דולר
צילום: iStock

המצב בשוק המט"ח חריג בעוצמתו

מצוקת הנזילות במערכת הבנקאית בעולם לא מדלגת על השוק המקומי. בחלק מחוזי ה-SWAP הריביות מגיעות לרף שך 15%-20%. "בנק ישראל צריך להשתמש ביתרות המט"ח שלו" טוענים חלק מהשחקנים בשוקי
ניצן כהן | (15)
נושאים בכתבה שער הדולר

בשוק המט"ח נרשמת היום סערה לא פשוטה. אמנם היום יום ראשון ואין מסחר במטבעות אך מצוקת הנזילות המט"חית בישראל עלתה מדרגה כשבשוק ההון ניכרת מצוקה לקראת המסחר מחר.

>>>שער הדולר - לאן?

הסיבה למצוקת המט"ח הדולרי בישראל נגרמה באופן כללי מאז שהמשבר בשווקי המניות הפך למשמעותי בשבועיים האחרונים. "נוצר מצב שהרבה גופים בישראל מוסדיים ועסקיים צריכים הרבה דולרים וזה משותף לכל המשקיעים בעולם. בסיטואציה שנוצרה בכל העולם נוצרה המצוקה הזו ובישראל היא חמורה יותר". אמר לביזפורטל גורם בכיר בשוק ההון.

בעיקרון הסיבה נעוצה בכך שגופים מוסדיים וריאליים רוצים לשמור את הדולרים לעצמם והם מוכנים להלוות אותם בריביות מאוד גבוהות כאשר בטווחים מסוימים הריבית מגיעה לרמה  של 15%-20% לתקופה של שבוע. לכל אורך העקום רואים את השינוי הזה.

הפתרון לבעיה הזו, להערכת הגורם הבכיר בשוק ההון, הוא שלבנק ישראל יש הרבה דולרים שאחת המטרות המוצהרות הן לנהל את תנועות ההון בתקופות משבר. ב-2018 הנקודה השלישית בבנק המטרות של הבנק היה בדיוק זה, לפחות על-פי פרסומי בנק ישראל ולכן ניתן לנהל את זה במנגנון ריפו כך שבנק ישראל נותן נזילות דולרית תמורת אגרות חוב במטבעות שונים בד"כ דולריים ולתקופה מוגבלת. 

לקריאה נוספת: למרות צעד'י הפד' - הלחץ של הדולר ממשיך להתחזק

המהלך הזה מתבצע בכל העולם על-ידי הבנקים המרכזיים ובנק ישראל לא עושה כרגע דבר. "בבנק ישראל יש יתרות מט"ח שצבר יותר מעשור שזו מטרתם וזו הנקודה הקריטית להשתמש ביתרות האלה".

בהתאם למנגנון הריפו אין למהלך כזה השפעה על שערי החליפין ולכן אין טענה ששולטים בשערי המט"ח דרך הכלי הזה והוא ישמש ככלי לגישור על פערי נזילות.זה משפיע על כל השוק. כל בקשה להלוואה דולרית בישראל יתנו עכשיו ריביות גבוהות והפוך אם יש פיקדון ובשוק הנגזרים זה בא לידי ביטוי (בעסקאות עתידיות).

קיראו עוד ב"גלובל"

בנק ישראל במהלך הזה תומך בסקטור העסקי ובפנסיות כשכל העלויות האלה מושטות עליהם. אין היגיון שגורם בחו"ל יגבה ריביות כאלה כשיש גורם ישראלי שיכול לעזור לסקטור העסקי ולעמיתים. השאלה הגדולה היא כמה יתרות מזומנים בנק ישראל השאיר אצלו או כמה השקעות לטווח קצר יש לבנק ישראל שלהנזיל אותם זה מהלך פשוט ומהיר והתועלת ממהלך כזה היא גבוהה מהעלות.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    זה לא דבר טוב בעצם? יגרום לשער לעלות? (ל"ת)
    ערן 16/03/2020 19:48
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    האם בכך שהר הדולרים הושקעו באג"ח זר ארה"ו/או אירופה גרמה להפסד רב לבנק ישראל (ל"ת)
    ביאטריס 16/03/2020 08:47
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    שימי 16/03/2020 01:30
    הגב לתגובה זו
    שנים ששיחקתם עכשיו אתם מהקשים עזרה לכו לעזאזל דולר ב 5 שקל זה כבר נראה בעיין
  • דולר בעשר ש"ח, אינפלציה של מאות אחוזים (ל"ת)
    פולק 16/03/2020 08:33
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    דירה=קורת גג 15/03/2020 23:52
    הגב לתגובה זו
    אכן נקווה לטוב אולי יהפוך בסוף לרק משבר,שאפשר לצאת ממנו ... דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם רק הזמן יגיד
  • די כבר 16/03/2020 05:15
    הגב לתגובה זו
    לא נמאס לך ?
  • 9.
    בוקי 15/03/2020 22:15
    הגב לתגובה זו
    הנגיד, תמכור להם ב4
  • 8.
    דני צור 15/03/2020 22:06
    הגב לתגובה זו
    לכן בנק ישראל, אם יתערב, זה רק ליופי.
  • 7.
    מושתות ולא מושטות. רבית לשבוע 20% שנתית (ל"ת)
    אריה 15/03/2020 21:36
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    $$ 15/03/2020 21:33
    הגב לתגובה זו
    דוהר ל4!!
  • 5.
    $$ 15/03/2020 21:32
    הגב לתגובה זו
    דוהר לכיוון ה4!
  • 4.
    מחר 3.8 סוף שבוע 3.9 (ל"ת)
    משה 15/03/2020 21:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בן 15/03/2020 21:11
    הגב לתגובה זו
    בפוקס ה $ עולה
  • 2.
    עד שהוירוס עושה לאוצר את העבודה לעלות הדולר. שיעצרו??? (ל"ת)
    שלמה 15/03/2020 21:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הדולר ל4.2- נגמר ויסות הבנקים (ל"ת)
    ניסן 15/03/2020 20:45
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.