וירוס הקורונה, תושבים בסין בתור לסופרמרקט
צילום: China News Service
משבר הקורונה

למה הקורונה מפחידה את השווקים?

הקורונה היא לא איום גדול על הכלכלה העולמית. הקורונה מפחידה את הציבור ויוצרת אי וודאות - אי וודאות היא האיום הגדול ביותר על השווקים הפיננסים; ברגע שאי הוודאות תרד, השווקים עשויים לתקן    
ארז ליבנה | (5)

מה שמניע את העולם הכלכלי זה פקטור הסיכונים. הכול תלוי בסיכון, בידע שיש לנו עליו והיכולת להיערך – ועם הידע הקיים שהצטבר בשוק, המומחים לא מתרגשים יותר מדי מהקורונה. כנראה בצדק.

בימים האחרונים, כחלק מהניסיון להביא קולות מקצועיים מהימנים ככל הניתן בנוגע למשבר הקורונה (לדוגמה - ראיון עם פרופ' אילן נוי, מומחה עולמי באסונות טבע, ,ראיון עם ד"ר עמי נויברגר מומחה למחלות נגיפיות) התגובות באתר לכתבותיי נעו בין כאלה שטענו שצריך לכלוא אותי במרתפי השב"כ, ללהטיס אותי לווהאן או כאלו שטוענים שהימרתי על השוק. 

התגובות האלה די משעשעות. אבל היו רגועים, לא הימרתי על השוק, אין לי רצון לטוס לווהאן וגם לא לבקר במרתף שב"כ.

מרבית אנשי שוק ההון, הבנקאים, הכלכלנים, האנליסטים, התעשיינים, הרופאים והאנשים ששוחחתי איתם – ויש לא מעט כאלה - כולם הגדירו את וירוס הקורונה כאירוע נקודתי שצפוי להיות תחום למחצית הראשונה של 2020. כולם, בזהירות נדרשת, שמו סייגים. אבל כולם כאחד מסכימים שלכל היותר, לפי ניסיון העבר, המשבר לא צפוי לעבור את החצי הראשון של השנה.

את בטח אומרים - על מה הוא מדבר השווקים צונחים. זה נכון, אבל צריך להפריד לשניים - נגיף הקורונה לא יגרום למגפה, לא יגרום למשבר באנושות, הוא לא קטלני לנו בני האדם. נכון - הוא יוצר פחד וחרדה, שיתוק, שפוגעים בכלכלה. השוק יקבל מכה, אפילו מכה גדולה, אבל לא אנושה. 

הצניחות של הימים מבטאות חששות גדולים משיתוק כלכלי. הצניחות האלו עשויות להימשך, אבל הקורונה לבדה היא לא סיבה מספיק מוצדקת לירידות חדות. תהיה פגיה ברווחיות, החברות ירוויחו פחות, השנה כבר לא תבטא צמיחה, אבל בראייה רחבה יותר זו   "הוצאה חד פעמית" בגלל הקורונה. בשנה הבאה העסקים יחזרו למצב רגיל. האמת שהחברות הגדולות שיעברו את משבר הקורונה יהיו חזקות יותר, כי מי שכן ייפגע מהקורונה אלו החברות הקטנות שאולי אין להם את הנזילות והן לא ישרדו את התקופה הקשה. הגדולות יהיו גדולות יותר וחזקות יותר.

השוק יקבל מכה - אבל לא אנושה

נכון, ניסיון העבר לא תמיד מספיק, אבל זה מה שיש לנו. זה והסקת מסקנות על פי העובדות האמיתיות ולא אלה שלא נוח לנו לחיות עמן. שלא תבינו לא נכון, גלי הדף יהיו בטוח. אנחנו פשוט לא יכולים לדעת בוודאות מה הם יהיו. את חלקם אפשר לצפות, את חלקם לא. 

אבל בסוף, כשמשקללים את כל הנתונים הידועים, המצב אמנם לא משהו, אבל לא אנוש. אם נשתמש מטרמינולוגיה הרפואית נגיפית, אפשר לקרוא למצב בעולם כרגע כצינון. זו לא שחפת או אבולה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ואם ננסה לכמת באחוזים, התשובה פשוטה, ממדי הסיכון נמוכים באופן יחסי. נכון, הכלכלה העולמית תחטוף מכה, אבל לפחות כרגע, לא נראה שסדרי עולם הולכים להשתנות בגלל הווירוס החדש. דיסרפשן לכלכלה העולמית – בטח שכן. התפוררות החברה הגלובלית כמו שאנחנו מכירים אותה – ממש ממש לא. 

מתישהו, זה יגמר. המצב יחזור לקדמותו פחות או יותר עד האירוע הבא. 

איך משקללים את הסיכון?

מכאן נעבור ל-Covid19. מה אנחנו יודעים על הנגיף? לא מעט אבל גם לא הרבה. אנחנו יודעים שהוא ממשפחת הקורונה, וירוס שדומה במהותו לווירוס השפעת. אנחנו יודעים שבמקרים הקודמים של התפרצויות של נגיפים אחרים מאותה המשפחה, כמו SARS ו-MERS, בתוך כמה שבועות עד חודשים מרגע התפרצות המחלה, היא מוגרה גם בשל פעילויות אפקטיביות של ארגוני בריאות בעולם וגם ובעיקר בשל מזג האוויר המתחמם, שאינו מאפשר לרוב את המשך התרבות הנגיף. אנחנו גם יודעים שאף אחד מהנגיפים האלה לא חזרו לסיבוב שני. כלום. באו, המיתו והלכו.

זה מה שאנחנו וכל השוק יודעים. 

אז נכון, הווירוס מאוד מדבק ביחס לווירוסים הקודמים, אבל ב-SARS, מספר המתים עמד על 10% מהנדבקים. כאן, ההערכות הראשוניות מדברות על 3%, מרביתם אנשים מבוגרים מעל גיל 70 עם היסטוריה של בעיות בריאותיות. זה אומר, שבטווח הארוך, הנתון הזה כנראה יירד משמעותית. שוב כנראה. 

בנוסף, הווירוס לא תוקף ילדים. יש מעט מאוד דיווחים על הדבקויות עד גיל 15, מה שאומר שכרגע הווירוס גם לא מאיים על עתיד האנושות. כמו כן, בגלל שמדובר בוירוס ידוע, מתישהו, מישהו ימצא לו חיסון אפקטיבי. עד הווירוס הבא.

גם אם לא מאמינים לשלטונות הסינים למידת ההתפרצות בשטחם - ואני לא מאמין - הנתונים מיתר הממשלות בעולם די תואמים באחוזים את הדיווחים שמגיעים מסין. כך שאפשר להסכים שעל פניו, כרגע לא נראה כי מדובר בחיידק על.

הסקת מסקנות מתבקשת

אז בהתבסס על הידע הקיים, הן מבחינת כמות הנדבקים, המתים, המבריאים ומהעובדה שלאט לאט סין חוזרת לפעילות - מה אפשר ללמוד? הסינים לא יסכנו עשרות מיליוני בני אדם סתם. משטר קשוח? כן. משטר אובדני? כל העובדות מכוונות אל המסקנה ההפוכה.

מה אנחנו יכולים להסיק מכל אלה? אפשר להסיק שכרגע, במבנה של הנגיף – מתוך הבנה שכרגע הוא לא עבר שינוי גנטי קיצוני וקטלני – הקורונה הופך לעוד פקטור של סיכון במערך של פקטורים שצריך לחשב. לא יותר ולא פחות.

אם אין סכנה, למה סין הגיבה כמו שהגיבה?

קודם כל, אף אחד לא טוען שאין סכנה. יש. אין לזלזל בה. אבל אם מצרפים את הנתונים שדנו בהם, אז אפשר להכיל אותם. הכלכלה תשרוד. 

הבעיה עם התגובה הסינית היא כפולה. בהתחלה ניסו להשתיק את קיומו של הנגיף, מבלי לנקוט במהלכים כלשהם למגר אותו. אחרי שהשלטונות הסינים הבינו שהנגיף מתפשט בקצב מדאיג, מבלי לדעת את השפעותיו ארוכות הטווח, הוחלט על אמצעים קיצוניים, שהשפיעו על למעלה מ-700 מיליון סינים, שבחלקם הגדול עדיין נתון להגבלת תנועה כלשהי. 

העניין הוא, כפי שטען פה כלכלן אסונות הטבע פרופ' אילן נוי, זה שהפעולות של סין, בגלל שהחלו מחוסר תגובה, הפכו לאובר תגובה ולסגירה משמעותית מאוד של חלק ניכר מהסקטור היצרני במדינה. 

יכול להיות, שוב רק יכול להיות, שאם השלטונות בסין היו מתייחסים לבעיה ברצינות מלכתחילה, לא היינו איפה שאנחנו היום. זו אשמתם. הבעיה היא שאובר התגובה, כלומר הסגר המוחלט, הכניס את כל יתר השווקים ללחץ. 

למה השווקים עלו ואז באו ירידות

לא שלא בצדק, רבים טוענים שהשווקים מתייחסים לנגיף בהערכת חסר. זה הגיוני סה"כ. השוק עוד לא יודע איך "לאכול" את המשמעויות במלואן. אי וודאות היא האויב הגדול ביותר של השווקים הפיננסים. בגלל זה אנחנו רואים שוק תנודתי. כל התפשטות של הנגיף מכניסה את השוק לסחרור ומפעילה את כפתורי הלחץ שמפעילים את פקוודת המכירה.

מד הפאניקה עולה, השווקים רועדים וזה מחמיר את החרדה - אנשים אחרים נכנעים לחרדה ומוכרים. 

במקביל, יש כאלה שבכלל טוענים שהווירוס הוא רק התירוץ ושהשוק מתקן את עצמו אחרי ראלי מטורף שנמשך לכל אורך 2019 (נמשך למעשה עשור). יכול להיות שהסייקל של השוק השורי הנוכחי הסתיים ונעבור לשוק דובי. אולי, אבל צריך לזכור שהעולם עם ריביות אפסיות, ובריביות אפסיות אין אפיקי השקעה שמייצרים תשואה, אלא המניות. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גוגלר 26/02/2020 10:30
    הגב לתגובה זו
    הקורונה זה רק תירוץ למימוש הכלכלה העולמית גוססת מ-2008 שרק מזרימים כסף לשוק. וכל סייקל כלכלי סופו להסתיים ולכן זה רק טבעי שאחרי העליות המטורפות של השנים האחרונות נראה את פיצוץ הבאה ראה 2008, 2000 וכו׳.
  • 2.
    דוד 26/02/2020 09:20
    הגב לתגובה זו
    מאמר ממצה ןמאוזן על השפעת וירוס הקורונה.
  • 1.
    רופא בכיר 26/02/2020 07:32
    הגב לתגובה זו
    עם 3% תמותה (במקום 0.1% בשפעת רגילה), יהיו מיליונים מתים ברחבי העולם!! כשהמשפחה שלך תתפגר, ארז ליבנה, אולי תכתוב מאמר אחר מ-"מכה קלה בכנף".
  • אם ולא עם (ל"ת)
    עק 26/02/2020 10:59
    הגב לתגובה זו
  • רופא לא כותב בסגנון כזה (ל"ת)
    יוסי 26/02/2020 12:36
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אסיה בורסות (גרוק)אסיה בורסות (גרוק)

השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות

השווקים באסיה פתחו את השבוע בעליות, בהובלת דרום קוריאה ויפן, על רקע התאוששות במניות הטכנולוגיה ונתוני אינפלציה מעודדים מסין; במקביל, החוזים בוול סטריט מטפסים לאחר דיווח על פריצת דרך במגעים בסנאט לסיום ההשבתה הממשלתית, ובשוק הקריפטו נרשמות עליות כשהביטקוין חוזר מעל 105 אלף דולר

תמיר חכמוף |

המסחר באסיה נפתח הבוקר במגמה חיובית, עם התאוששות רחבה במניות הטכנולוגיה לאחר שבוע תנודתי במיוחד שבו נרשמו ירידות חדות סביב חששות מהערכת יתר במניות הבינה המלאכותית. המשקיעים מגיבים גם לנתוני האינפלציה שפורסמו בסין בסוף השבוע, שהפתיעו כלפי מעלה והעידו על התחלה של יציבות מחודשת בביקושים המקומיים, אם כי ההאטה בענפי הייצור והנדל״ן ממשיכה להעיב. ברקע, בשווקים גוברת האופטימיות לסיום השבתת הממשל האמריקאי, לאחר דיווחים על התקדמות משמעותית במגעים בין המפלגות בוושינגטון.

המסחר באסיה

בדרום קוריאה, מדד קוספי מזנק בכ-3.4% ומוביל את העליות באסיה, לאחר מימושים חדים בשבוע שעבר. מניות הבנקים וחברות הביטוח מושכות את השוק מעלה, לצד התאוששות חדה במניות הטכנולוגיה: סמסונג אלקטרוניקס עולה בכ-2.6% ו-SK הייניקס מזנקת ביותר מ-5%. גם החברות SK Inc ו-GS Holdings בולטות בעליות של כ-10% ו-11% בהתאמה, על רקע שיפור בתיאבון הסיכון של המשקיעים.

ביפן, מדד ניקיי 225 מוסיף 1.3% והמדד הרחב טופיקס עולה בכ-0.6%, בהובלת מניות השבבים ואחרי פרסום פרוטוקולי הבנק המרכזי (BOJ), שמהם עלה כי "התנאים להעלאת ריבית נוספת כמעט והבשילו". עם זאת, חברי הבנק הדגישו כי יש לבחון עד כמה האינפלציה הבסיסית אכן מבוססת כדי למנוע הידוק מוקדם מדי. תשואת האג"ח ל-10 שנים עלתה לשיא של החודש האחרון, כ-1.7%.

בסין, מדד שנחאי כמעט ללא שינוי ומדד CSI 300 יורד קלות ובהונג קונג, מדד האנג סנג מתחזק בכ-0.9%, בהובלת מניות טכנולוגיה מקומיות שהתאוששו לאחר הירידות האחרונות.

באוסטרליה, מדד ASX 200 עולה ב-0.7% בהובלת מניות הפיננסים, ובראשן בנק ANZ שמטפס כמעט 2% לאחר שהודיע על צעדי התייעלות נוספים.