פאואל
צילום: gettyimages

הפד' מוריד את הריבית ב-0.5% לרמה של 1%-1.25%

דרמה בארה"ב: זמן קצר לאחר פגישת ה-G7, הפד' מודיע על הורדה מיידית של הריבית לרמה של 1%-1.25%, המדדים מגיבים בתנודתיות. טראמפ: "הפד' צריך לבצע עוד הורדות". סקטור הבנקאות צפוי לעמוד כעת במוקד, כאשר הוא צפוי לספוג הפסדי עתק
עמית נעם טל | (17)
נושאים בכתבה הפד
מספר שעות בלבד לאחר הפגישה של נציגי המדינות הגדולות, הפד' מודיע על הורדה מיידית של הריביות ב-50 נק' בסיס לרמה של 1.25%-1%. המדדים המובילים מגיבים בתנודתיות.  בהודעת הבנק נכתב כי "היסודות של כלכלת ארה"ב נותרו חזקים. עם זאת, נגיף הקורונה מהווה סיכון מתפתח לפעילות הכלכלית. לאור הסיכונים הללו והרצון בהשגת יעדי התעסוקה והיציבות המקסימאלית שלה, החליטה ועדת השוק הפתוח החליטה להוריד את טווח טווח הריבית ב-50 נק' בסיס לרמה של 1%-1.2%. הוועדה עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות והשלכותיהן על התחזית הכלכלי, היא תשתמש בכלים שלה ותפעל כנדרש לתמיכה במשק".  התגובה בשווקים לא מאחרת להגיע: המדדים מחקו ירידות של עד 1.3% ועברו להיסחר בטריטוריה הירוקה. במקביל, הדולר אינדקס יורד ב-0.2% מול סל המטבעות.  התגובה בשוק האג"ח מעניינת ומרמזת כי הצעד של הפד' עשוי שלא להספיק. אגרות החוב לטווחים הקצרים יורדות בחדות: התשואה לתקופה של שנה עומדת על 0.83% בלבד. התשואה ל-10 שנים עומדת על 1.07% בלבד. נזכיר כי הפד' חייב לגרום לכך שהתשואות על אגרות החוב יהיו גבוהות מטווח הריביות שלו ונסביר: בסיטואציה הנוכחית, עדיף לדילרים להפקיד את הכסף שהם מקבלים מהפד' בחשבונות הפד' ולקבל את ריבית ה-IOER שעומדת החל מהיום על 1.1% (ריבית ללא סיכון), מאשר להעביר אותם לשאר הגופים הפיננסיים.  סקטור הבנקאות צפוי לעמוד כעת במוקד, לנוכח העבודה כי חיתוך הריביות צפוי לגרום לו לירידות חדות בהכנסות מריבית. מבין הבנקים הגדולים, בנק אוף אמריקה (סימול:BAC) הוא הפגיע ביותר, ומניית החברה מאבדת כעת 3.4% מערכה. ג'יי פי מורגן (סימול:JPM) מאבד 2.8% מערכו. מניית מורגן סטנלי (סימול:MS) משילה 2.2%. במקביל, תעודת הסל העוקבת אחר הבנקים האזוריים בארה"ב (סימול:KRE) יורדת ב-1.9%.  לקריאה נוספת: הורדת ריבית תעזור? נגיף הקורונה היא חלום הבלהות של הפד' הנשיא טראמפ מגיב להורדה בטוויטר וטוען כי " הפד' הוריד את הריבית אך הוא חייב לבצע עוד הקלות. יותר חשוב, ההורדה מגיעה ביחד עם מדינות אחרות/מתחרים. אנחנו משחקים במשחק לא הוגן. זה הזמן של הפד' להוביל. הוא הקלות ועוד הורדות ריבית"   קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון: "זוהי החלטת חירום שהתקבלה על ידי הבנק הפדרלי בעקבות התפתחות אירוע הקורונה והשפעותיו השליליות האפשריות על המקומית והעולמית. ההחלטה חריגה מאד בעיתוי ובעוצמה, והתקיימה לאחרונה רק בחודש אוקטובר 2008, זמן קצר לאחר קריסת בנק ליהמן ברדרס. ההחלטה הנוכחית נתמכה בגלוי על ידי הנשיא טראמפ, ומשקפת את החומרה שהפד' מייחס לסיכונים שהתפשטות הקורונה טומנת בחובה לכלכלה האמריקאית והעולמית. השווקים תימחרו החל מסוף השבוע את האפשרות שהריבית תופחת, הפחתת חירום ברמה של חצי אחוז עד למועד החלטת הריבית ב-18/3, אך לא ציפו שזה יקרה כל כך מהר. נושא הנזילות ימשיך להעסיק את הכלכלה ולכן מדובר על החלטה נכונה שהיתה מתבקשת, אך במקביל יידרשו פעולות נוספות כדי לקזז את ההשפעה השלילית של הווירוס על כלכלת העולם".

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    שי 04/03/2020 05:08
    הגב לתגובה זו
    נו, מישהו חשב אחרת?? הורדה כלכך גדולה הייתה רק ב2008 לפני המשבר, היה ברור שהנזק של הקורונה יאיץ את התהליך, עוד הרחבה כמותית + עוד הורדת ריבית שוב ושוב עד שהשוק קורס, רק נזק, לא למדו כלום מ2008, אף אח לא רוצה שזה יקרה במשמרת שלו אז ימשיכו לגלגל את הבועה הזאת, והכי מצחיק? שטראמפ הדביל מתלונן שאין יותר הרחבה כמותית (הזרמת כסף זול לשוק שמזמברת אותו ותייצר אינפלציה בסופו של דבר בין היתר) ועוד הורדת ריבית (תקראו את הטוויטר שלו) כמובן שאם המשבר יהיה לפני נובמבר טראמפ יאשים את הFED בהכל, אבל בכל זאת יפסיד באופן מוחלט ולכן הוא מנסה להחזיק את השוק הבועתי למעלה, רק שאנשים לא שואלים את עצמם מדוע טראמפ אומר שהכלכלה במצב הטוב ביותר אי פעם אם צריך להוריד ריבית ו"להדפיס" עוד כסף? בקרוב זה יתגלה.
  • 11.
    מוכר (ל"ת)
    גוט 03/03/2020 22:04
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הכלכלה האמריקאית בבעיה גדולה מאוד (ל"ת)
    אביב 03/03/2020 19:04
    הגב לתגובה זו
  • ארצות הברית מעצמה כלכלית! (ל"ת)
    טראמפ 04/03/2020 00:35
    הגב לתגובה זו
  • לא רק הם. זו בעיה כלל עולמית. (ל"ת)
    רבקה 03/03/2020 20:47
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    פאניקה -הלך על הבנקים (ל"ת)
    מפולת בדרך 03/03/2020 18:46
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כל ההתערבויות של השלטון בשוק, רק יביאו מסכים אדומים (ל"ת)
    2008 03/03/2020 18:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מה המשמעות האם הדולר יתחזק (ל"ת)
    אלון 03/03/2020 18:34
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מה זה יעזור?! 03/03/2020 18:19
    הגב לתגובה זו
    מה זה קשור לריבית? בשביל שהשוק לא ירד? שטויות
  • 5.
    איפה ??? 03/03/2020 18:18
    הגב לתגובה זו
    בכל העולם חותכים ריביות ,,,והוא נרדם..
  • שומר על כלכלת ישראל בשיא כל הזמנים (ל"ת)
    חמוץ 04/03/2020 00:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כלכלן 03/03/2020 17:43
    הגב לתגובה זו
    עד הקיץ צופים בארהב ריבית אפס. כולם מוכרים כעת את הדולר.
  • 3.
    תגובה מאוד נכונה ומהירה! כל הכבוד! (ל"ת)
    האמיתי 03/03/2020 17:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    . 03/03/2020 17:35
    הגב לתגובה זו
    להלן....כוסות רוח למת.
  • . 03/03/2020 20:30
    הגב לתגובה זו
    הורגים ואף מציתים את המת...
  • 1.
    דירה=קורת גג 03/03/2020 17:26
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • אפי 04/03/2020 00:04
    הגב לתגובה זו
    החליק על המוח סופית. יש בהלה ומיתון שלא היה כמותו בעולם,אנשים מאבדים משרות ,הריביות יורדות בצורה דרסטית והשווקים מתרסקים. ואתה משכנע אותנו להשקיע מיליונים בבלוקים עם חול? לא שמעת שיש ירידות מחירים בכל הארץ???
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)

החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי

החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל. 

שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.

ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.

מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?

השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.

השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.

במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.