הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת צו: אין יוצא מן הכלל, כולם באותה סירה - ערבות הדדית

מה ניתן ללמוד מהפרשה על האחריות האישית של כל אחד ביחס לחברה? ואיך זה מתחבר למשבר הקורונה ולצורך לשמור על "החוקים"? 
איתן גרסטנפלד | (12)
נושאים בכתבה ויקרא פרשת השבוע שוק ההון

לאחר שפרשת השבוע הקודמת עסקה בדיני הקרבת הקורבנות, הפרשה שלנו ממשיכה לעסוק בקורבנות ובסופה גם בחנוכת המשכן. יש בפרשה בכדי ללמד רבות על החשיבות של ערבות הדדית, במיוחד בעתות משבר.

שני הפרקים הראשונים בפרשה, עוסקים בהוראות לכוהנים, באשר לכל אחד מן הקורבנות (עולה, מנחה, חטאת, אשם ושלמים). קורבן החטאת ניתן במטרה לכפר על חטא אותו עשה האדם הפרטי, הכהן, הנשיא או כלל הציבור. בדיניי החטאת יש פרט מעניין, הקורבן שמובא על ידי אדם פרטי נאכל בידי הכוהנים, ואילו החטאת המובאת בידי הכהן וכלל הציבור לא נאכלת, אל עולה כולה השמימה, "וְכָל-חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף".

אם כך, מה ההבדל בין החטאת של האדם הפרטי לזו של הכהן והציבור? פתרון אפשרי לכך ברוח הדברים על אחריותם של מנהיגי הקהל , הוא שהכוהנים הם חלק מהעם, ועל כן, כשהעם חוטא, גם לכוהנים חלק בכך. לכן, הם לא יכולים ליהנות מן הקורבן. בדומה לכך, גם באשר לחטא הכוהן הגדול, הכוהנים לא אוכלים מכיוון שהוא מנהיגם.

נקודה מעניינת נוספת, עולה מהפסוק הפותח את דיני קורבן החטאת, "דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת". קורבן החטאת, המובא ככפרה על חטא מקורב באותו מקום בו מוקרב קורבן העולה, המגיע פעמים רבות כנדבה. נראה לי, שהמסר העולה מן הכתובים הוא שבעיני ה' החוטא החוזר בתשובה מקומו כמי שהקריב נדבה. יתרה מזאת, מי שהקריב קורבן חטאת נמצא באותה דרגה של זה שלא חטא והקריב מרצונו הטוב.

אחריות כלפי החברה

על אף שדיני הקורבנות רחוקים מאד מעולמנו הדתי והמעשי, נראה שבכל זאת אפשר ללמוד מהם מספר דברים לגבינו. כפי שאנחנו רואים מדיני הכוהנים, בין אם נרצה בכך ובין אם לאו, היחיד והכלל קשורים בקשר חזק. חברה מתוקנת, מושתת על עיקרון הערבות ההדדית, הצלחת הפרט תלויה ביחיד ולהפך.

בכדי שהחברה תצליח, צריך הרתמות כללית וסיוע הדדי, זה נכון לעם וגם לחברה פרטית. העיקרון לא נדרש רק כשכולם מצליחים, אלא גם כשחלק לא, וכפי שהכוהנים נכללים בחטא העם, כך גם כל השותפים לוקחים חלק בטעויות ובנפילות של פרט או קבוצה מסוימת.

סולידריות בימי קורונה

לצערנו, בתקופה האחרונה אנחנו מקבלים תזכורת מרה לקשר החזק בינינו, למעשים של היחיד השפעה על הכלל וכן להפך, על כן נדרשת הירתמות כללית לטובת צליחה של המשבר. זה יכול להתבטא, בסיוע של עסקים גדולים לעובדים שלהם או לקהילה, או בסיוע של יחידים למי שנזקק.

קיראו עוד ב"בארץ"

סולידריות, היא כלי הכרחי במיוחד בתקופות משבר מעין אלו, והיא מתבטאת לא רק בסיוע למי שזקוק, אלא גם בהירתמות כוללת של כל אדם ואדם להשמעות להוראות. לכל אדם יש אחריות לא רק כלפי עצמו אלא גם כלפי החברה. המשבר הנוכחי הוא הוכחה לכך שרק באמצעות שיתוף פעולה של כל יחיד ויחיד אפשר לצלוח את המשבר. נסיים, בתפילה שנצא מחוזקים בריאים ומואחדים  מהמשבר.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יוסי 04/04/2020 15:36
    הגב לתגובה זו
    אלוהים בוחן כליות ולב מכיר כל אחד מה הוא שווה, הוא מחפש אנשים עם ערכים ומוסר, ולא את הציצית התפילות והכיפה. תפסיקו לשטוף לנו את המוח, כל אחד יאמין בדרכו, תעזבו אותנו נמאסתם
  • 10.
    יוסי 04/04/2020 15:34
    הגב לתגובה זו
    מספיק עם המצאת פרשיות כל הזמן, ואיזה ערבות הדדית יש כאן, שאני משלם הרבה מיסים להחזקת הפרזיטים, ובסוף הם מדביקים בקורונה את כל המדינה. מבחינתי אין שום ערבות הדדית שיאכלו את החרא שבישלו, בעיקר המורר והסורר ליצמן. הוא כנראה החמור כי המשיח לא יבוא
  • 9.
    דירה=קורת גג 03/04/2020 19:58
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 8.
    צו השעה 03/04/2020 18:48
    הגב לתגובה זו
    את אבישי עובדיה היום ותפנים,שטויות כתבת!!
  • 7.
    איתמר 03/04/2020 16:27
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה על הכתבה הנהדרת!
  • 6.
    דוד 03/04/2020 16:20
    הגב לתגובה זו
    בישראל 300 גברים מנושלים מילדיהם מתאבדים בשנה ואלפי ילדים ונשים לזנות ופשע לפרנסת פמיניסטיות ששולטות ואלו שמינו עצמם לאלוהים ואסור להזכירם [מניסיוני ]
  • אהרון 03/04/2020 17:07
    הגב לתגובה זו
    חתיכת נוכל מי שמנושל זה הנשים חסרות הכול שהשופט האכזר ארז שני גורם להם סבל . בעזרת השם הקורונה תיקח את נשמתו לעולם הבא
  • 5.
    כתבה יפה! (ל"ת)
    יורי 03/04/2020 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 03/04/2020 10:59
    הגב לתגובה זו
    החרדים שרובם לא משתתפים בנטל לא עובדים לא משלמים מיסים כולל מס בריאות מקבלים בכל מיני קומבינות 14 מיליארד שקל בשנה!!!ועכשיו גם יסתמו את בתי החולים בגלל זלזול בהוראות והתנהגות פושעת. בראשם כמובן שר הבריאות הליצן שנותן דוגמה אישית למופתעצוב כי זה קורה בגלל שביבי שומר על הכיסא שלו במחיר הרס המדינה.מעניין אם אלו שלא עובדים יקבלו את מלוא הקיצבאות גם עכשיו או שסף סוף מישהו יתעורר?
  • 3.
    נכון 03/04/2020 10:14
    הגב לתגובה זו
    אך הפוך, "צו האשליות" ,לחנך? נו באמת
  • 2.
    עינת 03/04/2020 09:58
    הגב לתגובה זו
    פרשת צו,אכן "צו השעה" להביע שטויות!תיאוריות הן דבר יפה מציאות היא דבר מכוער
  • 1.
    לרון 03/04/2020 09:55
    הגב לתגובה זו
    ראה את "מקדשי השם" בבני ברק,השונים ושונים בבתי המדרש ומאום לא לומדים,"ערבות הדדית" הצחקת אותם והצחקת גם את הרבה מגור ושלוחו הלא נתפס לימן סליחה ליצמן!
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מורה קרן השתלמות של המורים והגננות קרן השתלמות

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ' תקציב גירעון

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי

להמשך הכתבה לחץ כאן