אפקט הקורונה: תעשיית הקרנות איבדה כ-3.2 מיליארד שקל ביומיים
על רקע הגאות בשוק המניות ורמות המחיר הגבוהות במדדים המרכזיים בעולם, בהלת התפרצות נגיף הקורונה בסין ככל הנראה נתפסה כהזדמנות לממש רווחים עבור חלק גדול מהמשקיעים בקרנות הנאמנות.
על פי בדיקה שנערכה בבית ההשקעות מיטב-דש, ירידות השערים החדות שנרשמו בשוקי המניות בעולם בסוף השבוע שעבר, יחד עם הירידות החדות שנרשמו בפתיחת השבוע הנוכחי בישראל, ביום ראשון, ובמיוחד ביום שני, הביאו ליציאת כספים גדולה מקרנות הנאמנות.
כמה גדולה? לדברי צבי סטפק, מייסד מיטב דש ויו"ר דירקטוריון מיטב דש קרנות נאמנות, תעשיית קרנות הנאמנות המסורתית האקטיבית ספגה פדיונות בסכום כולל של מעט יותר מ-600 מיליון שקל, סכום שכמותו לא יצא ביום אחד מאז דצמבר 2018. סכום זה מהווה כשליש מהסכום שנכנס אליה מתחילת ינואר ועד ליום שני.
עיקר הפדיונות התרכזו, בדרך הטבע, באותן קטגוריות שגייסו לאחרונה: קרנות מנייתיות שפדו כ-260 מיליון שקל וקרנות אג"ח כללי, אשר לרובן יש גם רכיב מנייתי בשיעורים של 10% עד 50%. מקרנות אלה יצא סכום כולל של כ-280 מיליון שקל. שאר הכספים יצאו בסכומים קטנים, כמו מקרנות אג"ח חברות כ-40 מיליון שקל ומקרנות המתמחות באג"ח מדינה - כ-20 מיליון שקל, ועוד.
- איי.אי.אס במזכר הבנות באיירפארק עם ענקית הליסינג למטוסים Avolon
- מיטב דש מאמין באיי.אי.אס - רכש מניות ב-45 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעולם קרנות הנאמנות הפסיביות, יציאת הכספים בקרנות המחקות נאמדת בכ-300 מיליון שקל ובקרנות הסל היא נאמדת בסכום כפול של כ-600 מיליון שקל.
סך יציאת הכספים מהקרנות המסורתיות, האקטיביות והפסיביות, מסתכם, איפוא, בכ-1.5 מיליארד שקל, ולכך נוספה ירידת ערך עקב הירידות בסך של כ-1.7 מיליארד שקל.
אז האם צריך להתחיל להיבהל?
כנראה שלא. לפחות לא על בסיס מה שאנחנו לומדים מההיסטוריה. בשני העשורים האחרונים נרשמו מספר מקרים של התפשטות נגיפית בסין, ומבין הבולטים שבהם ניתן למנות את שפעת העופות, שפעת החזירים ואת ה-SARS. לדברי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות "במרבית המקרים התפשטות הנגיף לוותה בחששות לפגיעה מהותית בפעילות ובשווקים הפיננסיים, שאכן אירעה, אך היא הייתה לטווח קצר בלבד. בהתאם לכך שהפגיעה בצמיחה מאירועים אלו נמשכה כ-3-6 חודשים (כתלות בענף הנפגע), הרי שההתאוששות בפעילות ובשווקים הפיננסיים שלאחריה הייתה מהירה למדיי".
גוזלן ציין, כי מבחינת שוקי המניות, השוואה לאירוע ה-SARS ב-2003 מעלה כי הידיעות על התפשטות הנגיף תוך זינוק מהיר בהיקף הסיקור התקשורתי, הובילו לירידות בשוקי המניות בעולם. עם זאת, עד מהרה הירידות התמקדו בשווקים הסיניים (HANG SENG), בעוד השוק האמריקאי (S&P500) עבר למגמה חיובית.
מקור: IBI בית השקעות
- 1.התעללות 29/01/2020 16:49הגב לתגובה זוהתעללות מאז 2007 במשקיע בשוק חסר ההון בישראל. איך זה יתכן שמי שמחזיק קרוב לעשור וחצי רק נשחט??? לא מספיק מחקו לנו חצי מהמניות הסחירות בשוק, גם מי שנותר יורד ויורד, כל פעם סיבה אחרת. השקעה בישראל שומר נפשו ירחק, את תקשיבו לבעלי עיניין, הבורסה קפיטלסטים שמפמפמים שוק ההון. אני כן קפיטליסט וישראל אסון רגולטורי שמסייע רק לבנקים ומכחיד את השאר.
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
