד דולר. מעניין כמה לך יש בקופה שלך....
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.