פרשת ויקרא: לקיחת אחריות ומתן דוגמא אישית
לאחר שהפרשה הקודמת עסקה בבניית המשכן, פרשתנו ויקרא עוסקת בקורבנות שהקריבו במשכן. במסגרת האנשים החייבים בהקרבת הקורבנות מזכירה התורה את הנשיא ואת הצורך בכפרה על חטאו. החשיבות שמייחדת התורה לקורבן הנשיא, מלמדת רבות על הצורך במתן דוגמא אישית ולקיחת אחריות.
הפרשה שלנו, כשמה פותחת את ספר ויקרא, העוסק ברובו במלאכת המשכן, ועוסקת בהקרבת הקורבנות במשכן. באופן גס, ניתן לסווג את מלאכת הקורבנות לכאלו שמובאים כתרומה, לאלו שניתנים ככפרה על חטא או אשם שביצע המקריב. על אף, שלאדם החי בעולם המודרני, קשה להתחבר לקורבנות ולפרשיות המשכן, בכל זאת נראה שיש מה ללמוד מהן.
חטא הנשיא
בפרק ד', העוסק בקרובן החטאת אותו מקריב אדם ששגה במטרה לכפר על חטאו, משרטטת התורה מדרג היררכי של חוטאים. ראשית, חטאת הכהן הגדול, לאחר מכן חטאת העם, הנשיא, ולבסוף האדם הפרטי. התייחסות התורה לנשיא מעניינת, התורה כותבת, "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶֽחֱטָא", כלומר הכתוב יוצא מנקודת הנחה שהנשיא יחטא. חז"ל הלכו בדרך זו ואמרו על הפסוק "אשרי הדור שהנשיא שלו מביא חטאת על שגגתו" (תוספתא, בבא קמא ז'). דהינו אשרי הדור שהמנהיגים שלו יודעים להכיר בטעויותיהם ובחטאיהם.
כמו שכתוב בספר קהלת "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא", אין אדם שלא טועה. הפרשה שלנו מזכירה לנו עד כמה אף אחד לא חסין מטעויות במיוחד לא מנהיגים וראשי העם. יתרה מזאת, התורה מחייבת אותם להכיר בטעויות שלהם, להתחרט ולכפר עליהם. למנהיגים חשיבות רבה בהובלת העם אך לצד זאת גם אחריות כבדה לשמש דוגמא ומופת. התורה מכירה בפגמי המנהיג, ולא מנסה להאדיר אותו לחינם, אלא להעמיד אותו במקום בכדי שיהיה מנהיג טוב יותר.
- פרשת במדבר: להיות עשיר או מלך?
- פרשת בהר בחוקתי: עולם בלי רבית, ועם תספורת כל שבע שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנשיא אינו מורם מעם (על אף שהכוח עשוי להטעות לעיתים), ולכן אם חטא עליו להודות ולכפר על כך. תפקיד המנהיג הוא מחייב, הכוח הוא לא רק זכות אלא גם חובה לדרישה לדוגמה אישית.
אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש
בנוסף, מרבית החטאים המוזכרים בפרק, נעשו בשוגג, כלומר ללא כל כוונה לחטוא. אם כך, נשאלת השאלה מדוע על החוטא להקריב קורבן? הרי לא התכוון לחטוא כלל. נראה שהדבר מתחבר לחטאו של הנשיא, גם כאן קיימות נסיבות מקלות, ובכל זאת באה התורה ודורשת להציב רף גבוה של אמות מידה, לנשיא ולאחד העם.
המסר החשוב העולה מן הפרשה רלוונטי מאד גם לימינו. מנהיגות אמיתי נמדדת לא רק בקבלת החלטות חשובות ואמיצות אלא גם בקבלת אחריות כשטועים. אין אף אדם שהוא מעל החוק, לא מנהיג ולא אף אדם.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
הדבר נכון גם לגבי כל אחד ואחד, תמיד אפשר למצוא תירוצים לטעויות שאנחנו עושים, אבל הדבר הקשה הוא להודות בחטא באופן אמיתי ולפעול לתקן אותו. פעמים רבות, אנחנו פוטרים את הטעויות שלנו בסיבות ובטעמים רבים, ובכך משקיטים את מצפוננו. הדרישה להכיר בטעויות היא נכונה לכולם, אין הבדל בנושא הזה בין מנהיג לכל אדם.
- 4.לרון 28/03/2020 10:48הגב לתגובה זולפונדמנט,גם נוסטרדמוס היהודי הוא עדיין "סוג של"
- 3.דירה=קורת גג 27/03/2020 14:22הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 2.לילי 27/03/2020 10:25הגב לתגובה זובסופו של יום גנץ עם ראש ממשלה שנאשם בשוחד. גנץ ללא גוש תמיכה . 17 חכים של גנץ יהוו עלה לתאנה לשחיתות שלטונית .
- 1.נפלא ומרענן לקרוא כתבה כל כך תמציתית על תחום שרובנ 27/03/2020 09:33הגב לתגובה זונפלא ומרענן לקרוא כתבה כל כך תמציתית על תחום שרובנו פחות מתחברים אליו. הקישור לחיינו כיום נהדר. תודה איתן גרסטנפלד
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
