חדוה בר
צילום: גלית סברו

חדווה בר נרדמת בשמירה: מי יעצור את הרכישות החוזרות בלאומי?

במקביל להודעת הפד', הבנקים הגדולים בארה"ב הודיעו על הפסקת הרכישות החוזרות. בארץ: בנק ישראל חושש גם הוא למערכת הבנקאית והודיע על הזרקה של נזילות אך בנק לאומי ממשיך להוציא הון על תוכנית לרכישת מניות. מי יעצור את חוסר ההיגיון - בנק ישראל תומך בלאומי שתומך במניה שלו
עמית נעם טל | (6)

במקביל להודעה המפתיעה אמש הבנק המרכזי בארה"ב על חיתוך חד של הריביות והשקה של מספר רב של תמריצים (לכתבה המלאה), אירוע לא פחות משמעותי התרחש זמן קצר לאחר מכן כאשר הבנקים הגדולים בארה"ב הודיעו על עצירת הרכישות החוזרות (BUYBACK) במהלך הרבעון ה-2 של 2020.

בין הבנקים שדיווחו על עצירת הרכישות החוזרות ניתן למצוא את ג'יי פי מורגן (סימול:JPM), בנק אוף אמריקה (סימול:BAC), סיטי בנק (סימול:C), וולס פארגו (סימול:WFC), גולדמן זאקס (סימול:GS), מורגן סטנלי (סימול:MS), בנק אוף מלון (סימול:BK) וסטייט סטריט (סימול:STT). כמה המהלך משמעותי? נזכיר כי הבנקים דורגו בשנים האחרונות במקומות הראשונים בטבלת החברות שמבצעות רכישות חוזרות (לכתבה המלאה). 

מלבד ההשפעה הצפויה על מחירי המניות, חשוב להבין מדוע הבנקים הודיעו על החלטה זו. שורת הורדות הריבית האחרונות צפויה לפגוע בצורה משמעותית בפעילות הליבה של הבנקים – ההכנסות מריבית. בהקשר זה נזכיר שוב את ניתוח בנק אוף אמריקה בתחילת השנה. הבנק צפה שירידה במקביל של עקומת האג"ח בארה"ב ב-100 נק' במהלך 12 החודשים הקרובים תגרום לו לירידה של 6.5 מיליארד דולר בהכנסות מריבית. פחות מ-3 חודשים מאותו דו"ח, עקומת האג"ח של ארה"ב ביצעה מהלך גדול מ-100 נק' בסיס. 

תוסיפו לנתון זה את הצפי בעלייה משמעותית באבטלה והחשיפה של הבנקים לסקטורים השונים ונקבל צפי לפגיעה משמעותית בפעילות של הבנקים – פגיעה שצפויה לפגוע בהון שלהם. 

אבל זה לא הכל: במהלך שיחת הוועידה אמש טען יו"ר הפד' ג'רום פאואל, כי הפד' צופה כי הכלכלה בארה"ב תציג נתונים חלשים במהלך הרבעון ה-2 של השנה. כמה חלשה? בגולדמן זאקס הציגו אתמול תחזית לפיה הכלכלה בארה"ב תציג צמיחה שלילית של 5% במהלך רבעון זה. בסיטואציה כזו, סביר להניח כי החברות בשוק יבקשו לנצל את מסגרות האשראי מצד הבנקים (בדיוק כפי שבואינג הודיעה בשבוע שעבר). 

לפי ניתוח של קרדיט סוויס, ל-4 הבנקים הגדולים בארה"ב התחייבו למסגרות אשראי של עד 1.35 טריליון דולר. מספיק שמספר חברות מצומצם מבקש למשוך כסף מבנקים אלו בשביל לגרום לבעיות במאזני הבנקים. בסיטואציה כזו – לא מקטינים את ההון העצמי ע"י רכישות חוזרות. 

נציין כי הפעולות האגרסיביות של הפד' מצביעות כי מקבלי ההחלטות מבינים כי מאזנם של הבנקים צפוי להיפגע משמעותית בחודשים הקרובים. רק חבל שהפד' מבין שוב לאחר כל השחקנים בשוק כי החלטתו ביוני האחרון לאשר לבנקים לבצע רכישות חוזרות ולרוקן את ההון העצמי הייתה מוטעית (לכתבה מיוני האחרון על מבחני הלחץ שביצע הפד').  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ומה בישראל?

האירועים בעולם לא צפויים לדלג על ישראל, אך נראה כי מקבלי ההחלטות עדיין שאננים. ההאטה כבר כאן, כאשר הצפי הוא לזינוק חד במספר המובטלים בחודשים הקרובים. המינוף הגבוה של משקי הבית והחברות עלול בקלות להתגלגל לגל של פשיטות רגל והמשמעות עבור הבנקים היא ביצוע של מחיקות רבות. 

ההבנה של החשיבות של יציבות סקטור הבנקאות בשעת לחץ הובילה גם את בנק ישראל להתערב בשווקים ולהודיע אתמול על השקת תוכנית רכישות בשוקי האג"ח, במקביל להזרמת נזילות בשוקי הריפו. 

רק מה? אף אחד לא עצר עדיין את תוכנית הרכישות שמבצע בנק לאומי. נזכיר כי בתחילת החודש האחרון הודיע הבנק על תחילת תוכנית רכישות שלישית בהיקף של 700 מיליון שקל, בדומה ל-2 תוכנית הרכישה הקודמות (לכתבה המלאה). 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נראה כמו סיפור חוזר של גליה מאור שקיבלה תפקיד הולם.... (ל"ת)
    Xantippe 17/03/2020 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 16/03/2020 21:19
    הגב לתגובה זו
    צריכה להיות מגבלה כזו
  • 4.
    התפקיד שלה בלאומי כלל תגמול במניות ...... (ל"ת)
    S 16/03/2020 21:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ארנסט יפת 16/03/2020 14:53
    הגב לתגובה זו
    אם הם עושים וויסות, לא לחכות כבר להגיש כתבי אישום, שיספיקו לשבת עם ביבי באותו תצא.
  • 2.
    ד 16/03/2020 14:47
    הגב לתגובה זו
    אם הם נוהגים, לדעתו , בחוסר אחריות ברכישת מניות הבנק, אזי קל וחומר שהם נוהגים ברשלנות מחפירה במתן אשראי.
  • 1.
    אחד 16/03/2020 14:04
    הגב לתגובה זו
    רכישה עצמית זו הונאה פיננסית חוקית שבה מקטינים את סך המניות ולכן התוצאות נראות טוב יותר. זה לא המצב האמיתי של הבנק. אל סמך ההונאה הזאת מנהלי הבנק מוצאים בונוסים . הבנקים קבלו בונוס בגובה של 400 מיליון שקל על חשבון החוסכים ופנסיונרים כדי להריץ את בועת הנדלן ובורסה. בנק ישראל עם ריבית אפס שלו ורכישת דולרים אינו הפתרון אלה הבעיה וצריך לפרק אותו ,יפה שעה אחת קודם.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?